בראש ובראשונה, על ההורים להקפיד להוות דוגמה טובה לילדם. חשוב לאפשר לילד לראות כיצד ההורים חולקים דברים זה עם זה, עם ילדים נוספים במשפחה ועם אחרים. מומלץ גם להזכיר לו דוגמאות שבהן התחלקו עם אחרים. כך ניתן לוודא שהוא מבין שהן אכן התרחשו. 

בהחלט ייתכן שדוגמה אחת לא תספיק להפנמת המסר. עם זאת, החזרה העקבית על דפוס ההתנהגות החיובית תותיר את חותמה עם הזמן. 

מומלץ לצפות בילד ולנסות לאתר מקרים שבהם הוא חולק משהו עם מישהו אחר - עם ילד, עם מבוגר או עם ההורים. חשוב להחמיא לו כשהוא חולק "כמו שצריך". השבח לא רק יגרום לו לתחושה טובה, אלא גם יסייע לו לראות את עצמו כמישהו שחולק דברים עם אחרים. זה יגביר את הסיכוי שיחלוק בעתיד את דבריו עם אחרים.

כדי ללמוד לחלוק עם אחרים, נדרש אימון רב. פגישות לצורך משחק, מספקות לילדים הזדמנויות נפלאות לפתח בהן את כישוריהם החברתיים, בשעה שההורים משגיחים עליהם ואפילו מספקים להם הכוונה במידת הצורך.

רוב הקשיים סביב שיתוף עם אחרים, צצים כששני ילדים רוצים את אותו הצעצוע בדיוק באותו הזמן. קל להימנע ממחלוקת כזאת אם מאפשרים לכל ילד לשחק עם צעצוע זהה.

 

עם זאת, לא תמיד מעשי, או אפשרי כלכלית להחזיק בבית גרסאות זהות של אותו צעצוע. במקרים אלה, כדאי לחפש בבית צעצוע דומה לזה ששני הילדים רוצים או צעצוע שונה לחלוטין ש"יספק את הסחורה", אם הילד שלך אוהב אותו לפחות כמו הצעצוע שאת מצפה ממנו לחלוק עם חבר.

ילדים מתחת לגיל 3 או 4 מבלים לעיתים זמן רב ב"משחק מקביל", כלומר, מצב בו הם משחקים במשחקים שונים זה לצד זה במקום לשחק יחד. זה שלב התפתחותי נורמלי לחלוטין. משמעות הדבר היא שהניסיון ליישב סכסוך על צעצוע עם הצעה ששני ילדים בני שנתיים ישחקו בו יחד, עלול להיכשל. 

 

אסטרטגיה יעילה יותר היא עידוד הילדים לשחק בצעצוע בתורות. מובן שלא ניתן לצפות מילד בגיל כזה פשוט לשבת ולהביט בילד אחר משחק, אבל אם נותנים לשני הילדים לעשות דברים מהנים, הם עשויים להחליף את הצעצועים ביניהם לאחר זמן מוגדר שנקבע על ידך. בצורה זו, כולם יזכו בהזדמנות לשחק בכל. כדי להקל על המעבר, כדאי להזכיר להם כשמתקרב זמן ההחלפה, כלומר, זמן קצר לפני שהתור שלהם מסתיים.

 

מה צריך להיות משך התורות? לפי התחושה שלך. התשובה תלויה באישיותו של כל ילד ובתגובותיו. עם זאת, ילדים מתקשים לגלות סבלנות בדרך כלל ולכן עדיף להקפיד על תורות קצרים. אם ידוע לך שאחד הילדים מתקשה להתחלק עם אחרים, כדאי להקצות לא יותר מכמה דקות לכל תור, או אפילו דקה אחת בלבד.

יש צעצועים שהם פשוט מיוחדים מכדי להתחלק בהם עם אחרים. אלה יכולים להיות צעצועים חדשים או כאלה שהילד פשוט אוהב יותר מדי. במקרה כזה, מומלץ לפנות זמן לפני פגישת המשחק בבית ולדבר עם הילד על כך. כדאי להזכיר לו שחבר שלו מגיע לשחק ולשוחח איתו על ההנאה שתהיה להם, כשישחקו יחד. 

 

כדאי גם לבקש מהילד שלך לחשוב אם יש צעצועים שהוא לא מעוניין לחלוק בהם עם החבר שלו. אם יש צעצועים כאלה, מומלץ להניח אותם הרחק מטווח ידם של הילדים עד שפגישת המשחק תסתיים. במצב כזה, ניתן להחליט יחד עם ילדך שאין כל בעיה לשחק בשאר הצעצועים עם ילדים אחרים. 

 

טיפ אחרון ולא פחות חשוב: חשוב לזכור שלמידה להתחלק עם אחרים היא תהליך. היא לא מתרחשת בין לילה ויש הרבה ילדים שנעים בין נקודות פסגה לשפל בדרך להפנמת היכולת הזאת. 

 

חשוב לקבוע לילד מטרות, אך יחד עם זאת גם לטפח ציפיות מציאותיות. עם מעט סבלנות, תיווך מתוזמן היטב והרבה אהבה, לא יידרש זמן רב עד שהילד ירכוש כישורים בסיסיים שיוכל ליישם במהלך חייו.