איך מחליטים כמה ביציות להקפיא? מה חיי המדף של ביצית מופרית? האם יותר קשה להרות מביצית שהוקפאה? כל מה שרציתם לדעת על הקפאת ביציות.

מאת: פרופ' פואד עאזם, מנהל השירות לשימור פוריות ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז לרפואת נשים מתקדמת "איה מדיקל", שבמתחם בי"ח אסותא, ובמרכז הרפואי ת"א

 

יהלי לוי (שם בדוי) הוחזרה לרחם במקום למקפיא. אם מתחשבים רק במימד הזמן, יהלי היתה אמורה להתגייס כבר. אורית, אמה, עברה לפני כ-18 שנים הפרייה תוך רחמית (ivf). חלק מהביציות שנשאבו מגופה הוחזרו לרחם, אבל ההריון לא השתרש. את הביציות שלא הוחזרו ביקשו אורית ובן זוגה להקפיא. מכיוון, שבינתיים, הצליחו להיכנס לשני הריונות טבעיים וללדת את אופיר וליאת, החליטו לא להשתמש בעוברים הקפואים – עד שחזרו לטיפולים, לפני שש שנים. המבחנה שבה הביצית שהפכה ליהלי הייתה האחרונה, ולמרבה ההתרגשות, הטיפול הצליח.

 

איך מקפיאים ביציות?

קודם כל, שואבים אותן. כשאישה עוברת טיפולי פוריות, היא מקבלת תרופות שנועדות לעודד את השחלה לייצר מספר רב של ביציות, במקום ביצית אחת, כפי שקורה במחזור חודשי רגיל. כשהביציות מגיעות לגודל מסוים האישה מקבלת זריקה שגורמת להבשלתן, ועוברת שאיבה. הביציות מוצאות מהשחלה ע"י רופא, מופרות במעבדה וממתינות שם ימים ספורים,  כדי לבדוק האם נוצר עובר.

 

למה לא משתמשים מיד בכל הביציות שהוצאו והופרו כדי להשיג הריון?

כדי להימנע מהריון מרובה עוברים. אנחנו מחלקים את הנשים לשלוש קבוצות: נשים שנצליח לשאוב מהן 5 ביציות או פחות במחזור טיפולים. נשים עם תגובתיות יתר שייצרו יותר מ-20 ביציות. רוב הנשים נמצאות באמצע, עם 10-15 ביציות לטיפול. מכיוון שאנחנו לא יכולים להחזיר לאישה 10 עוברים, אנחנו מחזירים בין אחד לשניים, בטיפולים הראשונים. את היתר אנחנו שומרים להמשך – לילדים נוספים, או למקרה שההריון לא "ייקלט".

 

אם אין לאישה בן זוג, היא יכולה להקפיא ביצית לא מופרית?

כמובן שכן, אבל לביציות לא מופרות יש סיכוי פחות טוב לשרוד בהקפאה. אפילו בשיטות החדשניות של היום, שמשתמשות בהקפאה מהירה לטמפרטורה של  מינוס 196 מעלות ולא מדורגת כמו בעבר, נוצרים גבישי קרח, שעלולים לפגוע בתאים ובחומר הגנטי שבהם. כשמקפיאים ביצית מופרית, נוצרים פחות גבישים, וסיכויי ההישרדות טובים יותר.

 

האם לביצית  מופרית יש  מועד פגות תוקף ?

באופן מפתיע, לא. זה בכלל לא משנה אם יפשירו אותה למחרת, בעוד שנה או בעוד 20 שנה. מה שחשוב הוא הגיל הביולוגי של הביצית. למעשה, ביולוגית התינוקת שנולדה היא בת של אשה בשנות ה-20 המוקדמות לחייה, ולא של אישה בת 40 פלוס.

 

למעשה, על פי הנחיות משרד הבריאות, האישה אפילו לא חייבת לעשות מי שפיר במהלך ההריון, כי העובר הוא של אישה צעירה. בעיקרון, המדינה מממנת אחסון של עוברים מוקפאים לחמש שנים, ולאחר מכן ההורים נדרשים להחליט האם להחזיר את העוברים או לבקש שישמידו אותם.

 

 יש סיכון בהקפאה? עוברים שהופשרו סובלים מיותר מומים?

חד משמעית לא. ברגע שהביצית המופרית שרדה את ההקפאה, ומופשרת כראוי, אין שום הבדל בינה לבין ביצית רגילה, והילדים שנוצרים כך לא חשופים למומים או סיבוכים כלשהם.

 

 

קשה יותר להרות מעובר מופשר?

קצת. נייר עמדה של האיגוד הישראלי לחקר הפוריות, מורה להוסיף עובר אחד בכל החזרה של עוברים מופשרים. כלומר, אם לפי המצב הרפואי וגיל האישה היינו מחזירים עובר אחד, כשמדובר במופשרים נחזיר שניים, מכיוון שסיכויי הקליטה ברחם פחותים לעומת אלו של עובר 'טרי'. בכל מקרה, לא מחזירים יותר מארבעה עוברים.