לפי מחקרים שנעשו בעולם עוברים מסוגלים לשמוע קולות וצלילים ברחם אמם כבר בשבוע ה- 26 להריון. חשיפה לגירויים אקוסטיים מגוונים, משמעותית לפיתוח דיבור תקין, להעשרת הדמיון, לעודד את היצירתיות, יכולת ההפשטה, הזיכרון והריכוז. אימון ילדים קטנים – "לשמוע", "להאזין" ו"להקשיב", עושה אותם טובים יותר לתקשורת עם הזולת.

 מאת: ד"ר שולמית רונן – תרפיית אור צליל וצבע

צילום באדיבות 2p סטודיו

לפי מחקרים שנעשו בעולם עוברים מסוגלים לשמוע קולות וצלילים ברחם אמם כבר בשבוע ה- 26 להריון. חשיפה לגירויים אקוסטיים מגוונים, משמעותית לפיתוח דיבור תקין, להעשרת הדמיון, לעודד את היצירתיות, יכולת ההפשטה, הזיכרון והריכוז.

אימון ילדים קטנים – "לשמוע", "להאזין" ו"להקשיב", עושה אותם טובים יותר לתקשורת עם הזולת.

 

מתוך עבודתי עם ילדים ומבוגרים כאחד, בכל הקשור לבעיות אוזניים ומערכת השמע, נוכחתי לדעת, שהחיים ברחם ממלאים תפקיד חשוב בהתפתחותו המורכבת של המוח ושל חושיו של העובר.

בזמן עיבוד הקולות שהוא שומע, מוחו וגופו נעשים מתואמים זה לזה. (חשוב לדעת שמערכת השמע, הכליות והמוח מתפתחים בו זמנית ויש קשר הדוק ביניהם). זהו מצב המאפשר את התפתחותם של כישורים אשר חיוניים להישרדות כבני אדם. חשוב לציין את התפתחותו של חוש השמיעה, כאשר התינוק מתחיל ללמוד לאתר את מקור הקול שהוא שומע, תינוקות רבים מסובבים את ראשם לכיוון הקול. ניתן לומר, שהיכולת לשים לב ולאתר מהיכן הקול מגיע, יש בה חיוניות רבה לגבי התקשורת ולהישרדות בכלל.

התחושה היא שהחיים ברחם, מכינים את התינוק לחיים שמחוצה לו על ידי כך שהם מספקים מגוון רחב של התנסויות להתפתחותו.

תינוק מזהה את קול אימו בעודו ברחם, ולפי מחקרים שנעשו גם קולות אחרים.

תינוקות יכולים להבדיל בין קולות דיבור לקולות אחרים מרגע לידתם.

אני נזכרת שבהריוני, דובר הרבה על השמעת מוזיקה נעימה, שקטה ורגועה לעובר שטרם נולד, ההסבר היה שהמוזיקה מובילה לתגובות רגשיות אצל התינוק והיא יכולה לגרות ולרגש, ולאורך זמן להיות בעלת השפעה מרגיעה וליצור תינוק רגוע ושליו. ישנם הטוענים שתינוק יכול לזהות צלילים שנשמעו בזמן ההיריון ולהירגע כאשר משמיעים לו מוזיקה שנשמעה בזמן היותו ברחם.

היופי וההתרגשות שאנו חווים, כאשר התינוק מתחיל למלמל ולחקות את המיית הקולות בתגובה לקולות הוריו. תינוקות מבלים חלק גדול מזמנם כשהם מקשיבים לקולותיהם של ההורים, כחלק של הכנה להפקת הקול של עצמם.

המשוב החיובי שמלמולו של התינוק מעורר אצל הוריו,  חשוב לעידוד שהוא מקבל בכדי לעשות את הצעד לקראת התפתחות הדיבור.

התהליך של חיקוי הקולות שהוא שומע, גורמים לתינוק להתחיל ולהחליף את המלמול למילים. ישנם צלילים כה רבים בסביבתו, ובכל זאת הוא מצליח לפתח כישורי שפה משל עצמו.

לפי מחקרים שנעשו, אין קשר מוכח בין דיבור מוקדם לאינטליגנציה, אולם, התפתחות לשונית מוקדמת תעניק לילד יתרון בתקשורת עם אנשים אחרים ולימוד מהם.

התחושה המתגבשת היא, שילד משתמש בשפה בשתי דרכים:

- הוא מאזין לקולות ומתרגם אותם בדרכו על פי הצלילים. זה מה שמאפשר לו לפענח את הקולות שהוא שומע.

- כישורי ההבעה המאפשרים לו להשמיע קולות, כך שהוא מתקשר עמנו באופן מילולי.

ישנה חשיבות לדרך ולצורה שאנו מדברים עם התינוק, ליצירת קשר עין בכל הזדמנות, בכדי שיוכל לראות ולהרגיש את המתלווה למילים, להבעת הפנים השלווה כאשר משכיבים אותו לישון.

 

התינוק עוקב אחר שפת הגוף ועל ידי כך, יוצר קשר בין המילים למצב הרוח שאנו שרויים בו. כל זה נותן ביסוס להתפתחות הדיבור שלו. אין חשיבות ל"מה"אנו מדברים איתו אלא ל"איך" אנו משתמשים במילים.

מוזיקה ושירים -  נותנים לילד עוד אפשרות כיצד לחבר מילים למנגינה על מנת ליצור אווירה רגועה, שמחה, רצינית או מלווה במצבי רוח.

תקשורת רגועה, שלווה, נינוחה ונעימה, תיצור אצל התינוק (לטווח ארוך) יכולת ליצור קשרים טובים יותר עם אנשים.