מאת: ד"ר ברוך קושניר, מטפל בהרטבת לילה, בעיות ביציאות גמילה מחיתולים

1. מפנים סוף שבוע ארוך (יומיים-שלשה) ומקדישים אותו במיוחד לנושא הגמילה.
2. במהלך השבועיים שקודמים לאותו סוף שבוע, מתחילים לדבר עם הילד על הנושא ומבצעים סדרה של הכנות: הולכים עם הילד לחנות ורוכשים אתו תחתונים חדשים בשבילו תוך שיתופו בבחירה (צבעים, דוגמאות) והפיכת המאורע למשהו מרגש, שמח ונעים. יש לרכוש מספר רב של זוגות תחתונים (כ-20) כי בהתחלה יהיו החלפות רבות, ולא יהיה זמן לכבס ולייבש. קיום מלאי גדול של זוגות להחלפה מפחית את הלחץ מההורים בתהליך.
3. רוכשים עם הילד בובה שניתן למלא אותה במים ואשר יכולה "לעשות פיפי". עדיף בובה באיכות טובה.
4. מכינים מלאי גדול של פרסים קטנים כגון: מדבקות וצעצועים זעירים.
5. מתחילים את התהליך בכך שמגייסים את הילד למשימה של גמילת הבובה מחיתולים. 
6. בשלב הראשון, הבובה עדיין לובשת חיתול. מציעים לה להסיר את החיתול וללמוד לעשות את צרכיה בשירותים.
7. עם הילד, מסירים מהבובה את החיתול, ממלאים אותה במים ומתחילים במשחק תפקידים שבו משחקים ומדברים עם הבובה. ברגע מסוים, הבובה מודיעה (את תפקיד הבובה משחק אחד ההורים) שהיא מרגישה צורך להתפנות בשירותים. משבחים אותה ומחמיאים לה על עצם זיהוי התחושה ועל הבקשה להתפנות בשירותים. לוקחים אותה ברוב הוד והדר לשירותים ומאפשרים לה לעשות פיפי בשירותים. מרעיפים עליה מחמאות על ההצלחה, מדביקים על הבגד שלה מדבקות צבעוניות ואף ניתן להציע לה צעצוע קטן כפרס.
8. ממלאים את הבובה מים מחדש. ממשיכים לשחק במשחקים שונים ולאחר זמן מסוים היא שוב מודיעה על צורך להתפנות בשירותים. חוזרים שוב על התהליך.
9. חוזרים על התהליך כמה פעמים במשך כשלוש –ארבע שעות. מקפידים לתת לילד תפקיד מרכזי בטיפול בבובה, בלקיחתה לשירותים ובהדרכה שלה לגבי הורדת מים, רחיצת ידיים וגם לגבי הענקת המדבקות והפרסים. מומלץ להושיב את הבובה בכל התהליך על ישבנון או על מקטין אסלה. 
10. פעם בחצי שעה, בודקים לבובה פיזית את התחתונים ומשבחים אותה בכל פעם שהתחתונים יבשים. מחמיאים לבובה על היכולת שלה להתאפק ולשמור על תחתונים יבשים. מציעים לה מדי פעם מדבקה או צעצוע.
11. במשך כל התהליך, מציעים לילד משקאות החביבים עליו במיוחד, אפשר גם אבטיח – הכול כדי למלא את שלפוחית השתן בנוזלים וליצור בה לחץ וצורך להתפנות.
12. במקרים רבים, בשלב מסוים, הילד עצמו יביע רצון להצטרף לבובה ולהסיר גם הוא את החיתול. אם אין יזמה מצד הילד, כעבור כשלוש שעות, מזמינים אותו בעדינות להצטרף לתהליך. אין לדחוק בילד או ללחוץ עליו וגם אין לנסות לשכנעו באופן מוגזם. על ההורים להתנהג באופן המבהיר כי הילד אינו צריך לעשות דבר כדי לספק את רצונם. 
13. אם הילד מסרב להשתתף, מניחים לו וממשיכים בתהליך עם הבובה.
14. אם הילד מסכים להשתתף, מסירים ממנו את החיתול ומלבישים לו את אחד מזוגות התחתונים החדשים.
15. עם הילד והבובה, הולכים לשירותים כל חצי שעה ומשתדלים שהילד ישב על האסלה במשך כחמש דקות.
16. משבחים את הילד בכל מקרה שבו הוא עושה את צרכיו באסלה.
17. מעודדים אותו להודיע כאשר הוא חש צורך להתפנות.
18. פעם בחצי שעה, בודקים פיזית את התחתונים שלו, ומשבחים אותו בכל פעם שהתחתונים יבשים. 
19. במקרים כאלו, מעניקים לילד מדבקות צבעוניות או צעצועים ואף מטלפנים לקרובי משפחה (סבא וסבתא) ומתגאים בהישג שלו.
20. במקביל, ממשיכים לבדוק, לקחת לשירותים ולשבח גם את הבובה.
21. כאשר מרגישים התקדמות של ממש בתגובות הילד, עוברים לפרקי זמן ארוכים יותר של שעה, ואחר כך של שעה וחצי וכן הלאה, ומאפשרים לו לגלות יותר ויותר יזמות משלו.
22. בהדרגה, הילד מפתח עצמאות בנושא עד אשר הוא עצמאי לחלוטין.