שינוי בהתנהגות לא רצויה באוכל, יש לעשות בהדרגה. כדי לקבל מזון חדש נדרשים לעיתים עשרה (!) ניסיונות.

הנה מספר כלים וטכניקות לקבלת מזון חדש.

מאת: נאוה רוזנפלד, דיאטנית קלינית מנהלת תחום התזונה בקבוצת אסם.

ילדים קטנים אוהבים את המוכר והידוע: יעדיפו את אותו הספר, לארח את אותו חבר או ללבוש תמיד את אותה החולצה. כך גם באוכל.

 

כדי לשמור על יחסי האכלה חיוביים, יש לשים לב לחלוקת אחריות בין ההורים לילדים.

ההורים אחראיים על מה שיוגש לילדים, איך ומתי. אחריות הילדים כמה לאכול ואם בכלל.

פיקוח על כמות האוכל אינו אפקטיבי, חשוב להתמקד במה שמוגש ולא בכמה שנאכל.

 

שינוי בהתנהגות לא רצויה באוכל, יש לעשות בהדרגה. כדי לקבל מזון חדש נדרשים לעיתים עשרה (!) ניסיונות.

הנה מספר כלים וטכניקות לקבלת מזון חדש:

•          היכרות ויזואלית – שהמזון יהיה בארון/ במקרר, שההורים יאכלו ממנו וכו', רק אח"כ להציע.

•          מנות קטנות – להציע חצי עגבניית שרי, בתור התחלה ולא עגבנייה שלמה

•          בתחילת הארוחה – כשעוד רעבים, יחסית

•          בחברת ידידים – השפעה חברתית חיובית, לברר שהחבר/ה שמוזמנים אליהם לארוחת  ערב אוהבים ירקות למשל ואז להציע גם לילד\ה.

•          הגשה מגוונת – חתוך לקוביות, פרוסות, מבושל, טרי, חם, קר וכו'. – במוצרים אהובים כמו בתוך שניצלים...

•          הגשה עם מזון אהוב

•          "כמו שאסף אוהב..." – דמות נערצת על הילד שאוהבת את אותו מאכל

•          לא בזמן התרגשות או עייפות- לא לנסות להציע לילד אם הוא עייף או לא במצב רוח כדי לא לעוררהתנגדות

•          "כשתגדל בטח תאהב את זה" – לילדים רצון לגדול ולהיות בוגרים ומהר. מעלה את המוטיבציה להתנסות.

•          להתחיל בגיל צעיר – יפה שעה קודם, ככל שנתחיל מוקדם יותר הסיכוי להצלחה גדול יותר.

•          להכין יחד את האוכל- קילוף, חיתוך, תיבול, ערבוב, קישוט – דורש סבלנות, זמן, אנרגיה ומוטיבציה של ההורים.

•          ירקות שבדרך כלל ילדים לא מוכנים לגעת, כמו תרד, יכולים להגיע בתוך שניצל אהוב וכך הילדים יחשפו למרקם ולטעם.