אני נתקלת יותר ויותר בהורים שדוחפים את הילד בן ה 3-4 להשתתף בחוגים שדורשים משמעת, יכולות וכישורים שאינם מתאימים לגילאים אלה, ואז נוצר מצב שהילד מפתח אנטי  לחוגים . אני לא פוסלת על הסף  לימוד שחייה לילד בגיל 4, אבל אני בהחלט אבדוק עם ההורה אם הילד אכן  בשל ומוכן לתהליך  בעזרת מספר שאלות.

 מאת: אילנה לם, מורה לחינוך גופני, מתמחה בשחרור ילדים ומבוגרים מחרדות ומכשירה מדריכי שחייה והידרותרפיה בשיטת לם

 

בשנים עברו, מבחר החוגים היה מצומצם יחסית וילדים היו צריכים להתחנן בפני הוריהם  כדי שירשמו אותם לחוג כלשהו.  שיעורים פרטיים היו לעשירים בלבד.

נכון להיום המצב שונה לגמרי - הילדים מוצפים באין ספור חוגים וכמעט כל ילד נרשם גם לחוג וגם לשיעור פרטי כלשהו.

אני נתקלת יותר ויותר בהורים שדוחפים את הילד בן ה 3-4 להשתתף בחוגים שדורשים משמעת, יכולות וכישורים שאינם מתאימים לגילאים אלה, ואז נוצר מצב שהילד מפתח אנטי  לחוגים .

אני לא פוסלת על הסף  לימוד שחייה לילד בגיל 4, אבל אני בהחלט אבדוק עם ההורה אם הילד אכן  בשל ומוכן לתהליך  בעזרת מספר שאלות:

האם הילד הולך לחוגים נוספים מחוץ למסגרת הגן? האם הוא נפרד בקלות מההורה?  האם הבקשה  להירשם לחוג שחייה באה מיוזמתו של הילד או של ההורה?

לעיתים, רישום מוקדם ומפגש ראשוני לא נכון  עם לימוד השחייה עלול לגרום  לאנטי אצל הילד ובעתיד כשיגיע  הרגע הנכון ללמוד, הילד יגלה התנגדות.

אז מה בכל זאת  כן כדאי ומומלץ ובאיזו מתכונת?  

הסתגלות למים לפעוטות

בגילאים צעירים יותר, קרי גילאי חצי שנה עד שלוש, מומלץ לבלות עם הילד כמה שיותר בבריכה או בים. על-מנת להרגילו לסביבת המים ולפתח אצלו תחושות נוחות והנאה בזמן השהייה במים.

בבוא העת, כשהילד יגיע לבשלות רגשית ומוטורית, המתאימה ללימוד שחיה מסוגננת, הוא יתחיל את הלימוד כבר מתוך חוויה של כיף וביטחון.

חוגי "הסתגלות למים", המותאמים לפעוטות בגילאי שנה עד שלוש, בהשתתפות ההורים, יכולים להעניק לכם כלים ורעיונות כיצד להשתעשע עם ילדיכם במים ולהפעילם בין הגלים, ללא יצירת מורא או חשש.  לרוב, בחוגי שחייה לפעוטות המטרה היא יותר חווייתית והתפתחותית. כלומר משחקים, ריקודים והקניית בטחון במים. בחלק מהמקרים הפעוט לומד לצוף, לצלול ולנשום במים, מקבל בטחון במים, אך אינו לומד לשחות בסגנון מסוים.

פעוטות מעל  גיל שנה, יכולים ללמוד מיומנויות מורכבות יותר. למשל צלילות, קפיצות, ציפה על הבטן והגב.

בגיל שנתיים-שלוש המוטוריקה והקואורדינציה בין מערכות הגוף השונות עדיין לא בשלות מספיק לצורך לימוד שחיה מובנית אך הם בהחלט  מסוגלים לשחות לא מסוגנן ולהתקדם  במים עצמאית לאורך הבריכה ללא מצופים.

ישנם ילדים שבגיל שלוש-ארבע כבר מגיעים לעצמאות מלאה זאת אומרת מתקדמים במים לאורך בריכה שלמה רובם עדיין לא בסגנון מובנה.

גילאי 4 -5

כשילדיכם מגיעים לגיל 4 או 5 שנים, ניתן לבחון אם הם מוכנים ובשלים ללימוד שחיה מסוגננת. חשוב לא להקדים את המאוחר ולא להטיל על הילד משימות שיקשה עליו לעמוד בהן, על-מנת למנוע ממנו תסכולים מיותרים וחרדה משחיה. לפיכך, חשוב לבחון את יכולת הריכוז של הילד, את כושרו לעקוב אחר הוראות מדויקות ואת כישוריו המוטוריים וקואורדינטיביים.

יש לקחת בחשבון  שילד שמגיע לשיעור השחייה הראשון צריך להיפרד מההורה ולהיות בסמכות מורה זר ובסביבת  שלעיתים  אינה  מוכרת לו ואפילו מאיימת .

רצוי להביא את הילד לבריכה לפני קביעת השיעור הראשון על מנת שהילד יכיר את סביבת הבריכה, יצפה בשיעור שחיה, יקבל מושג על דרך הלימוד ויביע רצון להצטרף לשיעור כזה. לאחר שיעור התנסות אחד, תנו לילדכם להחליט אם ברצונו לקחת שיעור נוסף. המדריך ימליץ בפניכם על המשך תהליך הלימוד ותדירות השיעורים.

גילאי 5.5-6 (גיל המעבר לכיתה א')

בדרך כלל, גיל חמש וחצי - שש הוא הגיל המתאים ביותר להתחלת לימודי שחיה מסוגננת. הן כושר הריכוז והן הקואורדינציה המוטורית בשלים בגיל זה לעמוד במשימה.

לימודי השחיה דורשים מהילד להתמודד עם מצבים שלא הכיר: מדריך חדש, משמעת מסוג אחר, מסגרת בה לומדים ולא רק משחקים, התגברות על פחד ממים עמוקים ושחיה לתוך "מרחב" הבריכה תוך התנתקות מנוכחותם המגוננת של הורה או מעקה. לפיכך, מומלץ ללמוד שחיה לפני העלייה לכיתה א', שכן הביטחון העצמי שצבר הילד, בהתמודדות עם הקשיים הרגשיים והפיסיים המתלווים לתהליך לימוד השחיה, יעזור לו בשעת המעבר מהגן לביה"ס.

"ילד שוחה" הוא ילד שמסוגל לשחות לפחות 25 מטר באמצע הבריכה, ללא מצופים, ללא הפסקות, בשחיה מסוגננת ורגועה, כשהמדריך מחוץ למים ואינו תומך בו פיזית. ישנם ילדים שמספיקים להם 8 שיעורים פרטיים ואחרים יזדקקו ל-20 שיעורים. כמות השיעורים הנדרשת בגילאים אלה תלויה כמובן ביכולות הגופניות של הילד - מוטוריקה, קואורדינציה, מבנה גוף וגם ביכולותיו הרגשיות: ריכוז, בשלות, ביטחון עצמי ומוטיבציה. אפשרו לילדיכם לעבור את התהליך בקצב המתאים לו. התייעצו עם המדריך לגבי התקדמות הילד וכמות השיעורים הנחוצה לו עד למצב "שוחה".

גילאי 7-11

בגילאים אלו לומדים לשחות מהר יותר מאשר בגיל 5.5-6 מאחר וברוב המקרים ילדים בגיל זה כבר השיגו בשלות מוטורית וקואורדינטיבית ופיתחו יכולות קשב ריכוז וביצוע ברמה גבוהה. מספר השיעורים הפרטיים הנדרש ללימוד סגנון חזה בגילאים אלו נע לרוב בין 6-12 שיעורים פרטיים.

ילדים בגילאי 9-11 שעדיין לא למדו לשחות, עלולים לפתח חרדה ממים, לחוש מבוכה או לגלות התנגדות פנימית לכל מה שקשור במים.

במקרה שהילדים מתביישים באי ידיעת השחיה, מומלץ לקבוע שיעורים בשעות בהן החברים לא מבלים בבריכה.

במקרה והילדים נבוכים משימוש במצופים – מומלץ לידע מדריך למצוא פיתרון חלופי.

במקרה והילדים סובלים מחרדת מים, יעבוד אתם המדריך בטכניקות מיוחדות שפותחו במרכז, לשחרור מחרדת מים (הידרופוביה).

 

חשוב שהילדים יבחרו את המדריך שאתו נוח להם ללמוד (כולל העדפה בין מדריך או מדריכה).

במקרה שהילדים חשים מבוכה מחשיפה בבגד-ים – אפשרו להם לשחות עם חולצה.