חג החנוכה, ידוע לכולנו כחג האור. החג שבו האור גובר על החושך, מנצח אותו. ואכן, אנחנו חוגגים את החג הזה, כפי שעושים בכל המסורות והדתות בעולם, בתקופה החשוכה ביותר בשנה, בימים הקצרים ביותר, בימים שבהם יש מעט אור והוא חסר לנו. האור, מביא איתו גם חוויה של חום, של חיים. ולכן, אנחנו משתוקקים אליו, כפי שגם ילדים ותינוקות, נמשכים לאור.

במקרים רבים, אחת המילים הראשונות שתינוקות אומרים, או לפחות מזהים, היא אור, כשהם מפנים את המבט לאור ומצביעים עליו. האור, הוא גירוי חשוב ומשמעותי לחוש הראייה. למה זה חשוב? למה חשוב לגרות את חושיו של התינוק? 

 

כשתינוק נולד, מוחו בגודל של כ- 25%, ממוחו של אדם בוגר. החלקים המפותחים יותר במוחו, קשורים למימדים ההשרדותיים, לתפקודי גזע המוח, המוח הקדום, המוח הזוחלי. חלק זה של המוח, קשור בפעילות של שימור הגוף ותפקודים כגון דופק הלב, נשימה, עיכול, ושורה שלמה של ריפלקסים. הריפלקסים הללו, מופעלים מתוך גירוי, והם נועדו להעניק לנו אפשרות מהרגע הראשון להיות אינטראקטיביים עם העולם. 

 

החושים שלנו, חמשת החושים הקלאסיים, ראייה, שמיעה, מישוש, טעם וריח, הם השערים דרכם אנחנו חווים את העולם, ודרכם המוח שלנו מקבל את הגירויים שלו. המוח מתפתח, בהתאם לגירוי שהוא מקבל. הוא מגיב, ומפתח תפקודים שיעזרו לו להתמודד עם הסביבה אליה הוא הגיע. במילים אחרות, המוח מתפתח בהתאם לסביבת הגירויים שאנחנו חושפים אותו, דרך החושים.

 

זוהי הסיבה, שמאוד חשוב לגרות את החושים של התינוקות. אך חשוב, שהגירוי ייעשה באופן מאורגן, באופן מתאים. אין לתינוקות בעיה עם הרבה גירויים. יש להם בעיה עם גירויים לא מאורגנים. תחושת גריית היתר, שגורמת לנו להרגיש עמוסים ועייפים, נובעת מחוסר בארגון של הנתונים, ובעצם מתחושה שאנחנו לא מצליחים להכיל אותם. חישבו על ארוחה, שבה הכל מבולגן. יש תחושה שיהיה קשה לעכל.. 

 

חג החנוכה, מזמין אותנו לשחק משחקים של אור וחושך, אור וצל. ואילו משחקים מצויינים! 

 

1. סביבה חשוכה בבית: מומלץ להכין בבית סביבה חשוכה. למי שרוצה להשקיע יותר, יכול ממש להכין אוהל חושך בבית. ילדים מאוד אוהבים להיכנס ולצאת מאוהלים, וזה משחק מלא השראה גם בגילאים גדולים יותר. אם לא, אז אפשר פשוט להחשיך את החדר, או בלילה, או על ידי סגירת התריסים. 

 

2. פנס: כדאי להיכנס לסביבה החשוכה עם פנס ביד. לתינוקות קטנים ורכים, שעדיין מאמנים את יכולת המיקוד של עינם, סביבה חשוכה עם אור אחד של פנס מאוד עוזרת. מדליקים את הפנס, ומאירים על כף היד, במרחק של כמטר וחצי מעיניו של התינוק, ומחכים לראות שהוא מזהה את עלומת האור. אחר מכבים את הפנס, ומדליקים אותו שוב בנקודה אחרת. אחרי שרואים שהוא מזהה במהירות את הפנס, אפשר להתחיל להזיז אותו, לאט, ולאפשר לתינוק לעקוב עם עיניו אחר תנועתו, ובכך לאפשר לו לאמן את המיקוד אך גם את יכולת המעקב אחר חפץ. 

 

3. אור-חושך: בתוך סביבה חשוכה, אפשר לשחק משחק של אור וחושך. בעיננו ריפלקס, אשר מגיב באור ובחושך. באור, העישונים שלנו מתכווצים, ובחושך, הם מתרחבים. הריפלקס הזה מתבסס על פעילות שרירית בעין, ומחקרים הוכיחו שאימון העין לתגובה של ניגודי אור וחושך, יכולים לבנות בסיס טוב לראייה להמשך החיים. לכן, בסביבה החשוכה, נכבה את האור, נאמר חושך, ונמתין כמה זמן, עד שעיננו תתרגל לחושך. אחר כך, נדליק את האור, ונאמר אור, ונחכה עד שעיננו תתרגל מחדש לאור. כך אפשר לעשות כחמש פעמים. 

 

4. צלליות: אפשר להעיר עם הפנס לעבר קיר, או על גבי משטח לבן, ולעשות צלליות, ולהעניק גם לתינוק את האפשרות לכסות את האור ולשחק עם החוויה של אור והיעדר אור. 

 

5. משחק חושים בחושך: בתוך סביבה חשוכה, אנחנו מרכזים תשומת לב בחושים האחרים, כגון שמיעה, ריח, מישוש. אפשר בחושך, להכניס גירויים שמיעתיים, כמו רעשים שונים, להכניס ריחות שונים, כמו תבלינים, ואפשר גם לשחק במישוש וניחוש מה יש לנו ביד, מבלי לראות את הדברים. 

 

האור, הוא חשוב בחיינו, ולכן אנחנו מחפשים אותו. הבא נזכור, שהאור הפנימי שלנו, יכול להישאר קבוע, וללא קשר לעונות השנה, ללא קשר לאור החיצוני. אנחנו יכולים להיות שמחים ומאושרים, גם כשבחוץ מעונן ואפור. אני מאחל לכם ליהנות עם הילדים והתינוקות בכל עונה בשנה, לשחק, לשמור על שמחה ושיתוף פעולה.