מחקר חדש מצא כי בחלב האם, בימיו הראשונים בעיקר, קיים חומר רב סוכרי אשר משמש כמצע לגדילה והתרבות של חיידק טוב על חשבון החיידקים הרעים.

תרגמה וערכה: עדי ליפטשר

השפעה נרחבת של חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים על החיסוניות של התינוק התמים הביאה ללחץ התמידי להניק.

ואכן ידוע הדבר כי המרכיבים של חלב האם לא רק שמזינים את התינוק, הם גם מספקים מספר עצום של תרכובות ביו אשר משפיעות על הגדילה, גירוי וכוונון של המערכת החיסונית, התפתחות קוגניטיבית והגנה מפני רעלים ומחלות פתולוגיות, ואולי הכי חשוב, את ביסוסם של החיידקים הטובים במעיים.

 

חלב אם מורכב משפע ומגוון של אוליגוסכרידים (חומרים רב סוכריים) שכפי הנראה קשים לעיכול לתינוק המתפתח ובמקום זאת הם מתמקמים בחיידקי מערכת העיכול.

על אף העובדה כי האוליגוסכרידים (רב סוכריים) הם המרכיב השלישי הנפוץ ביותר בחלב (אחרי לקטוז ושומנים), הם נחשבו במשך תקופה ארוכה לנטולי חשיבות ביולוגית.

אך כיום ידוע כבר כי האוליגוסכרידים חשובים לבריאותו של התינוק.

מחקרים ספורים אף מראים כי שברי אוליגוסכרידים בחלב יכולים לעכב את ההדבקה של פתוגן (גורם למחלה).

חשוב לציין, כי האוליגוסכרידים מופיעים הרבה יותר בקרב תינוקות הניזונים מחלב אם מאשר בקרב מבוגרים.

פיתוחים אחרונים אפשרו התבוננות במבנה הסוכרים בחלב במשך שלבי ההנקה ובקרב האמהות.

אחד מהתפקודים המשוערים של אותם חומרים רב סוכריים הוא להעשיר חיידק "בריא" ספציפי המכיל חיידק bifidobacteria, חיידק טוב שהינו נפוץ בעיקר בצואה של תינוקות הניזונים מחלב אם.

מחקרי התרבות בודדים אכן הראו כי חלב האם או מרכיבים הנמצאים בו הביאו לצמיחה של חיידק הביפידובקטריה בלבד.

הם מצאו כי חלב האם, בעיקר בימיו הראשונים, מלא בחומר רב-סוכרי שעוזר לחיידק הביפידובקטריה להתרבות יותר טוב, וכך הוא מתרבה על חשבון חיידקים לא טובים.

 

האסטרטגיה המעניינת של ההנקה להזין באופן סלקטיבי חיידקים אצל תינוקות עם מגוון מורכב של אוליגוסכרידים, משמשת כמודל לכיצד להשפיע על מערכת האורגניזמים של האדם, אשר כוללת את החיידקים במערכת העיכול.