הפריות מבחנה: פעולה מורכבת בשלבים פשוטים
מאת: פרופ' דניאל זיידמן מח' נשים ויולדות, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר בשיתוף עם אתר http://www.baby4u.co.il/
הפריות מבחנה מבוצעות באופן שגרתי למעלה מעשרים שנהועדיין נחשבות לאחד ההישגים המופלאים של הרפואה המודרנית. ההצלחה הרבה של טיפולמתוחכם ויעיל זה באה לידי ביטוי ברור בכך שבישראל נולדים מידי שנה למעלה- 3000ילדים לאחר הטיפול, או במילים אחרות למעלה מ- 2% מהילדים שנולדים מידי שנה בישראלבאים לעולם בזכות הפריה חוץ גופית.
טיפולי ההפריה החוץ גופית (ivf), זכו לשםהפריית מבחנה, מאחר והשלב המרכזי בטיפול הינו מפגש של הביצית והזרע במבחנה. אך עלמנת להגיע לשלב חשוב זה, יש להשלים מספר שלבים חשובים.
שלב ההכנההתרופתי
בשלב ראשון, מכינים את האישה לשאיבת הביציות. כאשר המציאו את תהליךההפריה החוץ גופית הסתפקו בשאיבה של ביצית אחת שנוצרת כל חודש בעת המחזור החודשי.אך על מנת ליעל את הטיפול ולשפר באופן משמעותי את סיכויי ההצלחה אנו משתדלים כיוםלהשיג כ- 10 ביציות במהלך כל טיפול. על מנת להשיג מספר כה גדול של ביציות במחזוראחד האישה מקבלת מספר תרופות.
ישנם שלושה סוגים עיקריים של תרופות.התרופה הראשונה נועדה למנוע ביוץ עצמוני מוקדם של הביציות, כלומר מצב בוהביציות חורגות מהזקיקים בשחלה לפני מועד שאיבת הביציות. תרופות אלו קרויות גםתרופות "לדיכוי" מאחר והן "מדכאות" את הביוץ הטבעי. ישנן תרופות שונות בקבוצה זו (דקפפטיל או דפרניל, צטרוטייד, סינרל, בוסרלין) אך לכולן אותה מטרה.
הסוג השנישל התרופות פועל ישירות על השחלות לשם גיוס זקיקים מרובים באותו החודש. באופן טבעיעוברות כל מחזור עשרות ביציות תהליך של הבשלה אך רק אחת נותרת "דומיננטית" ומגיעהלביוץ. בזכות גירוי היתר של התרופות יגיעו ביציות רבות לבשלות.
לאורך מתןהתרופות מבוצע מעקב אחר התפתחות הביציות בשחלות על ידי מדידת קוטר הזקיקים בשחלותובדיקת רמות ההורמונים אסטרדיול ופרוגסטרון בדם. הסוג השלישי של התרופות שניתן הינוהכוריגון שנועד להבטיח הבשלה מלאה של הביציות. השלב הבא, שאיבת הביציות חייב להתבצעתוך 36 שעות ממתן הכוריגון, כיוון שלאחר מועד זה יתרחש ביוץ עצמוני גם בנוכחותתרופות הדיכוי.
שלב שאיבת הביציות
בשלב השני, מבוצעת בבית החוליםבהרדמה כללית שאיבת הביציות. השאיבה מבוצעת תחת הנחיה של אולטראסאונד נרתיקי.הזקיקים מזוהים בשחלות והנוזל נשאב מתוכם דרך הנרתיק בעזרת מחט שצמודה למתמר שלהאולטראסאונד. הנוזל מהשקיקים מועבר במבחנות למעבדה שם הוא מועבר לצלוחיות ותחתמיקרוסקופ מבודדות מתוכו הביציות.
שלב ההפריה
בשלב השלישי, מכיניםאת הזרע (עובר "השבחה") והוא מוסף לביציות שבודדו בצלוחית שבמעבדה. כאשר קיימת בעיהבאיכות הזרע מבצעים מיקרומניפולציה מסוג icsi, פעולה בה באמצעות התבוננות עםמיקרוסקופ, נשאב תא זרע בודד לתוך מחט ומוזרק ישירות לתוך הביצית המופרת.
שיטהזו, שהיוותה מהפכה של ממש כאשר הומצאה לפני פחות מעשור שנים, מבטיחה שיעור הפריותגבוה גם במקרים בהם קיימים בזרמה רק תאי זרע בודדים. למחרת יום השאיבה בודקיםבמעבדה כמה מהביציות הופרו על פי זיהוי הופעת שני גרעינונים בביצית.
שלבהחזרת העוברים
בשלב הרביעי, מחזירים את הביציות שהופרו, קרי העוברים שנוצרו,לחלל הרחם. ההחזרה מבוצעת בדרך כלל ביום השני או השלישי לאחר השאיבה בעזרת צנתרפלסטיק גמיש שמוחדר בעד צוואר הרחם (פעולה שזהה למעשה לפעולת ההזרעה שודאי מוכרתלחלק מהקוראות). הפעולה מבוצעת ללא הרדמה וכרוכה במעט מאד אי נעימות. ניתן כיום גםלגדל את העוברים עד היום החמישי או השישי לאחר השאיבה ולהחזיר לרחם עוברים מפותחיםיחסית שקרויים באותו שלב "בלסטוציסטים." אפשרות אחרת היא להחזיר את העוברים ישירותלחצוצרות. פעולה זו שקרויה zift מחקה יותר במדויק את מה שמתרחש בטבע, אך כרוכהבפעולה מורכבת של לפרוסקופיה שמחייבת הרדמה כללית ואינה נטולתסיכונים.
הקפאת עוברים
אחת השאלות הקשות שבני הזוג והרופא המטפלחייבים להחליט עליו הינה כמה עוברים להחזיר לרחם. החזרה של מספר עוברים גדול יותרמשפרת אומנם את הסיכוי להשיג הריון, אך מובילה לעליה משמעותית בסיכון להריון מרובהעוברים. כידוע, הריונות של שלישיות ויותר קשורים בסיכון גבוה ביותר של לידותמוקדמות עם סיבוכי פגות קשים. למזלנו, כאשר נותרים עוברים עודפים ניתן להקפיא אותםלמשך שנים רבות ולהחזיר אותם במועד שנוח לבני הזוג. ההחזרה של העוברים המופשריםנעשית בדרך כלל במחזור טבעי או לאחר הכנה עם כדורי אסטרוגן.
למי נועדהטיפול
ההפריה החוץ גופית פותחה בתחילה עבור נשים עם חסימה בשתי החצוצרות.לנשים אלו לא היה כל סיכוי להרות ללא טיפול המאפשר הוצאת השחלות מביציות ויצירתמפגש עם הזרע שנימנע מהן ללא הטיפול. בהמשך, נמצא כי הפריה חוץ גופית מציעה פתרוןכמעט לכל בעיית פריון שטיפולים אחרים לא הצליחו לפתור.
טיפולי ההפריה מציעים גםסיכוי מצוין להשגת הריון בזוגות אצלם לא זוהתה כלל בעיית האי פריון, כלומר אצלזוגות עם אי פריון על רקע בתתי מוסבר. כפי שהסברתי למעלה, המצאת פעולתהמיקרומניפולציה מסוג icsi, הפכה את טיפולי ההפריה לפתרון "הפלא" כמעט לכל בעיותהפריון אצל הגבר.
מה סיכויי ההצלחה
בישראל אין דיווחים עדכניים עלתוצאות ההפריה החוץ גופית. התוצאות העדכניות ביותר שמצויות בידינו דווחו לאחרונה עלידי 360 מרכזי הפריה בארה"ב עבור שנת 1999. דווח כי בלמעלה מששים אלף מחזורי טיפול,הושג שיעור לידות (לא הריונות!) של 29.4% עבור
כל מחזור שאיבת ביציות. בלמעלהמ- 12 אלף מחזורים בהם הוחזרו עוברים לאחר הקפאה היה אחוז ההריונות 18.6% לכלהחזרה. בלמעלה מששת אלפים מחזורים של תרומת ביציות הושג שיעור לידות של 41.8% לכלהחזרה. יש לשער שבישראל התוצאות מעט פחות טובות עקב השימוש הנרחב יותר יחסיתבטיפולי הפריה, והעדר בחירה של מטופלות.
סכנות הטיפול
טיפוליהפריית מבחנה הינם שגרתיים למדי כיום ולמעלה מאלף מחזורי טיפול מבוצעים מידי שנהבישראל. עם זאת, הטיפול אינו חופשי מסיכונים בריאותיים. אחד הסיכונים המוכרים ביותרהינו תגובת גירוי יתר של השחלות לתרופות שניתנות להשראת ביוץ. תגובה זו מתבטאתבהגדלה ניכרת של השחלות והצטברות נוזלים בבטן.
סיכונים נוספים נובעים מהצורךבהרדמה כללית ובדקירה של השחלות מספר פעמים, דבר שלעתים נדירות ביותר כרוך בדימוםאו זיהום בשחלה. הסכנה השכיחה ביותר של הטיפול הינה הריונות מרובי עוברים, שכאמורעלולים להוביל ללידות מוקדמות וסיבוכי פגות. טיפול זהיר ומעקב קפדני יכולים לצמצםבמידה ניכרת את הסיכונים שכרוכים בטיפול, אך לא למונעםלחלוטין.
לסיכום
טיפולי הפריה חוץ גופית זמינים בישראל באופן יוצאדופן, הן מבחינת העלות והן באשר לפריסה הנרחבת של יחידות הפריה בכל קצוות הארץ.המומחים בישראל הינם מהמובילים ומהמנוסים בתחומם בעולם, ובזכות מיומנותם הרבההצליחו אלפי זוגות להגשים את חלומם הנכסף לילדים.