מה ניתן ללמוד מהציורים של ילדינו? אם נדע לפענח את שפתם, יאפשרו לנו הציורים להציץ אל תוך עולמם הפנימי של ילדינו. דרך הציורים ניתן לקבל מידע רב הן לגבי ההתפתחות המוטורית והן לגבי הרגשות, הקשיים, הכשרונות והחוויות של הילד.

מאת: רוסנה ברגהוף

 

מה ניתן ללמוד מהציורים של ילדינו? אם נדע לפענח את שפתם, יאפשרו לנו הציורים להציץ אל תוך עולמם הפנימי של ילדינו. דרך הציורים ניתן לקבל מידע רב הן לגבי ההתפתחות המוטורית והן לגבי הרגשות, הקשיים, הכשרונות והחוויות של הילד. 

 

התפתחות הציור אצל ילדים

מגיל שנה וחצי עד שנתיים וחצי, הפעוט משרבט באופן ספונטני. בשלב זה, הילד נהנה מהחוויה החושית ומעצם התנועה. למרות שעבורנו הציור נראה כמו "קשקוש" , אפשר לראות איך הילד מפתח סגנון מאפיין משלו. מגיל שנתיים וחצי עד 3 וחצי שנים, מתחילים לראות בציור צורות גאומטריות כגון עיגול ומרובעים. הילד מתכנן את הציורים ובוחן את התוצאה בסוף. כמו כן, יכול הילד  לספר מה צייר. מגיל 3 וחצי עד 4 וחצי שנים, עצמים כגון פרח, בית, עץ, מכונית מתחילים להופיע בציור. עם זאת, הילד עדיין לא מייחס חשיבות ליחסים בין העצמים השונים שבציור. מבחינה פסיכולוגית, לפי פרויד זהו שלב של "ספרציה", שבו הילד מתחיל להפריד בין העולם ובין  'האני' . בעקבות כך, הילד מתחיל לתאר בציוריו את העולם שסביבו. בשלב ההתפתחות הבא, מתחילה התייחסות ריאלית לגודל ומיקום העצמים על הדף וכן ישנה משמעות לבחירת הצבעים.

למרות שקיימים מאפייני התפתחות הציור לפי גיל, מיכל וימר אינה ממליצה לשפוט את  ציורי הילדים במונחים נוקשים של התאמה לנורמה. יש לבחון את ציורי הילד, קודם כל בהשוואה להתפתחות האישית של עצמו. ילדים בגיל דומה יכולים להימצא בשלבים שונים של התפתחות הציור, מבלי שהדבר יעיד על עיכוב התפתחותי הדורש את התערבותנו.

 

משמעות הצבע

עולם הצבעים  מרתק את הילד כבר מתחילת חייו. אחרי גיל שנתיים, אפשר לראות אצל ילדים רבים העדפה לצבעים מסוימים וסלידה מאחרים. ילד שאוהב צבע מסוים, ירבה להשתמש בו בציוריו.

מעבר לבחירת הצבע, חשוב להתייחס לאופן בו מצייר הילד. אם בנוסף לשימוש בשחור, הילד מפעיל לחץ חזק על הדף, הדבר יכול להעיד על קשיים רגשיים, כגון פחדים שהופנמו וחשש מביקורת.

כל צבע, כאשר הוא מרבה להופיע בציורי הילד, יכול ללמד אותנו על אופיו. הצבע האדום למשל, מעיד על אופי דומיננטי, שאיפה להיות במרכז תשומת הלב וחיבה לאתגרים. צהוב לעומת זאת,  נפוץ אצל ילדים בעלי רגישות גבוהה הקולטים ומושפעים מכל דבר שקורה סביבם. ילדים המשתמשים בכחול מתאפיינים בתקשורת נעימה, בטוחה ורגועה עם הסביבה. סגול מתקשר לילדים בעלי דמיון ואינטואיציה מפותחת, המתנהלים בקצב אישי משלהם. הם יהיו כבר בגיל צעיר בעלי עקרונות ואידיאלים המנחים אותם. הצבע הירוק ירבה להופיע אצל ילדים בעלי צורך לחופש ומרחבים, האוהבים טבע ובעלי-חיים.

 

מצוקות בציורי ילדים

אנחנו אוהבים להשקיע בילדינו- לקנות שולחן כתיבה לילדים וטושים זוהרים. אך האם תמיד אנו ערים לסימני המצוקה שהם משדרים?

מיכל וימר כותבת על מספר סימנים שיש לתת עליהם את הדעת, במידה ומופיעים בציורים. בין הסימנים: רגרסיה פתאומית בשלבי הציור כשהילד חוזר פתאום לשלב השרבוט, שימוש בלחץ חלש מאוד – אם הסיבה איננה פיזיולוגית, מיקום אלמנטים בצדי הדף, השמטת צד בחלק מהדמויות, ציורים שבלוניים ונוקשים מדי, הצללה של איברים או דמויות ועוד.

 הערנות שלנו כהורים היא חשובה, יחד עם זאת, אין למהר ולהסיק שהילד נמצא במצוקה על בסיס סימן אחד המופיע בציוריו. יש לשים לב לסימנים לאורך זמן, ובמקרה הצורך לפנות לאיש מקצוע בתחום.

לכל מי שרוצה להעמיק בנושא, מומלץ לקרוא את ספרה של מיכל וימר  "ציורים מדברים- כלים ושיטות להבנת ציורי ילדים".