בחרנו זרע, בגלל מעמדה הלכנו לרופאים פרטיים ועברנו את התהליכים בדיסקרטיות מוחלטת. בהזרעה השלישית היא הצליחה.  התוצאה החיובית השאירה אותה פעורת פה, זהו עכשיו זה מתחיל, צריך לספר להורים...

מאת: איריס נאור, היד שמלווה אתכם להריון

היא נכנסה אלי לקליניקה ואני חשבתי שהיא יצאה ממגזין אופנתי.

החולצה הייתה מותאמת התאמה מדויקת (לטעמי) למכנסים ולמגפיים.

החגורה בצבע אחר על מנת להדגיש את הקימורים של החולצה.  העגילים, הטבעת היחידה והצמיד, כל דבר היה מונח בדיוק במקום שלא לדבר על השיער שנשאר מדויק גם ברוח ששררה בחוץ.

 

היא אישה בת 40, מנהלת חברה משפחתית גדולה.  אביה הוא אחד מבכירי המשק.  אחותה סמנכלית בכירה ואחיה בדיוק נסע לעשות עוד עסקת נדלן גדולה ברוסיה.  היה לה חושב שאבין שהיא מגיעה ממשפחה אמידה.  בעיקר היה לה חשוב שאבין שהסיבה לכך שחיכתה עד גיל 40 להורות זה בגלל "שהמעמד מחייב" כהגדרתה. 

"יש ציפיות ממני ואני חייבת לעמוד בהן".

אני חייבת להתחתן לגבר ממעמד דומה לשלי, אני חייבת להיכנס להריון רק בתקופה שמתאימה לעסקים ואני חייבת לחזור מייד לעבודה לאחר הלידה – ילדים זה שמחה אבל העסקים לא יכולים לחכות.

כל מה שראיתי לנגד עיני הייתה אישה שהמעטפת החיצונית שלה לא רחבה מספיק על מנת לראות את "פספוס" חייה.

 

הייתה שם אהבה בעבר.  הוא היה איש עסקים מצליח, שידוך מוצלח של ההורים.

היא רצתה ילדים, הוא רצה חופשות סקי ויאכטה.  לאחר תקופה ממושכת של שיחות ומריבות, היא בחרה להמשיך בדרכה, אימה הייתה מרוסקת והיא הרגישה כישלון.

זה היה לפני חמש שנים ומאז היא לבד.

"לא מצאתי את עצמי אחרי הפרידה.  לא הבנתי איך אדם לא רוצה ילדים וחשוב לו יותר מכוניות מפוארת ודירות סטודיו".

 

התחלנו בתהליך.  מהר מאוד היא נפתחה.  החיים לא היו ורודים כפי שנראה מבחוץ.  היו שם המון מצוקות שנבעו מהצורך להיות "מושלמת".  היום היא מרגישה שהיא שילמה מחיר מאוד כבד בכדי להיות כזאת ובכלל היא מבינה שהיא הכי רחוקה מכך שאפשר.

 

היא סיפרה על מצב בו מתחת לביתה בשכונה עמידה במרכז הארץ יש פארק שעשועים גדול.  בתחילה הייתה מחנה ממול לגינת השעשועים וצופה בילדים משחקים. אך לאחר שכמה אימהות הבחינו בה בחשש, היא אזרה אומץ וישבה בספסל ליד שאר האימהות והילדים.  תמיד היו מסתכלים עליה, כאילו נפלה מאיזה כוכב עם בגדי המעצבים התואמים.  היא הייתה יוצאת לשעה מהמשרד בשביל לקבל עוד "אוויר", היום היא מבינה שזו הייתה ההתחלה "הטבעית" שלה להורות.

 

בחרנו זרע, בגלל מעמדה הלכנו לרופאים פרטיים ועברנו את התהליכים בדיסקרטיות מוחלטת.

בהזרעה השלישית היא הצליחה.  התוצאה החיובית השאירה אותה פעורת פה, זהו עכשיו זה מתחיל, צריך לספר להורים...

 

ההיריון והלידה עברו מדהים, היא הייתה נשית והרגשתי שמשהו בפנים שלה התרכך לנוכח הבטן המתרחבת.  עכשיו היה לה טבעי לשבת בגינת השעשועים, הצפייה שבקרוב גם לה תהיה לגיטימציה להגיע לשם עם בנה מילאה אותה אושר.

 

בברית של בנה, בגדי המעצבים נשארו בארון והיא לבשה שמלה פרחונית ארוכה. היא הודיעה לבוסים שהיא לא חוזרת אחרי חופשת הלידה, ההורים חשבו שזוהי "תקופה שתעבור" אך היא הרגישה אושר אין סופי שהיא חיכתה לו כל חייה. היא מיד מתחילה בניסיונות אל עבר ההיריון הבא.