בכל פעם שילדכם יבכה ביום הראשון, במסגרת החדשה, בכי קורע לב, זכרו כי לאחר הפרידה מתחילים החיים האמיתיים. לאחר שהבכי נרגע, הילד מתפנה לעיסוקיו ולחוויותיו. הגן שבהתחלה לקח להם את אמא, נותן להם עכשיו הרבה יותר ממה שאמא או מטפלת נפלאה יכלו להעניק בבית עד כי לפעמים עולה בנו הרצון להישאר עם הילד בבקרים בגן, לשחק במשחקים, לשיר שירים, לשחק בארגז החול ומדי פעם גם קצת לבכות. 

ובכל זאת מספר דגשים לימים הראשונים במסגרת החדשה.

 

עבודה משולבת של ההורים ושל המטפלת ו/או הגננת מתוך אמון מלא ביכולת ההתמודדות של הגננת (כולל גם כשהגננת מבקשת לעזוב את הגן לאחר זמן מה). ההסתגלות הינה תהליך וכל תהליך דורש זמן. תהליך ההסתגלות יהיה הרבה יותר קל לילד אם ההורה רגוע ושלם עם החלטתו לגבי בחירת הגן המתאים. הורה כזה ייתן אמון בצוות הגן ומנגד יסמוך על יכולתו של הילד להתמודד עם חששותיו.

 

חשוב שההורה בעצמו יהיה בטוח וינסוך ביטחון בזמן הפרידה. על ההורה להיות מודע לפעולות ולתגובות שלו, לבחור בתגובה המותאמת לצורכי הילד ולא להיכנע לצרכיו הרגשיים כהורה. הורה מהסס יעביר לילד תחושה של חוסר ביטחון, דבר שיקשה על ההסתגלות.

 

כשמביאים את הילד בבוקר לגן, בימים הראשונים, רצוי להישאר עימו מעט ולתת לו אפשרות לשתף את ההורה במשחק או בפינה כלשהי (4-5 דקות). השהות הקצרה עם הילד בגן, יכולה להימשך מספר ימים. על מנת לא להקשות על תהליך ההסתגלות של הילד לגן וכן לא להקשות על עבודת הגננת, יש לצמצם מיום ליום את זמן שהותו של ההורה. לבצע טקס קצר וקבוע: להיכנס לגן ביחד, לתלות את התיק, לתת נשיקה, לומר שלום, להיפרד, לנפנף לשלום וללכת. טקס קצר ישדר לילד תחושת אמון ביכולותיו להתמודד עם המציאות. 

 

הכרחי שההורה ייפרד מילדו לפני שהוא עוזב, גם אם הדבר כרוך בבכי קורע לב. בדרך זו, למרות הצער שהם חשים, לומדים הילדים לתת אמון בהוריהם. "בריחה" מהילדים, ללא פרידה, חוסכת מעט בכי בטווח הקצר, אך קוצרת מחיר יקר בטווח הארוך. הילד יחשוש שאימו עלולה להיעלם לו בכל רגע, הוא לא ייתן אמון בהוריו ויגביר את בכיו בניסיונות הפרידה הבאים. ולכן, יש להכין את הילד ולומר לו בפשטות: "אני הולך ואחזור אחר כך לקחת אותך הביתה". 

לעומת זאת, חשוב גם לא לבלבל את הילד בפרידות קצרות ומהוססות: יציאה מהחדר, חזרה וחיבוק עם השמע בכיו של הילד, שוב יציאה וחוזר חלילה. במקרים אלה, אתם משדרים הן לילד והן לגננת, שאינכם סומכים על יכולתם ועל כוחותיהם להתמודד עם המציאות החדשה. הילד קולט את ההססנות שלנו ואז הוא מתקשה עוד יותר להיפרד. זכרו: פרידה ברורה ולא בריחה.

 

רצוי שיהיה אדם קבוע שיגיע בזמן לקחת את הילד מהגן בתום יום הלימודים. אם יש שינוי באחד הימים ואדם אחר אמור לאסוף את הילד מהגן, יש ליידע את הילד וכן את הגננת. חשוב לא לאחר בסוף היום. ילד הנותר בגן לאחר שכל שאר ההורים לקחו את הילדים לביתם, חש עזוב וחרד שמא הוריו שכחו אותו בגן.

 

על ההורים למסור לגננת את מירב הפרטים אשר יסייעו לה להכיר את הילד: העדפות לגבי האוכל, פעילויות ומשחקים, הרגלים, חפצים אהובים, שינה, רגישויות ומחלות.

 

לא להשוות בין ילדים, בין אחים שונים באותה משפחה. ילדים שונים זה מזה ברגישויותיהם ובהתנהגותם ועל כן, ניתן לכל ילד וילד את הזמן הדרוש להסתגלות.

 

נתחיל את שנת הלימודים ברגל ימין אם נתכונן לקשיים, נתמודד עימם בתבונה ונזכור שעל אף כל הקשיים והתסכולים בראשית השנה, מרבית הילדים מסתגלים למסגרת החדשה. לאחר מספר ימים, כל ילד בקצב האישי שלו, ובדרכו הוא יצליח להסתגל ולהשתלב במקום החדש, וילמד ליהנות ממנו ולהתפתח.

 

בהצלחה לכולנו