תופעת הלשון הקשורה זוכה לתשומת לב רבה בשנים האחרונות בהקשר של קשיים אפשריים בהנקה, אך גם בהקשר נרחב יותר של השפעה מסוימת על תפקודם של מנגנונים שונים בגוף. אנשי מקצוע ממגוון תחומים התאגדו והקימו ארגון בין־לאומי לעוסקים בלשון קשורה (IATP − International Affiliation of Tongue tie Professionals) כדי לקיים סיעור מוחות בנושא ובדרכי הטיפול וכדי לקדם מחקרים בתחום. בכינוס של הארגון בשנת 2010 נוסחו לתופעת הלשון הקשורה הגדרות שמיועדות לאנשי מקצוע ולהורים.

 

במאמר שכתבו ד"ר אליזבת' קורילוס (Elizabeth Coryllos), כירורגית ילדים, חוקרת ויועצת הנקה מוסמכת, וקת'רין וטסון ג'נה  (Catherine Watson Genna), יועצת הנקה, ושפורסם על ידי האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים בשנת 2004 , הן מבחינות בין ארבעה סוגים של לשון קשורה. הסוגים נבדלים זה מזה במקום החיבור של המיתר ללשון:

סוג 1:

המיתר המחבר את הלשון לרצפת הפה מתחבר מקצה הלשון לרכס החניכיים התחתונות. כשהתינוק מוציא לשון היא נמשכת כלפי מטה, וקצה הלשון אינו יכול להתרומם לכיוון החך העליון. הלשון אף יכולה לקבל צורת לב כאשר מרימים אותה או מנסים להוציאה מעבר לקו השפתיים.

 

לשון קשורה סוג 1 (צילום: אייל בוצר)

 

 

סוג 2:

המיתר המחבר את הלשון לרצפת הפה מתחבר משניים עד ארבעה מילימטר לפני קצה הלשון אל רכס החניכיים התחתונות או קצת מאחוריו. גם בסוג זה יכולה להיות ללשון צורת לב כשהתינוק מרים אותה. לעתים יש מעין חריץ לכל אורכה.

 

לשון קשורה סוג 2 (צילום: אייל בוצר)

 

 

שני הסוגים שלעיל מכונים פעמים רבות "לשון קשורה קלאסית".

 

סוג 3:

הלשון מחוברת לרצפת הפה בחלקה האמצעי, באופן שמאפשר למרכז הלשון לנוע לכיוון החך העליון במידה מוגבלת.

 

לשון קשורה סוג 3 (צילום: אייל בוצר)

 

 

 

סוג 4:

חיבור עבה ומאוד לא גמיש בבסיס הלשון. הלשון נראית קצרה ושמנה. היא אמנם מסוגלת לצאת מהפה ולהתרומם, אבל תנועתה מוגבלת.

 

לשון קשורה סוג 4 (צילום: אייל בוצר)

 

 

שני הסוגים שלעיל ניכרים פחות לעין, ואבחונם מצריך בדיקה ידנית של הלשון ושל חלל הפה.

פעמים רבות אבחון הלשון הקשורה לסוגיה מתבצע כבר במחלקת היילודים בימים שלאחר הלידה. עם זאת, במקרים רבים אמהות פונות ליועצת הנקה בשל קשיים, והיא שמעלה את החשד ללשון קשורה ומפנה את האם והילד להמשך טיפול. האבחון של לשון קשורה הוא תפקודי יותר משהוא אנטומי, כלומר תפקוד הלשון חשוב יותר מהמראה הנגלה לעין. המטפלת ויועצת ההנקה האמריקנית ד"ר אליסון הייזלבייקר (Alison Hazelbaker) פיתחה כלי הערכה אמין שבודק מגוון תפקודים של הלשון, בהם יכולת הזזת הלשון לצדדים בתגובה למגע אצבע או יכולתה של הלשון לעטוף את האצבע הבודקת. ישנם יילודים שהמיתר אצלם כובל את הלשון במידה ניכרת ואף על פי כן הם יונקים מצוין. ולחלופין, לעתים החיבור יהיה קל למראית עין, אך בבדיקת תפקוד יתברר שתנועת הלשון מוגבלת מאוד.

 

 

 

 

תיעוד לחיתוך המיתר קיים מהמאה השש עשרה. הדבר בוצע אז בעזרת הציפורן של המיילדת. בהמשך בוצע חיתוך המיתר בידי רופאים בבתי החולים, והיה הליך שבשגרה. ההליך הופסק לאחר שנתפס כמיותר. מתחילת המאה העשרים נפוצה מאוד ההזנה בבקבוק, והיה נראה שלשון קשורה אינה משפיעה על יכולת האכילה של התינוקות. עם העלייה בשיעורי ההנקה במחצית השנייה של המאה העשרים החלו לעמוד על הקשר בין לשון קשורה ליניקה, ובעקבות זאת החלו לעשות מחקרים שבדקו את שכיחות התופעה ואת השפעותיה. נמצא שתינוק יונק מפעיל את שרירי הפנים, את הלסתות ואת הלשון בצורה שונה לחלוטין מתינוק המוזן בבקבוק. השפעתה של הלשון הקשורה על תהליך היניקה החלה להתבהר. משעלתה המודעות ללשון קשורה כמקור אפשרי לקשיים בהנקה, ניתוק המיתר היה שוב לטיפול שכיח ברחבי העולם. בארץ רק רופאים מבצעים הליך זה, ואילו במקומות שונים בעולם גם אחיות מוסמכות לטפל בתופעה הזאת.

 

אין תמימות דעים בנוגע להשפעותיה של הלשון הקשורה, והנתונים שעולים ממחקרים שונים בנוגע לשכיחות התופעה אינם אחידים. עוד בסוף שנות השישים נכתב שמעטים הם הנושאים שעוררו בקרב אנשי רפואה מחלוקות ואמונות תפלות רבות כל כך, כפי שעורר נושא הלשון הקשורה. עד היום ניטשת המחלוקת: יש הטוענים שמקומה של לשון קשורה בפה, השונה ממקומה של לשון שאינה קשורה, משפיע ישירות על פיזור הרוק בפה ועלול לגרום עששת, בליעת אוויר בעת האכילה, קשיי עיכול ובהמשך הזמן — קשיי הגייה ובעיות אורתודנטיות. מנגד, רבים מחזיקים בדעה שהתופעה אינה מפריעה לפעולת היניקה, להגיית מילים ולתפקודים אחרים בגוף. 

ממצאי מחקר שנעשה במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי מצביעים על כך שלשון קשורה עלולה לגרום קשיים בהנקה. מהמחקר עולה כי לאחר ביצוע הליך להתרת מיתר הלשון אצל תינוקות בעלי לשון קשורה, חל שיפור ביניקתם. אמהות דיווחו על הקלה ניכרת של הכאבים בפטמות מיד לאחר שחרור הלשון. במקרים רבים השיפור בהנקה ניכר כשבועיים אחרי התרת מיתר הלשון. 

 

כשאֵם לתינוק שלשונו קשורה פונה לייעוץ הנקה, היא עשויה להתלונן על פצעים בפטמות, על הנקות קצרות ותכופות, על התנתקויות מרובות של התינוק מהשד בזמן ההנקה, על גזים אצל התינוק ועל עלייה לא מספקת במשקל התינוק. במקרים מסוימים יהיה צורך מובהק בהתרת מיתר הלשון. במקרים אחרים ייתכ שלשם פתרון הבעיה די יהיה בשיפור ההצמדה לשד או בשינוי בהתנהלות ההנקה. 

 

בנייר עמדה שפרסם האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה בנושא זה בשנת 2010 נכתב כי במצב של לשון קשורה קלאסית (סוגים 1 ו־ 2) יש המלצה גורפת להתרת הלשון הקשורה אם היא משבשת את ההנקה ואם לא חל שיפור אחרי ייעוץ הנקה, שכן בכוחו של הייעוץ לפתור את הבעיה במקרים רבים ולייתר את הצורך בהליך הניתוחי. האיגוד ממליץ לטפל בתופעה מוקדם ככל האפשר כדי שלא לשבש את ההנקה, אך מציין כי ראוי להמתין כמה ימים לאחר הלידה כדי לבסס את ההנקה במקרים שהסימנים אינם חד־משמעיים. 

רופאי הילדים במחלקות היולדות בבתי החולים בארץ עדיין חלוקים בדעותיהם בנוגע לתופעה. בכמה מבתי החולים לא יבצעו התרה של הלשון בימי האשפוז לאחר הלידה, ואילו בבתי חולים אחרים ההליך יתבצע כבר בתינוקייה.

האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים קבעה שהליך התרת מיתר הלשון בטוח ויעיל, הסיבוכים נדירים, ולא נדרשת הרדמה כללית לביצועו. 

ההליך הניתוחי השכיח ביותר להתרת מיתר הלשון הקשורה נקרא .Frenotomy זוהי פעולה פשוטה ומהירה של שניות אחדות, והיא מתבצעת במרפאה ללא צורך באשפוז. התינוק יכול לינוק מיד לאחר התרת המיתר.

 

יש רופאים שמשתמשים באלחוש מקומי ויש שמשתמשים במי סוכר או בחלב אֵם לשם כך. נמצא שנוזלים אלה מקלים את הכאב ביילודים. לאחרונה התפרסם מחקר שמצא כי לאלחוש מקומי ביילודים בני יומם לא היה יתרון בזמן הפעולה ולאחריה. המחקר כולל המלצה להימנע מאלחוש מקומי עקב תופעות לוואי אפשריות של התרופה המאלחשת (במקרים נדירים תופעות הלוואי חמורות). כמו כן שימוש באלחוש מקומי עלול להקשות על התינוק לינוק מיד לאחר הפעולה.

 

התרת המיתר מתבצעת באזור שבין בלוטות הרוק ללשון. היא נעשית בעזרת מספריים או קרני לייזר (השימוש בסכין מנתחים, סְקַלְפֶּל, אינו מומלץ לביצוע הליך זה). מאחר שבמיתר אין כלי דם רבים, הדימום קל בלבד וחולף לאחר כמה שניות או דקות. לעתים מופיע כאב שעלול להימשך 24 – 48 שעות. אפשר לתת לתינוק משככי כאבים.

 

אמנם בעקבות ביצוע ההליך עלולים להיגרם סיבוכים כגון דימום מתמשך, פגיעה אפשרית בבלוטות הרוק או צניחת הלשון, אולם סיבוכים אלו נדירים מאוד. עם תום ההליך ולפי הצורך יקבלו ההורים הנחיות לתרגילים שמטרתם להפעיל ולהניע את הלשון כדי למנוע הצטלקויות וחזרת הלשון למצבה הקודם. 

ישנם הליכים ניתוחיים אחרים להתרת מיתר לשון קשורה, אך לא נהוג לבצעם ביילודים, אלא בילדים או במבוגרים.

 

בסיכומו של דבר, לא כל יילוד שיש לו בעיית הנקה סובל מלשון קשורה, ומנגד, לא כל מקרה של לשון קשורה גורם בעיות בהנקה ומצריך התרה. אם קשיים בהנקה אינם באים על פתרונם גם לאחר קבלת עזרה מקצועית מיועצת הנקה, בהחלט יש לשקול ביצוע התרת הלשון.

נוסף על מיתר הלשון יש בפה רקמות שיכולות להגביל את התנועה של איברים בפה (tethered oral tissues), כמו הלסת והשפתיים.

 

המיתר המחבר בין השפה העליונה לחניכיים עלול אף הוא להיות קשור ולגרום קשיים בהנקה. זהו מצב שבו השפה העליונה אינה מופשלת כלפי מעלה. המחקר על תופעת השפה הקשורה העליונה עדיין בחיתוליו, והשפעתה על הנקה טרם נחקרה כראוי. עם זאת, יש דיווחים על מקרים שחל בהם שיפור בהנקה בעקבות התרת השפה הקשורה.

 

 

עם שני הגדולים שלי ההנקה הייתה מקור גאוותי. זה פשוט עבד... לא חלמתי שיכול להיות אחרת. הבכור ינק קרוב לשנתיים, ואחותו ינקה שנה ושבעה חודשים ממש בלי בעיה. ואז באה הקטנה... עם משימה מיוחדת: “לעשות לי בית ספר".

אגם הייתה בת שלושה ימים וחצי ואחרי הבקבוק הראשון. אחרי שעות של מאמץ להניק הפטמות שלי היו סדוקות ומלאות בפצעים פתוחים מדממים. הכאב היה הקשה ביותר שחוויתי בחיי. כשהייתה מתעוררת להנקה פחדתי מהכאב שציפה לי... הרגשתי שנכשלתי למרות שהזכרתי לעצמי את הרגישות, ההורמונים והעובדה שכל ילד שונה מאחיו... אפילו ניסיתי לומר לעצמי שאולי זה סימן — לא להניק הפעם. הזעקתי את יועצת ההנקה, וכבר בשיחת הטלפון היא הציעה לי להשתמש במשחת לנולין לטיפול בפצעים. אולם לקראת הביקור שלה אצלנו מצב הפצע כבר לא אפשר להציע לקטנה שד, ונתנו לה בקבוק. בביקור וידאה היועצת כי החלב שופע ובחנה את ההיצמדות של אגם אל השד. כשהציצה בפיה אִבחנה לשון קשורה והסבירה שהתופעה הזאת עלולה להקשות על התינוק את החיבור הנכון בין הלשון לשד. למחרת טיפלנו בלשון אצל כירורג ילדים. בינתיים שאבתי ונשכתי שפתיים... וזה השתלם. בתוך זמן קצר (שנראה כמו נצח) ההנקה התבססה. הפצעים החלימו. היועצת נשארה זמינה עד בכלל... והיום, כשאגם בת שנה וחודשיים כמעט, ההנקה מוכיחה את עצמה, כמו שקיוויתי כל הזמן.

 

הפרק נלקח מתוך הספר "המדריך הישראלי להנקה" מאת: שלי גת, עינת טלמון, ורד לב. בהוצאת עם עובד. ספר מומלץ מאוד לכל מניקה והמתכננת להניק.