כמות הביציות בגופה של האישה הולכת ויורדת עם השנים. למעשה, הכמות הגדולה ביותר קיימת עוד כשהאישה עוברית ברחם אימה. ירידה זו נמשכת גם בילדות ובמהלך כל השנים של הבגרות המינית. לרוב, הירידה חדה יותר מגיל 35 ואילך, אם כי במקרים מסוימים התהליך יכול אף להקדים בכמה שנים עד לרמה העלולה להקשות על כניסה להריון. אין כיום דרך אמינה לדעת כמה ביציות קיימות בשחלותיה של אישה, אך קיים מדד איכותי להערכת כמות הביציות המכונה באופן כללי "רזרבה שחלתית". כמו מספר הביציות, גם הרזרבה השחלתית  יורדת עם השנים. 

 

כיום ישנן בדיקות שונות המאפשרות להעריך את הרזרבה השחלתית, דוגמת בדיקות דם לבחינת פרופיל הורמונאלי המתבצעות בוסת, בדיקת אולטרה-סאונד שנקראת  Antral Follicle Count  -AFC המבוצעת בסוף הווסת ובה סופרים את הזקיקים הקטנים בשתי השחלות, ובדיקת דם להורמון  AMH - Anti Mullerian Hormone שיכולה להתבצע בכל שלב של המחזור. שתי הבדיקות האחרונות (AMH,AFC) נחשבות לאמינות ביותר, וקיימים אף מודלים המציעים לחזות באמצעותן את עיתוי הופעת גיל המעבר אצל האישה. בדיקות אלה מומלצות עבור נשים המעוניינות לדחות את גיל הפריון, שכן אין שום סימנים ספציפיים שיכולים לרמוז לאשה על ירידה ברזרבה השחלתית ובפוריותה, למעט, אולי, שינויים בתבנית המחזור (התקצרות או התארכות הטווח שבין וסת לוסת) והופעת גלי חום. חשוב לציין כי סימנים אלה יכולים להופיע בשלב מתקדם בו הירידה ברזרבה השחלתית כבר עמוקה במיוחד.

 

מעבר לגורם הגיל, שהוא ללא ספק החשוב ביותר, קיימים מספר גורמי סיכון נוספים העלולים לפגוע בפריון האישה והשפעתם הולכת וגוברת ככל שהגיל עולה. עישון מהווה זרז לירידה ברזרבה השחלתית של האישה, פוגע כנראה גם באיכות הביציות, ומשפיע לרעה סיכויי ההצלחה בטיפולי פוריות. עודף משקל שכיח אף הוא בחברה המערבית,  יכול להשפיע לעיתים על סדירות המחזורים ועל הביוץ עצמו, ויכול להקשות על ביצועם ולפגוע בהצלחתם של טיפולי פוריות. מחקרים אחרונים מלמדים כי רמות גבוהות של שומנים בדם (כולסטרול וטריגליצרידים), השכיחות במצבים של עודף משקל, יכולות להוות גורם מפריע ומעכב התעברות. גם נטייה לבעיות של סוכרת ויתר לחץ דם השכיחות יותר ככל שמתקדמים בגיל, מהוות אף הן גורם מפריע להתעברות ומשפיעות לעיתים באופן שלילי גם על תוצאות ההיריון (הפלות וסיבוכי הריון). מאידך, חשוב לציין כי אורח חיים בריא, תזונה מאוזנת ופעילות ספורטיבית, החשובים כל כך לבריאות הכללית, אינם יכולים להבטיח שמירה על הפוריות ולמנוע את הירידה ברזרבה השחלתית ובפוריות המיוחסת לגיל אימהי מתקדם.

 

גלולות למניעת הריון אינן פוגעות בפוריות אך יחד עם זאת הן יכולות להוות מיסוך לבעיות פוריות קיימות. לדוגמא, נשים רבות שנטלו גלולות מגיל צעיר במשך שנים רבות, טופלו לעיתים קרובות בגלולות להסדרת המחזור או כטיפול באקנה או בשיעור יתר, ולא רק למניעת הריון. אצל רבות מהן קיימת ברקע תסמונת השחלות הפוליציסטיות שלא אובחנה בשל הטיפול בגלולות. נשים כאלה עלולות להיתקל בבעיה ברגע שהן מפסיקות את השימוש בגלולות על מנת להיכנס להיריון. או-אז הן תולות את האשמה בגלולות, שלמעשה רק מיתנו את הבעיה עם השנים ולכן מנעו את הופעת התסמינים האופייניים, אך בהחלט לא גרמו להופעת התסמונת. מחקרים חדשים מוצאים קשר במקרים מסוימים בין נטילת גלולות ממושכת לירידה בכושר השגשוג של רירית הרחם שעלולה לגרום לקושי בהתעברות. עם זאת, מדובר במקרים נדירים ביותר והכלל הנכון לגבי גלולות הוא כי נטילת גלולות לא פוגעת בפוריות, והפסקת השימוש בגלולות מחזירה את המצב לקדמותו בין אם היה תקין ובין אם לא. אגב, שימוש ממושך בגלולות לא משפיע לטובה או לרעה באופן משמעותי על הרזרבה השחלתית.

 

למרות ששכיח מאד במקומותינו לראות תינוקות לאבות מבוגרים, גם פריון הגבר מושפע במידה מסוימת עם הגיל. אמנם אין ירידה משמעותית בייצור הזרע עד לגיל 55-60, וגם אז הירידה הדרגתית ואיטית בהשוואה לירידה בפוריות האישה. קיימת גם עליה בשכיחות תסמונות גנטיות אצל עוברים של אבות בגיל מתקדם, אם כי, גם במקרה זה, במידה פחותה בהשוואה לעליה בגיל האישה. עם הגיל עולה גם שכיחותן של בעיות רקע שונות, כמו יתר לחץ דם וסוכרת, מחלות שיכולות גם להוביל לירידה בתפקוד המיני. כמו אצל האישה, גם רמה גבוהה של שומנים בדם אצל הגבר יכולה לעכב את ההתעברות. בנוסף, תרופות מסוגים שונים שהשימוש בהן נפוץ אצל גברים, דוגמת תרופות נגד התקרחות וסטרואידים אנאבוליים (לבניית מסת שרירים) עלולות לגרום לפגיעה בייצור הזרע. עוד חשוב לציין כי עישון משפיע לשלילה גם הוא על איכות הזרע של הגבר.

 

אם כן, קיימות מגוון של בעיות בדרך לכניסה להיריון בגיל אימהי מתקדם, ובמקרים בהם האישה יודעת מבעוד מועד כי תרצה להרות בשלב מאוחר בחייה, מומלץ לבצע הערכה של הרזרבה השחלתית, לשקול את גורמי הסיכון השונים ובמידת הצורך לשקול הקפאת ביציות או זרע.