מדי שנה מתבצעות במדינת ישראל כ-40 אלף הפריות מבחנה. דוח של משרד הבריאות אשר פורסם בדצמבר 2018 חושף, כי פחות מרבע מכלל מחזורי ההפריה מסתיימים בהיריון ופחות מכך בלידת תינוק חי. נשים שנמצאות בעיצומם של טיפולי פוריות לא תמיד מודעות לתופעות הלוואי והסיכונים השונים אשר כוללים עייפות, כאבי בטן ונפיחות, גלי חום, בעיות שינה, דלקות בנרתיק, בחילות, עצירויות, ירידה בחשק ובתפקוד המיני, עצבנות, חרדות, חוסר מנוחה ועוד תופעות גופניות ונפשיות רבות. סכנה נוספת שעדיין נחקרת, מדברת על הקשר בין לקיחת הורמונים לבין מחלת הסרטן, בעיקר סרטן צוואר הרחם וסרטן השד. 

 

הדעה הרווחת היום בעולם הרפואה היא שטיפולי פוריות מתונים לא מעלים את הסיכון לסרטן אצל נשים, אך מטופלות IVF מוכנות לסכן את עצמן בכדי להפוך להורים ולהמשיך בטיפולי פוריות ללא הפסקה ואף להחליף רופאים כל עוד המדינה מממנת את הטיפולים. 

 

לפי נתוני האיגוד הישראלי לחקר הפוריות (איל"ה), עם העלייה בגיל האישה צונחים שיעורי הצלחת טיפולי הפוריות באופן דרמטי. בגיל 39-35 עומד שיעור ההצלחה על 19 אחוזים, בגיל 40-42 על 9.6 אחוזים ובגיל 43 ומעלה הסיכוי עומד על 3.5 אחוזים בלבד. 

 

ממחקר שערכה ד"ר סיגל גולדין מאוניברסיטה העברית בקרב רופאי פריון בכירים, עולה כי כ-%93 מרופאי הפריון בישראל הרגישו שהטיפול שביצעו מיותר ובוצע רק כתוצאה מדרישת 

המטופלים למרות שידעו שהסיכוי שלהן להרות הוא אפסי. אי לכך בשלב מסוים צריך לעצור לרגע את המרוץ ולשים על כף המאזניים את השאלות הבאות: האם המחיר הכבד שמשלם גוף האישה מצדיק את אחוזי ההצלחה הנמוכים? מדוע להכניס לגוף כמויות הורמונים מטורפות ולהסתכן? האם קיים פתרון אחר שיכול לחסוך את הכאב הנפשי, ההזרקות, שאיבות החזרות ושאר התופעות הלא נעימות ? 

 

אחד הפתרונות הפופולרים שיש לעולם הרפואה המודרני להציע, הוא תרומת ביצית מאישה צעירה ובריאה. הליך תרומת ביצית נועד לכמה קבוצות עיקריות - נשים שמפאת גילן אינן יכולות 

 

להרות, נשים שעברו טיפולים ואיכות הביציות שלהן לא תקינה, נשים שהרזרבה השחלתית שלהן ירודה ונשים עם בעיות גנטיות ותסמונות מולדות. סיכויי ההצלחה בתהליכי תרומת ביצית 

 

 

 

הם בין %60-%70 והרבה נשים לא מודעות לפתרון הזה שיכול לחסוך שנים של טיפולים כושלים וסבל פיזי ונפשי מיותר.

 

מאחר שבישראל אין די נשים שמסכימות לתרום ביציות, נוצר מחסור עצום. לכן רוב המטופלות מעדיפות קבלת תרומת ביצית מחו"ל ששם ההיצע הוא גדול וניתן להתחיל בתהליך מיד.

כמו כן בתרומת ביצית מחו"ל יש אפשרות לבחירה אופטימלית של מאפייניה הפיזיים של התורמת - כמו גובה, סוג דם, צבע עור, צבע עיניים, משקל, השכלה ועוד.

 

לאחר שנים לא קלות בעולם הפריון, ההחלטה לפנות לתרומת ביצית הינה כבדת משקל ולכן חובה לבצע את ההליך רק בחברה מקצועית. היום אין צורך לטוס לחו"ל בכדי לעבור את הטיפול, חברות אשר קיבלו רישיון של משרד הבריאות מטיסות לחו"ל את הזרע של הבעל/בן הזוג או 

תרומת זרע, שם מבצעים את ההפריה ומטיסים חזרה עוברים טריים או מוקפאים המיועדים להחזרה למטופלת.

 

בבואכם לבחור טיפול עי" תרומת ביצית, חשוב מאד לוודא:

1. כי לחברה יש רישיון מטעם משרד הבריאות הישראלי, 

2. ביטוח לכל התהליך, 

3. אחוזי הצלחה מוכחים, 

4. מעבדה מקצועית בחו"ל, 

5. והחשוב ביותר אנשי רפואה ישראלים ורופאים ישראלים אשר מטיסים בעצמם את הזרעים ובחזרה את העוברים ומבצעים בעצמם את תהליכי ההפריה בחו"ל ללא התערבות של הצוות הרפואי המקומי של אותה מדינה.

 

לסיכום: מול עיניכם צריכה לעמוד התמונה הכוללת ולקחת בחשבון את הצער והשנים האבודות של אין ספור טיפולים מכאיבים. כיום יש פתרונות, הם אכן לא קלים רגשית, אך אין הצדקה בשום מקרה לעשות 20 החזרות או 8 הפלות ולהיות מטופלת ע"י אין ספור רופאים.