"למה הירח קַטֵן?"; "למה יש לנו ציפורניים?"; "איך העננים זזים"...  מה עומד מאחורי שלל השאלות ומה רצוי שנעודד? 

מאת: עדית רונן-סתר, מתמחה בטיפול משפחתי ובהדרכת הורים, כותבת ספרי ילדים.

 

להבדיל מאתנו המבוגרים, ילדים פוקחים עיניים תמהות ותוהים לגבי תופעות בסיסיות הקיימות בסביבתם. מבחינתם, העולם אינו מובן מאליו, מצבים ואירועים רבים אינם מובנים להם וסקרנותם הינה טבעית ומתבטאת באבחנות, אמירות ובשאלות שהם מפנים בעיקר אלינו, המבוגרים.

מחקרים שעסקו בסקרנות של ילדים (ואף פעוטות!) גילו כי ילדים מפתחים הבנה ועניין בתחומי מדע שונים, כמו עקרונות המכניקה, ביולוגיה, אסטרונומיה, וזאת, כבר מהגיל הרך. הילד מתבונן בסביבתו ומבחין בפרטים המעוררים שאלות ורצון לידע. כפי שהילדים קטנים, שאלותיהם לפעמים בלתי מורגשות, קטנות עבורנו, במיוחד כשהן נאמרות שוב ושוב ומאתגרות את מידת הסבלנות שלנו, אך יש לסקרנות זו ערך רב. ילד סקרן ויצירתי יותר, ימשיך לשאול ולהתבונן, להתעניין ולחפש ידע. ילד שיקבל על שאלותיו משוב חיובי, יעריך את עצמו יותר, כילד מוכשר ומעניין. 

סקרנות ויצירתיות הינן חלק מהתפתחות הילדים, הן מבחינה קוגניטיבית והן מבחינה רגשית. אנו יכולים לקדם היבטים אלו. ילד שיגדל בתחושה כי הוא מיוחד ומעניין, כילד שקשובים לשאלותיו ודעותיו – סביר שתחושת הייחודיות שלו תעלה ודימויו העצמי. 

 

סקרנות - וכיצד נעודד אותה?

הסקרנות בתקופת הילדות הינה סקרנות ממניע פנימי – המענה לשאלות יספק הנאה מהלמידה ומהידע הנרכש, והידע יהיה מספק לכשעצמו. כהורים, סבים או דודים, נוכל לנצל הזדמנויות אלה, הנובעות מהילדים, כדי לעודד המשך סקרנות וחקר. אלה, יגבירו את הערנות לסביבה, יעלו את כושר הביטוי המילולי, יאמנו אותם בחשיבה לוגית ויעודדו יצירתיות.

 

כשהשאלות מופיעות, מה עלינו לעשות?

• ראשית, חשוב להבין שהשאלות הנשאלות משקפות את מחשבותיו של הילד. כדי שהילד יתעודד לשאול ולהתבטא, נעביר לו מסר שאנו נקבל כל שאלה ומחשבה.  כל נושא, גם המביך ביותר, הוא לגיטימי לעיסוק. הרי גם אם שאלה המביכה אותנו תגרום לנו להתעלם ממנה, ילדנו ימשיך לחשוב עליה.
• מכיוון שהילדים הביעו מחשבה אישית ושאלתם נבעה מהם, תשובה לשאלה תעניין אותם. לכן, חשוב להתייחס לשאלות ולספק תשובה (בין אם היא ידועה לנו, ובין אם צריך למצוא אותה).
• ענו בקצרה ואל תלאו בהסברים מסובכים או ארוכים, אשר עלולים לגרום לילד להימנע מלשאול בפעם הבאה...
• לעתים, כשאנו חשים שהילד מסוגל להגיע לתשובה בכוחות עצמו, ניתן להגיב אליו בשאלה, להחזיר תשובה בשאלה, במקום לספק את התשובה באופן מיידי (למשל "ומה אתה חושב על כך?")
• מתן התשובה לילדכם אינו קשור בגיל הילד. מידת ההבנה של ילדכם היא המשפיעה על האופן שבו תענו לשאלות.
• בהמשך, ניתן לגרום לילד לחשוב על תהליכי החשיבה שהובילו אותו לשאילת השאלות. "חשיבה על עצם החשיבה": אנו מהרהרים וחושבים על תהליכי החשיבה שלנו. לדוגמה, אם הילדה שואלת "כיצד אנו גְדֵלִים?", אחרי עיסוק בנושא ומציאת מענה לשאלתה, ניתן לבדוק איתה: "כיצד חשבת על הנושא? תנסי להיזכר מה עורר בך את השאלה?" חשיבה מסוג זה מעוררת חשיבה מעמיקה ומגבירה את המודעות לתהליכים שעוברים עלינו.

​

חשיבה יצירתית

חשיבה זו קשורה בעידוד לסקרנות מכיוון שהיא נועדה לעזור לנו להגיע לרעיונות חדשים ומקוריים, לחקור ולפתח תפיסות חדשות, ולא להסתפק אך ורק במחשבות ישנות, ידועות מראש. החשיבה היצירתית היא משמעותית הן לביטוי מחשבות והן להתפתחות הקוגניטיבית שלנו. ניתן, במידה מסוימת, לתרגל חשיבה יצירתית ולהגבירהּ.

 

עידוד חשיבה יצירתית

הנה מספר דוגמאות, אם כי ניתן לחשוב על דרכים רבות נוספות לעידוד יצירתיות.

• באופן כללי, כדאי לנסות לאפשר הזדמנויות רבות לדימיון ולביטוי הדימיון של הילד: אם הילד מדמיין שהוא כעת בחללית, חשוב לאפשר את משחק הדימיון, לא להיבהל מכך שהסיפור אינו תואם את המציאות (ולמעשה, אתם יושבים בבית) ולא לבטל את דבריו. מאותם רעיונות דמיוניים נובעת היצירתיות.
• ניתן ליזום משחק דימיוני. למשל, לקחת חפץ ולנסות לשער מה ניתן לעשות איתו, מעבר לשימוש הרגיל שלו. דוגמא: מה ניתן לעשות בספסל? בנייר טואלט? בנר? בענף?
• משחקי חידות ורמזים: ניתן ליצור חידה ולסייע לפתרון בעזרת רמזים. תחילה, המבוגר חד חידה והילד עונה, בהמשך, הילד הוא ממציא החידה והרמזים, ובכך מאתגר את יכולת החשיבה שלו. חידות יכולות להיות קשורות בחפצים, בעלי חיים, סדרות מספרים, כתב חידה של אותיות ומספרים –כתלות ביכולת ההבנה וההתפתחות של הילד.
• משחקי חשיבה ומשחקי אסטרטגיה. אלה משפיעים על תהליכי החשיבה והזכרון: שחמט, דמקה, צוללות, 4 בשורה וכו'.
• כל תחום היצירה למינהו. נוכל אף לשתף ילדים נוספים. למשל: לכל ילד ניתן דף נייר ובו סימן או צורה זהים. על הילד להמשיך את האיור על פי דמיונו ורצונו. כמו כן, ניתן לעתים לספק חומרי יצירה מיוחדים ונדירים, כגירוי לעבודת דמיון ויצירה. במקרים אלה, זכרו לא לנסות להכתיב את אופן הכנת העבודה, את בחירת הצבעים. תוכלו להראות כיצד להדביק, אך היו פתוחים ללמוד רעיון חדש מהילד (למשל הדבקה באצבע...), זכרו לקבל את העובדה שבציור ילדכם השמיים כתומים והאדמה סגולה – כי עבודת יצירה כוללת שלבים רבים של בחירה אישית וביטוי אישי. 
• משחק דימיון "אילו": מציגים בפני הילד תיאור דימיוני, בלתי אפשרי, ומאפשרים לו להמשיך את התיאור. המשחק מכניס קצת הומור בדיאלוג ביניכם. דוג': "נסה לחשוב, אילו חתולים היו יכולים לנהוג, לאן הם היו נוסעים?" הילד מבטא את ההמשך הדמיוני, וניתן אז להמשיך את הדיאלוגעוד ועוד.
• משחקי "המצאת הגלגל": משחקים אלה כוללים המצאה של מכונות ומכשירים, מפתחים את הביטחון העצמי בנוגע לביטוי היצירתיות. ניתן לספק חומרים וחפצים מהבית ולהמציא מכונה (דוגמא: מכונה לניפוח ממתקים...). ניתן לוותר על החפצים ולתכנן מכונה עם דף ועפרון (דוגמא: תכנון ילקוט חדש, שהיה פותר את בעיות התיקים הקיימים; תכנון מטוס חדש; תכנון בית בובות חדשני וכו'.

 

סקרנות ויצירתיות הם תחומים שאנו ההורים, יכולים לסייע לילדנו לרכוש. אלה הינם חלק מהצרכים שלהם להתפתחות מיטבית ונותנים גם מענה לצרכים בסיסיים של שייכות ותחושת ערך. הכלים שהוזכרו לעיל, לפיתוח סקרנות ויצירתיות מתאימים לכל תחום שיעניין את ילדכם וההנאה מלמידה ומידע ניתנת לאימון בכל גיל. כשתתנסו בפעילויות אלה, ייתכן ותגלו שהכלים אף הכניסו מרכיב חיובי ומקרב ביחסים שלכם עם הילדים, איזו הזדמנות לדיאלוג אחר, מאתגר ומהנה.

בהצלחה.