במחקר חדש שפורסם בחודש האחרון בכתב העת "science", גילו חוקרים כיצד ביצית מצליחה ללכוד זרע, המתחיל את תהליך ההפריה. המחקר מזהה את מולקולת הסוכר ההופך את השכבה החיצונית של הביצית ל"דביקה", מה שחיוני לקליטת הזרע. חוקרים ברחבי העולם ניסו להבין את תהליך זה במשך למעלה משלושים שנה.

תרגמה וערכה: רותי שוורץ

במחקר חדש שפורסם בחודש האחרון בכתב העת "science", גילו חוקרים כיצד ביצית מצליחה ללכוד זרע, המתחיל את תהליך ההפריה. המחקר מזהה את מולקולת הסוכר ההופך את השכבה החיצונית של הביצית ל"דביקה", מה שחיוני לקליטת הזרע. חוקרים ברחבי העולם ניסו להבין את תהליך זה במשך למעלה משלושים שנה.

המדענים מאחורי מחקר זה מאמינים כי עבודתם יכולה לעזור לטפל בכמה גורמים בלתי מוסברים בעבר של פוריות האישה ולשמש ככלי עזר לזוגות שנתקלים בקשיים להביא ילדים לעולם.

צוות בינלאומי שהורכב מאנשים מאוניברסיטת מיזורי ואוניברסיטת הונג קונג, האקדמיה "סיניקה" שבטייוואן ואימפריאל קולג' בלונדון, גילה כי שרשרת סוכר המכונה sialyl-lewis-x sequence"" משתרעת על פני שטח נרחב בביצית האישה. לאחר ניסויים עם מגוון סוכרים מסונתזים במעבדות, הוכח כי סוכר מסוג "slex" קושר זרע לביצית לאחר בדיקת הממצאים באמצעות שימוש בשכבות החיצוניות של ביציות אנושיות ש"אינן חיות". 

"מחקר מרגש זה מספק תובנות ראשוניות אל תוך אירועים מולקולריים המתרחשים בתחילת חיי האדם. הפרטים שנתגלו הצליחו למלא פער עצום בידע שלנו על פוריות ואנו מקווים שבסופו של דבר יצליחו לעזור לרבים מאלה שאינם מצליחים להרות", אמרה פרופסור אן דל מהמחלקה למדעי החיים באימפריאל קולג' שבלונדון, שהובילה את הצוות שגילה את סוכר ה"slex" על פני שטחה של הביצית.

" פירוק הרכב שכבות הסוכר הכורכות את הביצית הינו השיא של שנים רבות של מחקר מאומץ ע"י עמיתים באימפריאל קולג'. תהליך זה היה אחד מהקשים בגלל גודלה המזערי של הביצית – בערך בגודל של נקודה. לא היה הרבה חומר לעבוד איתו".

ארגון הבריאות העולמי מעריך כי 1 מתוך 7 זוגות בבריטניה מתקשה להרות מסיבות קליניות שונות, אשר רבים מהן אינן מוסברות על ידי הרפואה.

הסופר הראשי, ד"ר פו – צ'ו – פאנג, שעובד בין היתר גם במחלקה למדעי החיים באימפריאל קולג' בלונדון, טען כי ישנה תקווה שהמחקר הנ"ל יפתח אופציות חדשות להבנה נכונה של תהליך הפוריות ולדרכים נוספות לשפר אותו.

פרופ' גארי קלארק מהאוניברסיטה לרפואה במיזורי אמר: "ההצעה הראשונה הייתה לקחת זרע המעורב עם סוכר ה" slex" כמו שהוצע בשנת 1992 עם מולקולות על השכבה החיצונית של הביצית. מחקרים אחרונים אישרו כעת כי הצעה זו נכונה. מודל זה מאפשר לנו לפענח בעיות פוריות שלא יכולנו להסביר עד היום".

הזרע "מזהה" ביצית כאשר החלבון על ראשו של הזרע נתקל בסוכרים מתאימים על שכבתה החיצונית של הביצית. כאשר נוצרת התאמה מוצלחת, השכבה החיצונית של הזרע והביצית מתמזגים יחדיו ולאחר מכן הזרע שולח את הדי.אן.איי שלו ישירות אל תוך הביצית וכך מפרה אותה.

המחברים של מחקר זה השתמשו בטכנולוגיית הדמיה על מנת לבחון אילו מולקולות היו הסיכוי הטוב ביותר בתהליך זה. הם גילו כי סוכר מסוג "slex" מצוי בשפע בשכבה החיצונית של הביצית כי הוא קיים בריכוז גבוה הרבה יותר מסוכרים אחרים שניתן למצוא על השכבה החיצונית. מהממצאים הללו החוקרים הסיקו כי סוכר "slex" הוא הסיכוי הטוב ביותר להיות אחראי לתהליך ההפריה.

על פי דבריו של פרופ' ויליאם יאנג ממחלקת גניקולוגיה והמרכז לפיתוח וצמיחה שבאוניברסיטת הונג קונג, "זוהי רק ההתחלה. הידע שלנו על תהליך זה הינו מוגבל וזיהוי הסוכרים המתאימים לתהליך הפריון הוא רק הצעד הראשון". חוקרים כעת להוטים להשתמש בממצאי מחקר זה על מנת להמשיך לחקור את החלבונים על ראשו של הזרע המאפשרים לו לזהות ביצית.

 למקור המחקר:

http://esciencenews.com/articles/2011/08/18/revealed.how.sticky.egg.captures.sperm