יתרונות ברורים, קשיים מובנים – האם באמת אפשר להניק פג?

אז למה בכל זאת להניק ואיך עושים את זה? – כמה כללי אצבע בסיסיים

1. חשוב להבין שהזנת הפג בחלב אם הינה הדרגתית ומהווה "מסע מאתגר", זאת בשל חוסר הבשלות של מערכת העיכול. ככל שהפג צעיר/קטן יותר ההתקדמות חייבת להיות איטית יותר. ההתחלה תמיד תהיה עם זונדה, אחר כך בקבוק ובהמשך, ובהדרגה- הנקה חלקית ואז מלאה. 
2. ככל שהיכולת של הפג לינוק, לבלוע ולנשום תתפתח, כך גם היכולת לקיומה של הנקה. לשם כך יש להבטיח כי במהלך כל תקופת האשפוז של הפג, מהלידה ועד להבשלה המיוחלת של יכולות האכילה שלו, יישמר ייצור החלב. 
3. חשוב כי האם תבצע שאיבה יומיומית, מספר פעמים ביום (בדומה להנקה). כ- 8 עד 10 פעמים ביום. 
4. שימת דגש על מגע עור בעור – "שיטת הקנגורו" – שיטה זו, מסייעת לאם בייצור חלב והוכחה כמסייעת התפתחותית ורגשית לפג. בשיטה זו יכולה האם ליצור חיבור פיזי לתינוק (שמרבית היום נמצא בעריסה או באינקובטור), לתרגל זוויות הנקה, ולעיתים אף להתחיל הנקה באמצעות עזרים כגון פיטמת סיליקון (לפגים קשה לעיתים לתפוס את השד בשל חוסר הבשלות). 
5. סיוע של הצוות בפגיה, ובעיקר של יועצות הנקה מוסמכות- יכול להוות את ההבדל בין להניק לבן לא להניק. לא לפחד לבקש סיוע והכוונה.  
6. רצוי להבין שגוף האם מגיב לתינוק ו"קורא" את צרכיו באופן כזה שהתפתחות הילד והרכב החלב חופפים זה לזה. 
7. ברגע שהתינוק מתחזק, מתחזקות אצלו מערכות הנשימה, הבליעה והמציצה והוא יכול להתחיל לינוק עצמאית. ניתן לשמר אינסטינקטים אלו על ידי ניסיון להניק אותו באופן טבעי מעת לעת. בעדינות, ולא במקום ההאכלה באמצעי אחר, זאת עד שיתחזק ויוכל לעשות זאת בעצמו. 
8. לא לוותר – הנקה היא מיומנות נרכשת. בשחרור מהפגייה לא תמיד תצליח האם להניק באופן מלא, ולכן ניתן עדיין להשתמש בחלב שאוב בבקבוקים לסירוגין עם הנקה. ככל שהתינוק יתחזק כך גם תתאפשר הנקה מלאה.