מאת: ד"ר יניב אבנר, מנהל יחידת א.א.ג ילדים במרפאת א.ר.ם, אסותא רמת החייל, ת"א

החופש הגדול כבר כאן והבילוי האהוב על הילדים כולל הרבה מאוד מים. לאלו שעברו לאחרונה ניתוח להכנסת כפתורים, יתעקשו ההורים לצייד אותם עם אטמי אוזניים מחשש לכניסת מים. אלא שוועדה רפואית מקצועית החליטה פה אחד - אין יותר צורך באטמי אוזניים.

ד"ר יניב אבנר, מנהל יחידת א.א.ג ילדים, מסביר איך להתנהג עם הילדים שעברו ניתוח כפתורים בבריכה, בים ובכל חשיפה אחרת למים.

 

ניתוח הכנסת 'כפתורים' לאוזניים הינו מהניתוחים הנפוצים ביותר בקרב ילדים. ילדים רבים יחסית יזדקקו להכנסת 'כפתורים' (צינוריות אוורור לעור התוף) כיוון שתפקוד צינורית האוורור הטבעית של האוזן (הנקראת צינורית ע"ש אוסטאכיוס) נוטה להיות לקוי בגיל צעיר. האוזן אינה מתאווררת ומתמלאת בנוזל המופרש על-ידי האוזן ומקשה על השמיעה.

בגיל שנה מתחילה התפתחות הדיבור בתינוקות, ולשמיעה תקינה ישנה חשיבות גבוהה בתהליך זה כדי שהילד יוכל לחזור על המילים אותן הוא שומע בסביבתו. ה'כפתור' הינו צינורית קטנטנה המוכנסת מבעד פתח קטן שיוצרים בעור התוף ומבטיחה איזון לחצים וכניסת אוויר קבועה לאוזן מבעד לתעלת האוזן, ובכך מאפשרת תנועה חופשית של עור התוף ועצמות השמע לצורך העברת גלי הקול אל השבלול הנמצא באוזן הפנימית ומשם לעצב השמיעה ולמוח. השמיעה משתפרת מידית מרגע הכנסת ה'כפתור'. לבסוף, הוא נפלט ספונטנית מעור התוף כתהליך טבעי שלוקח כשנה עד שנתיים. חלק מהילדים יזדקקו להכנסת 'כפתורים' חוזרת.

 

כיוון שה'כפתור' יוצר מעבר קבוע מתעלת האוזן דרך עור התוף אל האוזן התיכונה, עלה החשש שמים עלולים גם הם לחדור מבעד ל'כפתור', להגיע לאוזן התיכונה וליצור גירוי ודלקת. עקב כך הומלץ בעבר על הימנעות מוחלטת מכניסת מים לאוזן לאחר ניתוח 'כפתורים' בעזרת אטמי אוזניים בזמן חשיפת האוזן למים.

הכנסת אטמים לאוזנו של הילד אינה פעולה פשוטה בחיי היומיום ואף מסורבלת - הילד עשוי להתנגד להכנסת האטמים ואילו האטמים נוטים ליפול, במיוחד בזמן פעילות בבריכה. העניין מוסיף עוד לחץ להורים שגם כך מודאגים מכל כניסת מים לאוזן מה שעלול ליצור 'מלחמה' עיקשת עם הילד.

בנוסף, הורים רבים נוטים לדחות את ניתוח ה'כפתורים' ההכרחי לחודשי החורף כדי לתת לילדיהם ליהנות מהים ומהבריכה בעיקר בחודשי הקיץ ובחופש הגדול.

עקב כך התכנסה ועדה רפואית מקצועית של ארגון רופאי הילדים האמריקאי, רופאי א.א.ג ילדים ורופאים מומחים במחלות זיהומיות בילדים שבדקו את הנושא לעומק - האם באמת יש הכרח בשימוש באטמי אוזניים לאחר ניתוח 'כפתורים'?

 

בתום סקירה מקיפה הוחלט פה אחד על-ידי הוועדה שלמעשה אין להמליץ להורים להשתמש באטמים בילד שעבר ניתוח 'כפתורים', וזאת ממספר סיבות. ראשית, השימוש באטמים אינו נחוץ למרבית הילדים. שנית, כ-25% מהילדים לאחר ניתוח 'כפתורים' יעברו אירוע אחד לפחות של הפרשה מהאוזן למספר ימים (ללא חום או כאב ומטופלת בטיפות אוזניים) - זאת עם אטמים או בלעדיהם. שימוש יומיומי באטמים ייתכן ויוריד בחלק מהילדים שכיחות זו באחוזים בודדים בלבד. רוב ההפרשות קורות עקב נזלת העולה לאוזן ומופרשת, ולא עקב כניסת מים מבחוץ.

עקב כל האמור לעיל הוחלט כי אין כלל צורך באטמי אוזניים. תרומתם אפסית וההתעסקות איתם רבה. עם זאת, ישנם מספר ילדים שעדיין יזדקקו לאטמים. אלו יהיו ילדים שמיד לאחר חשיפה למים מפתחים הפרשה מהאוזן (אוטוראה). במהלך טיפול בהפרשה מהאוזן (שנגרמה לאו דווקא מחשיפה למים) מומלץ להימנע מכניסת מים לאוזן כל עוד ישנן הפרשות, ולכן יומלץ השימוש באטמים. לילדים שלהם אין 'כפתור' אך ישנו נקב קבוע בעור התוף (עקב דלקות חוזרות או סיבה אחרת) מומלץ שימוש באטם אוזניים באוזן בה ישנו הנקב.

במצבים אלו קיימים מספר אפשרויות. לרוב די בצמר גפן ספוג בשמן או מרוח בווזלין המוחדר לפתח התעלה בכדי למנוע ולדחות כניסת מים. אפשרויות נוספות הינן אטמי סיליקון לילדים או אטמי שעווה לילדים (לא ספוג) הניתנים לרכישה בכל בית מרקחת. כמעט ואין הצדקה לאטמי אוזניים 'מותאמים' במיוחד לילד הנעשים במכוני שמיעה בעלות גבוהה יחסית. אטמים אלו לעיתים טובים לילדים עם נקב גדול בעור התוף.

גם לילדים ה'משתוללים' בבריכה או צוללים בים והאטמים נופלים מאוזנם לעיתים קרובות ישנם פתרונות. האחד הוא חבישת כובע-ים מעל האטמים (כובע המשמש בדר"כ לשחייה), או במוצר מיוחד הכולל אטמי אוזניים מסיליקון ורצועה מיוחדת המולבשת על האוזניים למניעת נפילת האטמים (כגון Ear Band-it).

 

באיחולי קיץ מהנה.