כל התינוקות הבריאים בוכים

אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני הורים ומטפלים אחרים בפעוטות הוא התמודדות עם בכי בלתי פוסק של התינוק. בכי ממושך של תינוק הוא אינו אירוע חריג או נדיר, שהרי כל התינוקות הבריאים בוכים. בשלושת החודשים הראשונים לחייהם תינוקות יכולים לבכות 30 דקות עד יותר מ 3 שעות ביום (נתונים מלמדים כי 15%-20% מהתינוקות מתחת לגיל 3 חודשים בוכים יותר מ 3 שעות ביום, ו 50% מהם בוכים שעתיים ביום). בכי מתמשך ובלתי פוסק זה של התינוק עשוי לעורר בהורה או במטפל העיקרי תחושות של תסכול וחוסר אונים ולהוביל לתסכול עצום ומתח, במיוחד כאשר ההורה או המטפל סובל מעייפות רבה.

כאלה עשויים להגיב במתיחות ובכעס לבכי התינוק ובלא בלי להתכוון לנער את התינוק באלימות. אף אחד לא חושב שהוא ינער את התינוק שלו, אך מחקרים מראים כי טריגר מספר אחד שמוביל מטפלים או הורים לנער באלימות ולפגוע בתינוקות הוא בכי בלתי פוסק.

מהו טלטול תינוקות?

תסמונת התינוק המנוער היא מקבץ של סימנים וסימפטומים פיזיים שנגרמים לתינוק כתוצאה מטלטולו המאסיבי והאלים, הגורם לפגיעה פנימית-מוחית קשה ואף למוות, זאת על-פי רוב בקרב תינוקות שגילם פחות משנה. טלטול הוא תנועה חדה וחזקה המתבצעת כאשר אדם מבוגר אוחז בתינוק, בזרועותיו או בצלעותיו או בצידי גופו, ומנענע אותו בכוח קדימה ואחורה. כתוצאה מכך נע ראשו של התינוק במהירות וללא שליטה קדימה ואחורה. תסמונת זו מוכרת וידועה במדינות אחרות בעולם, עם זאת הידע על התסמונת בארץ הוא דל, ומרבית ההורים ואנשי המקצוע לא מודעים לתסמונת, השלכותיה וחומרתה.

למה זה מסוכן?

תינוקות פגיעים במיוחד לחבלות עקב ניעור בשל מאפייני הגוף והמוח שלהם. ראשו של התינוק גדול וכבד בהשוואה לשאר הגוף, והוא ממלא 25% מכל משקל גופו הקטן של התינוק. בנוסף, שרירי צווארו של התינוק חלשים מכדי לתמוך בראש כה גדול, ויש לו במנח הראש. בנוסף, תינוקות נולדים עם גולגולת רכה מאשר זו של מבוגרים, המוח שלהם לא בשל ולכן יותר בקלות נפגע מניעור. בעת טלטול מאסיבי נע ראשו של התינוק קדימה ואחורה, כתוצאה מכך מוחו של התינוק וכלי הדם (הלא מפותחים דים ולכן נתונים יותר לקריעה) נחבטים בדופן הגולגולת, וכתוצאה מכך עלולים להיגרם נזקים מוחיים ושטפי דם פנימיים.

חשוב לזכור כי משחק רגיל עם התינוק אינו מוביל לפגיעות הנגרמות על ידי טלטול התינוק ולכן אין צורך להפסיק לשחק עם הילד ולעשות את כל הדברים שהתינוק אוהב לעשות. מותר לנענע קלות את התינוק תוך כדי תמיכה של ראש התינוק על הידיים, נענוע קל של עגלת התינוק או עריסה, תזוזה קלה של התינוק במנשא, כל תנועה עדינה שמכוונת להרגעה ולמשחק עם התינוק. עם זאת, רצוי מאוד שלא לזרוק תינוקות באוויר במטרה לתפוס אותם בחזרה- גם זה עלול להיות מסוכן.

השלכות

60% - 70% מהילדים שטולטלו באופן אלים מתמודדים עם תוצאות חמורות, כולל מוות. שאר הילדים מחלימים אומנם מהניעור האלים ואינם נמצאים בסכנת חיים, אך הם עדיין עשויים להתמודד עם השלכות מסוימות, שלעיתים יבואו לידי ביטוי רק שנים מאוחר יותר. במקרים החמורים עלול להיגרם נזק מוחי בלתי הפיך לתינוק, שיכול לבוא לידי ביטוי בשורה של נכויות ומוגבלויות: עיוורון חלקי או מלא, חירשות או איבוד שמיעה, עיכובים התפתחותיים, בעיות איזון, שיתוק מוחין, מצב צמח קבוע, קשיי נשימה, ובמקרים החומרים יותר מוות. חשוב לציין כי כרבע מן התינוקות המנוערים מתים. שימו לב, ישנם מקרים שבהם התינוק ימות רק כמה שנים לאחר המקרה. בנוסף, ייתכן כי פגיעה שלא אובחנה ולא טופלה בזמן תבוא לידי ביטוי שנים אחר כך בהפרעה מוטורית, התנהגותית או לימודית שמקורה אינו ידוע. ובכלל זה בעיות קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות, בעיות רגשיות, רגישות יתר, לקויות למידה, עיכוב התפתחותי שכלי, בעיות גסטרו, התקפים.

מחקרים מהעולם 80% מכל הדוחות על פגיעת ראש בתינוקות צעירים מגיל שנתיים היו כתוצאה מפגיעת ראש שאינה תאונה. לפי נתוני האו"ם סיבת המוות השכיחה בקרב ילדים מאלימות לקבוצת היא פגיעות ראש, שבעקבותיהן גוף התינוק חווה טראומה חמורה. בארצות הברית נפגעים בין 1,200 ל-1,800 ילדים בשנה לאחר שטולטלו על ידי ההורים. כרבע מהמקרים מסתיימים במוות ו-75 אחוז מסתיימים בנכות לטווח ארוך או לכל החיים. הגיל האופייני לתינוקות הנפגעים הוא בין חמישה לתשעה חודשים. בארץ אין מאגר של נתונים על התופעה, אך בכל בית חולים נתקלים אנשי הצוות בלא מעט מקרים כאלו. במערכת הבריאות מטופלים בכל שנה תינוקות אחדים הסובלים מן התסמונת, אך משרד הבריאות אינו אוסף נתונים על היקף התופעה. להערכת רופאי ילדים, בכל שנה מתגלים בישראל 20-15 מקרים של תסמונת התינוק המנוער. אבחון התופעה בארץ לוקה בחסר משום שהמודעות לתופעה אינה מספקת. אבחון התופעה נעשה רק במקרים קיצוניים שבהם התינוק סובל מתסמינים קשים. ד"ר בן יהודה ציין כי יש חשש שחלק מן המקרים של מוות פתאומי ללא הסבר של תינוקות נגרמים מתסמונת התינוק המנוער.

מי מטלטל ומדוע?

טלטול התינוק נעשה כאומר בדרך כלל כתגובה לבכי בלתי פוסק של התינוק, כתוצאה מתסכול או מתח של ההורה או המטפל, ובניסיון להשתיק את התינוק. מקורה של התופעה אם כן לעתים קרובות, בתסכול, עייפות, כעס או מתח של ההורה או כל גורם מטפל אחר בתינוק. התינוק בוכה בכי מתמשך, ההורה/ המטפל מבקש להרגיעו, אך באופן אימפולסיבי ובלתי מודע מתחיל לטלטל את התינוק בחוזקה, ללא מודעות לנזק העלול להיווצר לתינוק.

חשוב לזכור כי מצבי עייפות ותסכול עלולים להוביל כל הורה או מטפל לטלטל את התינוק: אמהות, אבות, סבים וסבתות, מטפלות, שמרטפים ועוד. עם זאת ישנם מספר גורמי סיכון המגבירים את הסיכוי לפגיעה מסוג זה: גיל צעיר של ההורה, תינוק ראשון להורים טריים, רמה גבוהה של מצוקה על רקע אישי, כלכלי או חברתי, צפיות לא מציאותיות לגבי התנהגות התינוק, שימוש בסמים/אלכוהול, בעיה בשליטה על כעסים, הורה שעבר התעללות בילדותו, מין המטפל (מחקרים מראים כי 70% מהפגיעות של התסמונת נגרמות על ידי גברים).

אז מה אפשר לעשות?

דבר ראשון יש לבדוק ולטפל בצרכים הבסיסיים: רעב, עייפות, צורך בהחלפת חיתול, כאב, מחלה או גזים, צורך במגע וחיבה, שעמום או עודף גרייה, בהלה, קור או חום. אם כל מה שעשיתם לא עוזר והבכי נמשך גם לאחר מכן או ללא כל סיבה נראית לעין, ניתן לפעול באחת או יותר מהדרכים הבאות:

הרגיעו את ילדכם באמצעות מגע, חיבוק, ליטוף

עשו לילדכם אמבטיה חמימה

תנו לילדכם לשמוע רחש של מים זורמים

השמיעו מוסיקה

קחו את ילדכם לטיול באוויר צח

קחו את ילדכם לנסיעה במכונית

בקשו עזרה מאדם קרוב בעל ניסיון בעת הצורך

חשוב שהמטפל או ההורה ישימו לב לתגובות שלהם וינסו לעצור שהם חשים שאתם קרובים לאיבוד שליטה. במצב כזה מומלץ לנשום עמוק ולנסות להירגע, לשים את הילד במקום בטוח. לקחת כמה רגעים כדי להירגע, ללכת לחדר אחר ולבדוק את ילדכם אחת לכמה דקות, להתקשר למישהו קרוב – בן משפחה או חבר, לבקש ממישהו שסומכים עליו לדאוג לתינוק בזמן שההורה או המטפל לוקחים פסק זמן.