מרבית הזוגות הטריים מאמינים שברגע שאך יחליטו להביא ילד לעולם, מפסיקים את השימוש באמצעי מניעה והופ – יש היריון. לעומת זאת, לא מעטים מהזוגות, מגלים שמה שהם חשבו שיקרה צ'יק צ'ק מתעכב. עפרה ליאור, מדריכה ומאמנת זוגות בטיפולי פוריות, מציעה כבר בשלב הזה, עוד טרם ברור עד כמה באמת יש בעיה ומה מקורה, להיכנס למסלול של ליווי והדרכה.

מאת: עפרה ליאור מלווה זוגות בטיפולי פוריות

מרבית הזוגות הטריים מאמינים שברגע שאך יחליטו להביא ילד לעולם, מפסיקים את השימוש באמצעי מניעה והופ – יש היריון.

עבור רוב הזוגות זו אכן תמונת המצב.

לעיתים ההיריון אפילו מקדים את קבלת ההחלטה...

 

לעומת זאת, לא מעטים מהזוגות, מגלים שמה שהם חשבו שיקרה צ'יק צ'ק מתעכב.

ככל שעובר הזמן הם מתחילים להיות אובדי עצות. רבים מהם נרתעים מלשתף בני משפחה, חברים או לפנות לייעוץ רפואי והמבוכה רבה.

 

עפרה ליאור, מדריכה ומאמנת זוגות בטיפולי פוריות, מציעה כבר בשלב הזה, עוד טרם ברור עד כמה באמת יש בעיה ומה מקורה, להיכנס למסלול של ליווי והדרכה. לדבריה, מדובר בתקופה לא קלה שדווקא בה נדרשת ההכוונה הרבה ביותר. חשוב להתגבר על תחושות חוסר הנעימות, לקבל ייעוץ ולהתחיל את מסלול הבדיקות והטיפולים, שעלול להיות ארוך ומתיש, עם הכנה נפשית כדי לעבור אותו בקלות ככל שניתן.

מדוע חשוב להתחיל בליווי ובהדרכה עוד טרם תחילת טיפולי הפוריות?

תחושת כישלון לא מוצדקת:

אי הצלחה בהבאת ילד לעולם, שהיא אחת ההגשמות החשובות שלנו כבני אדם, מביאה עימה הרגשת כשלון קשה. עם התחושות השליליות אנשים מכניסים לעצמם "שטויות" לראש: נשים מרגישות שאולי הטבע מונע מהן בכוח להיות אמהות כי הן לא מיועדות להיות אמהות. גברים מרגישים שהגבריות שלהם נפגעת, שני בני הזוג מאשימים את עצמם על גלולות שלקחו, על שנים שבזבזו לריק ועל כל מיני דברים אחרים. לאלו נוסף לעיתים רצון להסתיר את "הכישלון הנורא" מהסביבה. חשוב לטפל בתחושות אלו במהירות בטרם יתעצמו ויהפכו לסוג של אמונות ו"עובדות".

 

מתי לפנות לרופא ומתי להמשיך לנסות לבד?

שאלה חשובה היא מתי צריך ללכת לרופא ומתי להמשיך לנסות באופן עצמאי. פרק זמן של מספר חודשים ואפילו שנה של ניסיונות יכול להיות בגדר הסטטיסטיקה שכוללת גם זוגות פוריים ולכן אין למהר וללכת לרופא, אלא להמשיך לנסות במועדים הנכונים. מאידך, לאחר מספר מסוים של אי הצלחות חבל להמשיך לבזבז את הזמן וכדאי לפנות לייעוץ.

חלק מהזוגות לא מכירים את המועדים החודשיים שבהם יש אפשרות להשיג היריון ואת "חלון ההזדמנויות" במועד הביוץ. לכן הם עלולים להעביר חודשים ארוכים ולפספס בקיום יחסי המין דווקא את הימים הנכונים.

 

לדעת מה לשאול:

הרופא המטפל הוא הסמכות העליונה לקביעת תוכנית הטיפול, אבל חשוב לדעת מה לשאול. מי שלא שואל, נותר ללא תשובות ועלול "לפספס" מסלולי טיפול שיכולים להיות מתאימים יותר. לעיתים בני הזוג יכולים לבקש לעבור בדיקות מסוימות טרם תחילת הטיפולים וכך לחסוך מחזורי טיפול שעלולים להסתיים בחוסר הצלחה ולטעת תחושת כישלון ולהתחיל מעגל קסמים שלילי.

 

הרוגע הנפשי והצלחת הטיפולים:

כיום יש מחקרים שמצביעים על הקשר בין המצב הנפשי של בני הזוג והצלחת הטיפולים. ככל שבני הזוג, ובמיוחד האישה, רגועים יותר כך סיכויי ההצלחה הולכים וגדלים. מדוע לחכות כמה מחזורי טיפול מתישים ורק אחר כך לפנות לסיוע?

 

ידע מפיג חששות:

מסלול "ליווי מהצעד הראשון" כולל הסברים על הצפוי במהלך הבדיקות, מהי הפריה חוץ גופית, מהו מעקב זקיקים, מהי השבחת זרע ומתי היא נדרשת, השפעת התרופות וההורמונים, תזונה, ספורט והזכויות כמטופלי פריון ועוד.

לעיתים הטיפול במערכות הרפואיות מתעכב – חשוב לדעת מתי מדובר בהמתנה נחוצה ומתי מדובר בעיכוב מיותר מסיבות לא ענייניות ואז אפשר להתעקש ולדרוש לזרז את התהליך.

ישנם מקרים שבהם כדאי לבקש לעכב את הטיפולים כדי לבצע עוד בדיקות מראש. למה להתחיל בטיפולים מתישים ורק אחר כך לבצע בדיקות שיגלו שבעצם יש בעיה אחרת והטיפולים הראשונים היו מיותרים?

 

אינטרסים של קופות החולים והרופאים:

קופות החולים ורופאים אינם חפים כידוע מאינטרסים אישיים. בחלק מהמקומות ינסו שיטות טיפול פשוטות כדי לחסוך כסף. במקרים אחרים יופנו המטופלים למרפאה פרטית של הרופא. חשוב לדעת להבחין באינטרסים אלו ומתי הם נוגדים את אלו של בני הזוג.

קופות החולים מציעות מגוון של רופאים מטפלים וכדאי לדעת על פי אלו קריטריונים כדאי לבחור ברופא. יש הבדל אדיר בתחושת הטיפול בין רופא שנוצרת איתו כימיה וקשר אישי  לרופא שמרגישים איתו רק "מספר" או נתון בסטטיסטיקה האישית שלו או עוד "וי" שצריך לסמן כדי לגמור את היום.

 

רופא מחליף:

הבדיקות וטיפולי הפוריות כפופים ללוח זמנים ביולוגי של מחזור האישה והוא עלול שלא להתאים ללוח הזמנים של הרופא שיוצא לחופשה או לנסיעה לחו"ל. כדאי לברר מראש מיהו הרופא המחליף במקרה זה ומה הכשרתו וניסיונו. אם לא בני הזוג עלולים לגלות שבמקום הרופא המנוסה והמצליח הם מטופלים על ידי מחליף בתחילת דרכו.

 

טיפול במרכזים רפואיים חיצונים:

הביטוחים המשלימים של קופות החולים מאפשרים ביצוע חלק מהטיפולים והפריה חוץ גופית במרפאות פרטיות. זכות זו אינה נאמרת לרוב לבני הזוג אם הם לא שואלים באופן מפורש מסיבות כלכליות טבעיות של קופות החולים שמעדיפות שהטיפולים יתבצעו במתקנים שלהן. 

 

טפסים ובירוקרטיה:

הצורך בהוצאת טפסים ואישורים ובדיקות שונות (כמו טי.זקס או בדיקות גנטיות) הן חלק בלתי נפרד מהטיפולים. גם כאן מידע מוקדם על המסלול מקל על התחושה של "הפתעות בלתי נגמרות" והתרוצצות בלתי פוסקת.

 

התמודדות עם אי הצלחות:

מפח הנפש בעקבות קבלת תוצאות לא טובות או אי הצלחה במחזור טיפול הוא טבעי ובלתי נמנע, אבל אם יודעים מה השלב הבא ומה סיכויי ההצלחה הסטטיסטים קל יותר להתמודד עם התחושות הקשות.

יש הבדל גדול בין קבלת תשובה לא נעימה ולהישאר "להתבשל" עם זה לבד לבין שיחה עם מלווה שמעניק תמיכה וחיזוק.

 

תזונה נכונה וספורט:

לעודף משקל של האישה ולכושר הגופני יש השפעה על הצלחת הטיפולים ולכן כדאי עוד לפני התחלת הטיפולים לחזק את הגוף באמצעות פעילות ספורטיבית במינון נכון ותזונה מתאימה.

 

זכויות בני הזוג:

לבני זוג שנמצאים בטיפולי פוריות יש זכויות להעדר ממקום העבודה שכדאי וחשוב לדעת אותן. יש שבוחרים לא לספר במקום העבודה על הטיפולים ולוותר על זכויות אלו – זו החלטה לגימית, אך חשוב להיות ערניים לכך שבמקרה כזה השפעות הטיפולים לא תתקבלנה בהבנה ואפילו תגרומנה  לתגובות לא נעימות מצד הבוס, העמיתים או הלקוחות.

 

מה לספר ולמי:

זו ללא ספק החלטה אישית שתלויה בבני הזוג ובמידת הקרבה שלהם לאחרים. ליווי יכול לפוגג את ההרגשה שבעיות הפריון הם "בושה גדולה" ולסייע בפתיחות לאחרים. מאידך, אם בני הזוג בוחרים שלא לשתף את הסובבים אותם הדמות המלווה יכולה להוות משענת חליפית.

 

עצות קטנות ומועילות:

לפעמים עצה או טיפ פשוט יכולים לעשות הבדל גדול. למשל, אי הטלת שתן לפני החזרת עוברים בהפריה חוץ גופית מקלה על הכאב. אז למה לסבול סתם?