שמואל אבידן-מוהל מוסמך ע"י הוועדה לפיקוח על המוהלים הרבנות הראשית ומשרד הבריאות 

 

היכן והאם בכלל, ניתן למצוא צאצאים לאומה הכשדית ?! 

מה נותר מהאימפריה האשורית האדירה? -  שביבי היסטוריה... 

מה עלה בגורלה של התרבות ההלניסטית העתיקה? - אבק זיכרון...

 

ומנגד, מה עלה בגורלו של עם קטן, עתיק ונרדף?! עודנו חי וקיים! פלא הוא הדבר! כיצד יתכן? 

 

 

לפני כ 4000 שנה נצטווה אברהם אבינו, אבי האומה, למול את עצמו בגיל 100 שנים, ואכן, קיים את המצווה במסירות נפש של ממש. ומאז ועד עתה, שמר העם היהודי על מצווה זו באדיקות ובמסירות נפש.

 

המעניין הוא, שמבחינה היסטורית דווקא מצווה זו הייתה המצווה העיקרית אותה ניסו לבטל כל אויבי העם היהודי, החל מהיוונים שכבשו את ירושלים לפני יותר מ2000 שנים ואסרו בין היתר על ביצוע ברית מילה עד שגורשו ע"י החשמונאים (138 לפנה"ס), וכלה בשלטון הקומוניסטי שרדף אחרי מבצעי ברית והגלה אותם למוות אכזרי בסיביר.

 

 

ישנם סיפורים ועדויות רבות המתארים כיצד חרף כל הגזירות, שמרו היהודים בחירוף נפש על המצווה תוך סיכון חייהם.

העם היהודי היה תמיד שונה ומיוחד משאר אומות העולם אשר ראו בברית המילה עוד סממן שמבדיל אותנו היהודים, מהם, ולכן ניסו בכל כחם לבטל את המצווה ובכך להביא להטמעות של העם היהודי ולהתבוללות.

 

מסירות הנפש וגבורתם של אבותינו לקיים את המצווה בכל מצב, הביאה אותנו לכך שבעוד כל העמים והאימפריות האדירות ששלטו בנו, קרסו ונעלמו כלא היו, העם היהודי נשאר כמו שהוא, ללא שינוי, עם אותה מסורת מפוארת, אותם חגים, אותם ערכים ואותה הייחודיות.

אם חפץ אי מי ללמוד על האימפריה הבבלית ששלטה בעולם מהודו ועד כוש (מגילת אסתר...), בראשותו של המלך האדיר נבוכדנצר (506 לפנה"ס) , עליו לגשת לנבור בספרי ההיסטוריה ולדלות מהם מעט מידע.

 

 

היה מלך אדיר שכבש גם את ירושלים, אבל גם ממנו וממורשתו לא נותר דבר, היווני העממי אינו יכול לספר לנו דבר או חצי דבר אודותיו.. האם היוונים של היום קשורים באיזו שהיא דרך ליוונים של אז?!

 

ודווקא אנחנו, בני העם הקטן, הנרדף, אשר חווה כל כך הרבה משברים, מאז ועד היום, שומרים באדיקות על המסורת שלנו ויודעים בדיוק מה אכלו אבותינו כשיצאו ממצרים לפני כ-3500 שנים ולזכר זה אנו חוגגים את חג הפסח ואוכלים מצות.

 

יודעים אנו בדיוק כיצד גירשו החשמונאים את היוונים מירושלים ולזכר זה אנו מדליקים כבר אלפי שנים בכל שנה ושנה את נרות החנוכה.

אף ילדי הגן שלנו יודעים לספר במעגל השנה את כל סיפורי המסורת עד שהדמויות המקראיות חיות ממש אל מול עיניהם...

 

כל זה מתאפשר אך ורק הודות לשמירה הבלתי מתפשרת של אבותינו על מצוות ברית המילה שהיא המייחדת אותנו כעם ומקשרת את הדורות כולם.

 

הידוע בכינוי הרמב"ם (1135), היה רופא גדול ואחד מהוגי הדעות הגדולים שקמו בעם ישראל ובכלל, בספרו מורה נבוכים (ח"ג, פרק מט) הוא מסביר את טעם מצוות ברית המילה- בכדי שיהיה לכל בני המשפחה הזאת, העם היהודי, סימן אחד גופני הכוללם יחד, שכן ידוע ערך האהבה והעזרה המתפתחים בין בני אדם אשר כולם באות ברית אחד..

 

כלומר ש"הברית" כפשוטה וכמשמעה, היא כעין הסכם נחרץ שכולנו שותפים באותו האידיאל, ברית בינינו לבין הקב"ה וברית בינינו לבין עצמינו- העם היהודי כולו.

 

לא פלא שהערך הנעלה של עזרה וסיוע לזולת, לעתים תוך סיכון גוף ונפש, קיימים בעם היהודי בצורה המעוררת השתאות... האם אנו מכירים עוד עם בעולם שפועלים בקהילה  ארגוני עזרה וסיוע  כה רבים ובכל תחום?! האם אנו מכירים עוד אומה שמבכה כל בן מבניה שנופל בקרב או בפיגוע ח"ו, תוך הזכרת שמו וכתבות בעיתונות ובמדיה על כל נופל ונופל?! 

 

אין זאת אלא שברית השותפות ההדדית שלנו קושרת אותנו יחדיו בצורה מופלאה!  איזו גאווה להיות שייך לעם כזה ולחברה כזאת!

 

 

 

 

לפי רוב המחקרים והסטטיסטיקות הסרת העורלה מורידה את הסיכון למחלות שונות. מנגד, ישנם המערערים על קביעה זו. נראה שלא נטעה אם נסכם את הדיון, שכנראה לא מדובר בתועלת רפואית גדולה או להיפך מכך.

 

אולם מנקודת המבט היהודית, לא זה הנושא! העניין הוא משמעותי וערכי להבטחת המשך קיומו של עם הנצח...

 

ובכן, מדובר בהליך כירורגי לכל דבר. בכל הליך כירורגי יתכנו סיכונים וסיבוכים. דרך אגב, בכל הליך כירורגי גם יורד מעט דם והוא קצת כואב, אבל כשהכל מתנהל כשורה לא אמורים להיות סיבוכים או כאב רב.

 

 

למותר לציין כי לפי המלצת משרד הבריאות והרבנות הראשית יש להעדיף מוהל מוסמך דבר המבטיח עמידה בנהלים קפדניים ופיקוח מתמיד.

 

לפי נתונים עדכניים של משרד הבריאות, בישראל מבוצעים מידי שנה עשרות אלפי בריתות כאשר לבתי החולים מגיעים לאחר הברית כ-50  מקרים, ברובם הסיבוך הוא דימום יתר, דבר שאינו נחשב לסיבוך משמעותי, ובחלק נכבד מהמקרים אין צורך בהתערבות כל שהיא והם משוחררים לביתם ללא טיפול. א"כ שיעור הסיבוכים הינו אפסי וזניח. 

 

בבואנו לערוך ברית לבננו הקט, עלינו לשמוח ולהיות מלאי גאווה על כך שאנו מצטרפים כחוליית זהב לשרשרת הדורות המפוארת- של העם היהודי הנצחי!