שהילד שלי יעזור? מה פתאום? הוא עוד קטן, הוא עסוק מאוד, חשוב שילמד בזמנו הפנוי...

כל אלו ועוד, הם תירוצים מדוע לא לבקש מילדכם לסייע במטלות הבית. לא, לא השתגעתי, יש לבקש מילדים לבצע חלק ממטלות הבית! ניתן לסייע בכל גיל ויש לכך ערך מוסף רב.

 

אחת המשימות החינוכיות החשובות ביותר בחינוך ילדינו היא לתת לילדים להרגיש מועילים ותורמים לבית ולמשפחה. אנו אוהבים את ילדינו ורוצים לגרום להם להיות מאושרים בכל מחיר, גם במחיר של הסרת אחריות וגזילת יכולת ההנאה וסיפוק מתוך עשייה של ממש. איני מתכוונת להופכם לעבדים קטנים אלא לשותפים מלאים בעשייה ובמטלות הבית.

 

לשותפות ולעשייה ערך רב: ככל שהילד שותף למטלות הבית ומרחיב את תחום האחריות שלו , כך הוא מרגיש שזקוקים לו ובכל הוא רואה את עצמו כאדם המסוגל לתת,לפתור בעיות ולהיות פחות תלוי באחרים. הוא חש שסומכים עליו ובאמצעות אלה הוא בונה את ביטחונו העצמי.

ילד שמנסה להרגיש מועיל ומנסה להרים את הצלחת לכיור בתום הארוחה ופתאום שומע "לא,אסור" , אתה תשבור.." חש שאינו מסוגל לתרום ושלא סומכים עליו ועלול לחוש ייאוש. את ייאושו הוא יביע בסכסוכים עם הסביבה, הוא יתפרע והוריו יכעסו עליו ובכך יחזקו אותו ויגרמו לו להמשיך עם התנהגות זו: הילד יודע שמה שהוא עושה לא בסדר אך באמצעות תגובות הסביבה שהן בד"כ כעס הוא לומד מה תפקידו. הוא מרגיש שייך בכך שמתייחסים אליו גם אם זה בדרך שלילית.

אז מדוע לנו להשלים עם מציאות שכזאת אם ניתן לאפשר לו לחוש שייך ומועיל באמצעות סיוע במטלות הבית ומכך גם אנו נרוויח (הצלחת שלו מפלסטיק כך שכנראה הוא לא ישבור אותה..). ילדים קטנים רוצים ומסוגלים לשאת באחריות. כדי לתת לילד תחושה שהבית הוא באמת גם שלו חשוב לגרום לו להרגיש כך באמצעות הטלת אחריות על תפקידים בבית.

גם אם אין צורך אמיתי בעזרתם של הילדים בתפעול הבית כדאי ליזום עבורם תפקיד כלשהוא. כבר בגיל שלוש ניתן לבקש מהפעוט לאסוף את צעצועיו או להוציא מצרכים מהסל (לא שבירים כמובן). שוחחו עם ילדכם ,אפשרו לו לבחור תפקיד בבית אותו הוא מוכן למלא כגון האכלת הכלב או עריכת השולחן. כל שהילד בוגר יותר תחום אחריותו גדל.

במידה ותתמידו בכך תמנעו התנהגות לא הולמת שמטרתה לגרום לכם ההורים לשים לב לילדכם. אתם תחושו הקלה במטלות הבית והכי חשוב- ילדיכם ירגיש נחוץ ומועיל ובכל ילמד לתרום ולעזור. משפחתכם תרוויח והאווירה בבית תהיה נעימה ושל שיתוף פעולה.