הפסקתי לעבוד בחיל האויר בשבוע 20. וזאת אחרי חוויה נוראית בה כמעט שאיבדתי את כל התינוקות בניו ג'רזי.

עברתי לאריזונה לבד, בעלי והילד הבכור נאלצו להישאר בניו ג'רזי בשל העבודה והלימודים.

עברתי כדי להיות תחת טיפולו של ד"ר ג'ון אליוט. הוא יילד יותר הריונות של חמישיה מאשר כל אחד אחר ברחבי העולם.

היינו החמישייה ה-19 שלו! הייתי מאושפזת 10 שבועות לבד בכדי להיות במנוחה במיטה, מרוחקת מהמשפחה ומהחברים בעיר שמעולם לא הייתי בה.

זה היה ממש קשה! קיבלתי המון תרופות על מנת לדחות את הלידה והייתי על מגנזיום למשך 8 שבועות ברציפות.

נאלצתי לאכול 7000 קלוריות ביום מכיוון שהפחתתי במשקלי למרות שהייתי בדיאטה של 5000 קלוריות ביום!

שתיתי המון שייקים עם פרוטאין ויכולתי לצרוך רק ג'אנק פוד עם ערך קלורי גבוה מכיוון שהאוכל הבריא לא הכיל מספיק קלוריות ותפס מקום בבטן. 

 

הצבא החליט להעביר את המשפחה ברגע האחרון והם הגיעו לאריזונה יומיים לפני שהתינוקות נולדו! בעלי העביר את כל המשפחה שלנו מקצה אחד של המדינה לשני לבד!

 

נקבע לי ניתוח קיסרי בשבוע 34 ויום. למרות זאת, ילדתי בשבוע 31 ויום בשל בצקת ריאות.

צברתי 18 ק"ג של נוזלים בארבעת הימים שלפני הלידה. החמישייה שנולדה לנו  היא 4 בנות ובן אחד.

התינוקות נולדו במשקל של 1.36, 1.30, 1.46, 1.52, 1.66. המשקלים האלו היו מצוינים מכיוון שהממוצע למשקל תינוק בהריון הזה הוא 1.36.

התינוקות שהו בפגייה  23, 73, 23, 21, 30 יום בהתאם למשקל! השהייה בפגייה כללה הרבה משימות שהיו צריכות להיעשות.. ניתוחים ועוד.

לתינוקות נקבעו המון פגישות עם רופאים בשנה הראשונה שלהם בגלל שנולדו טרם זמנם. התינוקות שגשגו ופרחו למרות המכשולים הרבים! 

 

כשנודע לנו על החמישייה שלנו הכנו שמות מא'-ו'  לבנים ולבנות. דילגנו על האות C מכיוון שקונור הבן הגדול שלנו כבר לקח את האות הזו למשפחה.

כשגילינו שמתוך החמישיה רק תינוק אחד הוא בן,  בעלי בחר את השם האהוב עליו בשבילו.

התפקיד של קונור היה להחליט איזו ילדה תקבל איזה שם ברגע שהוא ראה אותן. הוא קרא להן אורורה, בריאלה, דלילה, אליאס ופליסיטי!

 

בעלי חזר לעבודה לאחר ש- 10 ימי האבהות שלו הסתיימו. המשפחה שלנו הגיעה מכל מיני מקומות בארץ, לביקור של שבוע פה ושם כדי לראות אותם.

כך שרוב הזמן טיפלתי בהם בלי משפחה, חברים, עזרה בתשלום, מתנדבים וכו'. זה לא כמו שרואים בתכניות הטלויזיה... בעלי ואני עשינו הכל לבד.
 

בעלי עובד בין 12-17 שעות כשהוא בבית ולעיתים קרובות הוא הולך עם הצבא לאימונים, פריסות ועוד ומשאיר אותי לבד עם כל הילדים.
 

כשהם הגיעו הביתה לראשונה, לתינוקות היה לוח זמנים קפדני של האכלה כל 3 שעות. ישנתי בממוצע שלושים דקות ביום.

עשיתי 3 כביסות ביום, 50-60 החלפות חיתולים ביום, שאבתי חלב אם עד 23 שעות ביום בכדי לבנות את האספקה שלי ועדיין מצאתי זמן לקחת את כל הילדים לצפות במשחק הספורט שלנו 3-4 פעמים בשבוע!

 

אני נשאלת הרבה על שאיבה והנקה. אנחנו בעד להאכיל את התינוקות בפורמולה או בחלב אם כל עוד אתה מאכיל אותם במשהו.

הרופאים והמשפחה שלנו בחרו בחלב אם לקטנטנים שלנו, עד כמה שניתן, כבחירה הנכונה עבורנו. הייתי מחברת לחזה את המשאבה כמו תרמיל ושואבת כל הזמן.

לאחר 12 שבועות, נאלצתי להשלים להם מהחלב. למרות זאת, לפחות חצי מכל האכלה שלהם בשנה הראשונה היתה של חלב אם! תגברנו את חלב האם עם פורמולה מיוחדת לפגים עם אקסטרא קלוריות בכדי לעזור להם לגדול ולהתפתח.

השתמשנו ב75 פחיות תמל לחודש! הפסקנו את ההנקה כאשר גיליתי שהייתי בהריון לא צפוי עם הילד הקטן האחרון שלנו, גדעון, שעכשיו בן שלושה שבועות!

 

נודע לי על גדעון כשנכנסתי לניתוח הראשון בשביל לתקן את גופי אחרי החמישייה. זה היה ניתוח של אבנים בכליות. בזמן ההוא, עדיין הנקתי, למיכאל נקבע עיקור, לא היה לי מחזור עדיין ובכל זאת נקלטתי להריון.

הם לא יכלו לבצע את הניתוח באותו זמן בגלל הברכה המפתיעה שלנו! ההריון היה מאתגר בדרכים מסוימות אך קל יותר באחרות.

הרמתי 13.6 ק"ג של החמישייה עד שילדתי בשבוע 39 וחמישה ימים. היו לי הרבה צירים חזקים לאורך ההריון ולעולם לא הצלחתי לנוח מכיוון שהחמישיה בת ה-20 חודשים הזדקקה לי! לרוב, הייתי מותשת.

במובנים אחרים, ההריון היה הרבה יותר קל, מכיוון שלא הייתי צריכה לעצור לידה מוקדמת כל הזמן או לדאוג לגבי חמישה קטנטנים.

גדעון נולד ב 19.2 ושקל 4.082 הוא משלים את המשפחה שלנו בצורה מושלמת.

אנחנו מתכוננים שוב למעבר דירה באביב. זה יהיה המעבר השלישי שלנו בפחות משלוש שנים. (השני שחוצה את המדינה כולה).
 

אני אסיע את החמישייה שלנו בת ה22 חודשים, בן חודשיים ובן 9 ברכב 15 הנוסעים שלנו בזמן שבעלי ינהג ברכב ההובלות מאחורינו. 

 

אנחנו נשאלים על הטנדר שלנו לעיתים קרובות. יש לנו טנדר שמיועד ל-15 נוסעים כרגע.

קנינו טנדר E350 משומש מכיוון שהוא הרבה יותר זול מהחלופות ויש לו דירוגי אבטחה טובים. יש בו שישה מושבים אחוריים ובוסטר אחד גבוה, אנחנו צריכים מרחב!
 

הטיולון שלנו שמותאם לחמישייה לא יכול להיכנס לתוך הטנדר, אז יש לולאה בחלק האחורי של הרכב עליו נתלה הטיולון.

אנחנו זוכים כל הזמן למבטים כשאנחנו מסתובבים בחוץ, אבל אוהבים לענות על שאלות! את גדעון אני שמה עלי במנשא מכיוון שאין לו מקום בטיולון של החמישייה.
 

אני בדר"כ לוקחת אותם לטיול יומי לאנשהוא. בהתחלה, אלו היו רק פגישות עם רופאים והליכות לילה שכונתיות.
 

בתשעת החודשים הראשונים שלהם, דחפתי עגלת ילדים כפולה כשכסאות הרכב נמצאים בתוכה. בנוסף, משכתי עוד עגלה כפולה באמצעות הידית של מושב הרכב.

את הילד החמישי נשאתי בקיפול הזרוע שדוחפת את העגלה הראשונה. כל זה קרה כמעט באופן יומיומי כשהיינו בחוץ לבד.

לפני שכולם הגיעו הביתה, התינוקות המשוחררים ביקרו את אלו שעדיין היו בפגיה איתי. זה היה תהליך ארוך אבל הוא נהייה מהיר יותר עם הזמן והתרגול. 

 

 

נכון לעכשיו, החמישייה לומדת להיות עדינה עם התינוק, לטפס על מתקני שעשועים. הם הופכים להיות יותר עצמאיים מיום ליום. הם גדלים מהר!

הם עובדים על שיפור הדיבור שלהם מכיוון שלעיתים קרובות הם מדברים אחד לשני בשפה שלהם במקום באנגלית.
 

כל יום הוא אתגר חדש! מצאתי שעם החמישייה, יש ימים שאתה משגשג ובימים אחרים אתה בקושי שורד!

כך או כך, כל עוד אתה מנסה מצבך מצוין. אנחנו כל הזמן מסגלים את חיינו אליהם מעקמים ומשנים דברים כדי להתאים לשלב הנוכחי שלהם. 

 

אני מאד ממליצה לכל משפחה עם תאומים לסגל לעצמה לוח זמנים קפדני לפחות ל-18 החודשים הראשונים.

זה היה ממש גלגל הצלה לכולם כולל הילדים לדעת מה קורה מתי. כמו כן, לדעת שזה בסדר לשים את התינוקות במקום בטוח וללכת להתקלח או "לנקות את הראש" לכמה דקות.

כולם צריכים את זה לפעמים ורעננות תמיד גורמת לדברים להיות מאורגנים יותר בזמנים קשים! בהתחלה, אתה מחוסר שינה, אבל הם לא ניידים.

ככל שהזמן עובר, אתה מקבל יותר זמן שינה, אבל הם נעים ללא הפסקה, בכל מקום.

אתה פשוט לומד להתגבר ולהסיק מה עובד הכי טוב בשבילך. יום אחד, אתה תסתכל אחורה ותבין כמה באמת חזק ומדהים היית במהלך הרגעים המאתגרים.

 

בבקשה תרגישו חופשי לפנות אליי בכל זמן בדף הפייסבוק שלי- "The Hoffman Quintuplets" מוזמנים לראות מלא תמונות של החמישיה שלנו בדף.

 

תודה רבה,

רוקסנה הופמן.