"פורים מאפשר לנו ללמוד הרבה על מקומו החברתי של ילדנו, משאלותיו ורצונותיו ובחירת התחפושת קשורה לצרכים אלה", מבהירה מנור–כהן. "לכן, כדאי לאפשר לילד ואף לעודד אותו, לבחור בעצמו את התחפושת אותה הוא מעדיף.

חג פורים הוא החג היחידי, המאפשר לכולם, מבוגרים וילדים להיות לרגע אחד מישהו או משהו אחר. להיות בעלי כוחות על או כל יכולים; להגשים משאלות לב סמויות (רקדנית בטן או אביר) ובכלל "לשבור את השגרה" ולאפשר לעצמנו להשתחרר מהמוסכמות ומהתפקידים החברתיים בהם אנו שבויים במהלך היום יום.

"לפורים יש סממנים פסיכולוגיים וסוציולוגיים. ילדים מרבים להשתעשע במשחקי דמיון ובמשחקי תפקידים, המאפשרים להם להתנסות במיומנויות חברתיות ובתפקידים חברתיים", מסבירה קרן מנור-כהן, יועצת חינוכית במכללה האקדמית גליל מערבי. "דרך המשחק הילד יכול לבחון את העולם ואת מקומו בו וללמוד על עצמו ועל החברה".

לבחור או להחליט עבורו?

"פורים מאפשר לנו ללמוד הרבה על מקומו החברתי של ילדנו, משאלותיו ורצונותיו ובחירת התחפושת קשורה לצרכים אלה", מבהירה מנור–כהן. "לכן, כדאי לאפשר לילד ואף לעודד אותו, לבחור בעצמו את התחפושת אותה הוא מעדיף.

בחירת התחפושת מעודדת את עצמאות הילד ומאפשרת לו לחשוב באופן יצירתי ולהשתמש בדמיון.  כיוון שמדובר בתחפושת, כדאי שהילד ירגיש בנוח היות והוא צריך ללבוש את התחפושת במשך יום שלם. כדאי לבחור בתחפושת קלילה ואוורירית,  להתאים את סוג התחפושת למזג האוויר ולסוג הפעילות במסגרת החינוכית". (אם מדובר ביום ספורט או בתחנות פעילות ועל הילד להתנייד בחופשיות,  כדאי שהתחפושת לא תהיה מסורבלת ורבת אביזרים).

מה אומרת התחפושת שהילד בחר?

"כאשר ילד בוחר בתחפושת הזהה לתחפושת בה בחרו חבריו, הוא בעצם עשוי לומר לנו מספר דברים: ייתכן שהוא זקוק לאישור חברתי או שחשוב לו להיות חלק מאותה קבוצת ילדים שבחרו בתחפושת הזו", קובעת מנור-כהן. "ייתכן שהתחפושת הדומה, נותנת לו ביטחון ושהוא אינו רוצה להתבלט. גם אם בעינינו, ההורים, התחפושת שהילד בחר נראית נדושה או פחות אטרקטיבית חשוב לא לבטל את בחירת הילד ולנסות להבין מה עומד מאחוריה.  

ילד הבוחר בתחפושת של "גיבור על" עשוי לומר לנו שהיה רוצה להרגיש חזק ובעל כוחות הדומים לזו של הדמות בה בחר. ההזדהות עם הדמות מאפשרת לילד לאמץ לעצמו את התכונות המאפיינות את אותה הדמות".

כשהילד לא רוצה להתחפש: "כאשר ילד אינו רוצה לבחור תחפושת, רצוי לברר עמו מדוע, לשקף את ההשלכות של הסירוב  ולנסות לחשוב ביחד אם יש משהו שכן מתחבר אליו. בכל מקרה רצוי לא להפעיל לחץ מצד ההורה", אומרת מנור-כהן ומוסיפה: " ייתכן שחוסר הרצון להתחפש נובע מניסיון לבדיקת גבולות וכאשר הילד מזהה שזוהי נקודת תורפה אצל ההורה ודרך להפעילו הוא עשוי להמשיך להתנגד. לעיתים חוסר הרצון להתחפש נובע ממבוכה או מרצון להביע אינדיבידואליות. צריך לזכור שבסופו של יום התחפושת אמורה להסב לילד הנאה וכפייה במקרה הזה לא תשיג את המטרה. 

במקרה של ילדים צעירים מאוד, כדאי לנסות ובכל זאת להכין תחפושת מפני שלעיתים הילד עשוי להתחרט בבוקר החג וכדאי להיות מוכנים. אם  בבוקר החג הילד מתנגד להתחפש, ניתן לקחת את התחפושת לגן כדי שיוכל להתחרט ולהתחפש במהלך היום".  

ומה בנוגע להשאלת תחפושות, השאלה הינה דרך חסכונית להתמודדות עם הוצאות החג ובמידה והילד רוצה בתחפושת המושאלת, זה בהחלט הופך את העניין לאופציה טובה. כיוון שבילדים עסקינן, כדאי להימנע מלהשאיל תחפושת יקרת ערך או בעלת ערך סנטימנטלי אשר עלולה להינזק.ישנם ילדים שעצם הצורך לשמור על התחפושת שלא תינזק עלול להגבילם ולמנוע מהם לחוש משוחררים וליהנות.