מחקר חדש מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהמרכז הרפואי סורוקה שהתפרסם לאחרונה בכתב העת "Child Development" מציע תובנות להפחתת הבעיות הקשורות ללידה מוקדמת.

 

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון ומהמרכז הרפואי סורוקה מצאו שסביבה טיפולית טובה בחודשים הראשונים לחיים, יכולה להפחית סיכונים התפתחותיים הקשורים ללידה מוקדמת. המחקר נערך במעבדה לחקר התפתחות הילד והמשפחה בראשות דר' נעמה עצבה-פוריה מהמחלקה לפסיכולוגיה וכחלק מעבודת הדוקטורט של   ד"ר נועה גרון-סלע (כיום נמצאת בפוסט-דוקטורט באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל). 

 

11 אחוזים מכל הלידות בעולם הן לידות מוקדמות, או כאלו שמתרחשות לפני השבוע ה-37 להיריון. לידה מוקדמת היא הגורם לכמות משמעותית של מקרי מוות בקרב תינוקות ולמוגבלויות נוירולוגיות ארוכות טווח. לכן נעשים ניסיונות שונים, שכוללים יזמה של המוסד הלאומי לבריאות הילד ולהתפתחות גוף האדם ע"ש יוניס קנדי שריבר, להפחית לידות אלקטיביות לפני השבוע ה-39 להיריון. 

 

כאמור, ילדים שנולדו בלידה מוקדמת נמצאים בסיכון מוגבר לפתח יכולות קוגניטיביות וחברתיות דלות במהלך הילדות. גורמים סביבתיים, כמו הורות, יכולים להגביר או להפחית את הסיכון הזה. צוות החוקרים הכולל את ד"ר גירון-סלע וד"ר עצבה פוריה מרצה בכירה מאוניברסיטת בן-גוריון ופסיכולוגית התפתחותית ביחידה הפסיכיאטרית לגיל הרך בסורוקה, ד"ר קיילה מרקס, מנהלת יחידת פגים בסורוקה וד"ר גל מאירי מנהל השירות הפסיכיאטרי לגיל הרך בסורוקה, בדק 150 משפחות של תינוקות שבהן שני הורים בעלי הכנסה נמוכה עד בינונית. מחצית מהתינוקות נולדו בלידה מוקדמת (בשבועות ה-34-28), ללא סיבוכים רפואיים משמעותיים, ומחציתם נולדו לאחר הריון מלא. כאשר התינוקות היו בני שישה חודשים, מילא כל הורה שאלונים המעריכים לחץ רגשי (תסמינים של דיכאון וחרדה לצד לחץ בהורות). החוקרים העריכו גם את האהדה והחיבה במשפחה ואת שיתוף הפעולה ביניהם באמצעות הקלטות וידאו של האינטראקציה בין ההורים לתינוקות, תוך כדי משחק משותף. כאשר התינוקות הגיעו לגיל 12 חודשים, העריכו החוקרים את היכולות הקוגניטיביות והחברתיות שלהם.

 

באופן כללי, תינוקות שנולדו בלידה מוקדמת הושפעו יותר מהאיכות של הסביבה הטיפולית שלהם מאשר אלו שנולדו לאחר הריון מלא: תינוקות שנולדו בלידה מוקדמת ונחשפו לרמה גבוהה של לחץ רגשי של אמהותיהם ולמערכות יחסים מתוחות ולא הרבה שיתוף פעולה במשפחותיהם, היו בעלי יכולות קוגניטיביות וחברתיות פחות טובות מאשר אלו של תינוקות שנולדו לאחר הריון מלא. עם זאת, לתינוקות שנולדו בלידה מוקדמת ונחשפו לרמה נמוכה של מצוקה אימהית ולמערכות יחסים משפחתיות חמות ומשתפות פעולה, היו יכולות קוגניטיביות דומות לאלו של תינוקות שנולדו לאחר הריון מלא, ויכולות חברתיות אף טובות יותר. המצוקה הרגשית של האימהות והאיכות של מערכת היחסים המשפחתית לא השפיעו על ההתפתחות הקוגניטיבית והחברתית של תינוקות שנולדו לאחר הריון מלא.

 

התינוקות במחקר הזה לא נחשפו לתנאים סוציאליים של סיכון גבוה (לדוגמה אלימות במשפחה, שימוש בחומרים ממכרים או הפרעות פסיכיאטריות). חשיפה לנסיבות סביבתיות קיצוניות כאלה עלולה לפגוע בהתפתחות הילדים משתי הקבוצות, תינוקות שנולדו בלידה מוקדמת ותינוקות שנולדו לאחר הריון מלא. החוקרים הסיקו שתינוקות שנולדו בלידה מוקדמת מושפעים יותר מהסביבה הטיפולית שלהם, במקרים בהם הסביבה שלהם מתפקדת באופן נורמלי.

"מצאנו שתינוקות שנולדו בלידה מוקדמת רגישים במיוחד הן להשפעות שליליות והן להשפעות חיוביות של ההורות על ההתפתחות", מסבירה ד"ר גרון-סלע. "בעוד שסביבת הורות לחוצה ניבאה יכולות התפתחותיות דלות, חוויות טיפול חיוביות הרחיקו את ההשפעות השליליות של לידה מוקדמת על ההתפתחות הקוגניטיבית של תינוקות וקידמו את כישורי התקשורת החברתית שלהם. ממצאי המחקר מקנים ידע נוסף לגבי השפעות ההשגחה והטיפול הרפואיים שניתנים לתינוקות שנולדו בלידה מוקדמת. למשל, השגחה רפואית מתאימה יכולה לכלול ניטור של סימפטומים של מצוקה רגשית בקרב האימהות, ויכולה לקדם מערכות יחסים חיוביות ומשתפות פעולה בקרב בני המשפחה.

 

המחקר מומן על-ידי Israel Foundations Trustees.