תהיה הסיבה אשר תהיה לקוליק ולעצירות, התוצאה מהכאב ומהמצוקה בהם שרוי התינוק, גורמת לכיווץ שריריו, וכתוצאה מכך להתגברות המצוקה והכאב. הפעלת התינוק בדרך המוצעת, תרפה את שריריו, תיצור נינוחות, תעזור בשחרור גזים ויציאת מעיים, וכך תביא להקלה וליציאה ממעגל הכאב.

מאת: שרי בומפלד, מטפלת ומעבירה סדנאות בליווי התפתחותי ובשיטת פלדנקרייז, מתמחה בהפעלת תינוקות על פי שיטת Child'Space ו"צעד ראשון"

עצירות תינוקות

עצירות היא מצב שבו הצואה נהפכת למוצקת יותר ולקשה יותר. לתינוק יווצר קושי, או שיגרם כאב בעת שירוקן את מעיו, והמעיים לא יתרוקנו בתכיפות המקובלת.

מזון הוא בדרך כלל הגורם לעצירות תינוקות, ולכן כדאי להיוועץ לגבי שינוי בתזונתו. במקרים מסוימים העצירות יכולה להיות תסמין של בעיה אחרת. אם התינוק אינו עולה במשקל או מפגין תסמינים אחרים שאינם תקינים, רצוי לפנות לרופא המטפל.

לתינוק שנמצא בעצירות לעיתים תכופות יש כאבי בטן, משום שכמות גדולה של צואה במעיים גורמת להתרחבותם.

 

עוויתות בטן (קוליק)

כ- 10%-15% מכל התינוקות לוקים בעוויתות בטן. רופאים אינם יודעים במדויק מה מעורר תסמונת זו. ישנן מספר השערות, אך הרופאים אינם מסכימים בינם לבין עצמם על סיבה כלשהי או אפילו על אופן הטיפול.

השערה אחת אומרת, שבשלושת החודשים הראשונים בחיי התינוק, יש למעיים קושי להסתגל לפעולת העיכול, המתבטא בעוויתות מעיים. רופאים אחרים מאמינים שקוליק מתעורר בגלל שתנועתיות המעי והיציאות איטיות מדי, כך שאוויר מצטבר במעיים, וגורם להתרחבותם ולכאבים.

צריך לזכור שקוליק אינו בהכרח הסיבה היחידה לחוסר הנוחות ולחוסר השקט של התינוק. אם התינוק בוכה בעוצמה כל הזמן ואי אפשר להרגיעו, צריך להתייעץ תחילה עם הרופא לפני שמחליטים שהתינוק סובל מעוויתות מעיים.

 

איך אפשר לעזור לתינוק?

תהיה הסיבה אשר תהיה לקוליק ולעצירות, התוצאה מהכאב ומהמצוקה בהם שרוי התינוק, גורמת לכיווץ שריריו, וכתוצאה מכך להתגברות המצוקה והכאב. הפעלת התינוק בדרך המוצעת, תרפה את שריריו, תיצור נינוחות, תעזור בשחרור גזים ויציאת מעיים, וכך תביא להקלה וליציאה ממעגל הכאב.

• נשיאת התינוק במנשא, או ערסולו בדרכים אחרות, ירפו את שריריו ויקלו עליו.
• עיסוי הבטן בצורה מעגלית בכיוון השעון.
• נקפל את ברכיו אל הבטן, עד להתרוממות קלה של האגן. נעשה זאת מספר פעמים, תוך לחיצה עדינה של הברכיים אל הבטן.
• כשרגלי התינוק כפופות נלחץ בעדינות ברך אחר ברך אל הבטן.
• נקפל את ברכיו אל הבטן ונניע את הברכיים והאגן בעיגולים לשני הכיוונים ומצד לצד.
• נאחז ברך אחת כפופה מעל הבטן, ואת הברך השנייה, הכפופה גם היא, נניע בעיגולים לשני הכיוונים. כנ"ל בחילוף הרגליים.
• באחיזה מתחת הברכיים, נקפיץ את האגן.
• כשאנו עומדים, והתינוק מונח על האמה שלנו כשראשו בכיוון המרפק, נניע אותו מצד לצד, או ניצור תנודות קצביות דרך כיפוף ברכינו. אפשר להוסיף לכך את כיפוף רגלו החיצונית אל בטנו.
• כשהתינוק על בטנו, נחליק ברכות את ידינו על המותנית מחלקה העליון לכיוון האגן.
• נעסה את כפות רגליו, ונניע אותן בעיגולים.

הפעלתו הכללית של התינוק, תביא לנינוחות, להורדת הטונוס ולשחרור גזים.