משחר ילדותנו מלמדים אותנו נשיות מהי. לימודים ראשוניים אלו, נוגעים אז, ויגעו מאז בגוף שלנו. כך כאשר את בת שלוש וכבר מבויישת מבני המין השני, מבקשים ממך הורים ומחנכים למיניהם לנשק את השכן בן הארבע. מיד לנשיקה תתלווה השאלה את רוצה להתחתן איתו? את רוצה שיהיה חבר שלך? והנה נעשה הקישור הראשוני בין הגוף שלנו – המחבק, המנשק, לזוגיות ובהמשך לנשיות.

מאת: ריקי לוי דינר (M.A), מאמנת בנושא הורות וזוגיות

 

גופניות ראשונית

משחר ילדותנו מלמדים אותנו נשיות מהי. לימודים ראשוניים אלו, נוגעים אז, ויגעו מאז בגוף שלנו. כך כאשר את בת שלוש וכבר מבויישת מבני המין השני, מבקשים ממך הורים ומחנכים למיניהם לנשק את השכן בן הארבע. מיד לנשיקה תתלווה השאלה את רוצה להתחתן איתו? את רוצה שיהיה חבר שלך? והנה נעשה הקישור הראשוני בין הגוף שלנו – המחבק, המנשק, לזוגיות ובהמשך לנשיות.

לימים כשנגדל ונגיע לגיל המופלג של ארבע-חמש, כבר ילמדו אותנו איך לשבת כנשים, אילו חלקים לחשוף בגופנו ואלו לא. חינוך זה ילווה במשפטים נוסח – "תשלבי רגליים רואים לך את התחתונים", "תפסיקי להרים את החולצה רואים לך את הציצי"...רואים לך ורואים לך. האברים האינטימיים סומנו ומיד יקבלו את משמעותם המינית והנשית.

למדנו להתהלך, לפזז ולחשוב כנשים מגיל צעיר מאוד.

אך לא סתם נשים – אמהות! לעתיד אמנם, אך אמהות!

לאחר השאלה על החתונה עם השכן מגיל שלוש שלנו, הגיעו שאלות על אמהות...משחקים עם בובות – כאמהות, לבישת השמלות של אמא הכנסת כדור אליהן ואמירה משעשעת הטוענת כי "אני שמנה...אני בהריון". ו..אופס – הכדור נולד! בין רגע ממשנו את כל שלמדו אותנו על אמהות, נשיות והורות.

זה היה תמים, זה היה משחק – זו הייתה תחילתה של החיברות המגדרית שלנו, זו שתסמן בעתיד את תפקידנו במשחק החברתי –תרבותי. כי יש נשים שלמדו חוקי משחק מסוים, ויש גברים ששחקו משחק אחר. אנחנו כבר מגיל ארבע, חונכנו להיות אמהות! לא נשות קריירה, לא לוחמות ללא-חת! אמהות. והשיח החברתי הזה של ציפייה כה ארוכת שנים, מחלחל אל תודעתנו ומגדיר את נשיותנו וזהותנו. ואותו שיח מגדיר הופך להיות נטל כה כבד מנשוא עבור אלו שלא מצליחות להרות.

זהות גופנית

ההגדרה המגדרית-גופנית הנוגעת לסמלי יופי ומין משתנה לאורך השנים מבחינה חברתית ומשפיעה ישירות על זו האישית. כך בשנות השבעים נחשבו נשים דשנות לסמל היופי ונבחרו אף למלכות יופי ברחבי העולם, לעומת ההירואין שיק שעלה לכותרות בשנות האלפיים. סמלים אלו, והגדרות גופניות אלו מחלחלות מן השיח הציבורי אל זה האישי ומשפיעות על הדימוי העצמי של כל אחת ואחת מאיתנו – חשבי, לדוגמא, איך היית מרגישה בשנות השבעים כבחורה עגלגלה וכיצד תרגישי היום במידות אלו.

עם זאת שיח אחד לא השתנה לאורך השנים, הוא התעצם לעיתים, עומעם אורו בתקופות אחרות כתקופה הפמיניסטית אך תמיד היה שם, עוד משחר הבריאה לקדם את פנינו הנשיים. אשה באשר היא, שמנה, רזה, קרייריסטית או יושבת בית אמורה להיות, בשלב כלשהו בחייה – אמא! כך וכך בלבד, כנראה, על פי השיח החברתי תוגדר זהותה הנשית, ותאושר מחדש על ידי הכוחות החברתיים הפועלים עליה.

אין מדובר כמובן בכוח שניתן לסמנו עם האצבע, זהו הכוח של שיח חברתי, כזה המחלחל מגיל שלוש עד למימושו – עד להיותך אם!

הזהות הגופנית – קרי הגוף הפורה, הוא זה המגדיר את זהותך האישית.

מתוך סיבות אלו הנדונות לאורך שנים קשה לנו לקבל חריגה מהנוף האמהי-הפורה, כך קשה לנו לקבל אישה הבוחרת שלא להביא ילדים לעולם (אף אם איננה קרייריסטית), וכך קשה לנו הנשים להחליט על קשירת חצוצרות או כריתת רחם אף אם אנו יודעות כי "סגרנו את הבסטה". משהו בהפרדות מהתפקיד הגופני-הנשי, פוגע ישירות בהפרדות מהזהות הנשית האישית.

אך מה קורה כאשר הפרדות זו נכפית עלינו? מה דינה של הזהות הנשית אז?

הגוף הלא פורה – דימוי עצמי

כבכל שיח חברתי ובייחוד בזה המגדרי התנגדויות ו/או חריגות ממנו לא מצליחות להתיישב בשלום עם התפיסות האישיות שלנו, אלא אם כן החריגות עצמן הופכות להיות נורמה. בחריגה מהדגם הגופני הפורה, נפגם כמעט באופן ישיר הדימוי העצמי. האישה מרגישה כמי שלא עמדה בייעודה, ולא הצליחה להכניס את הכדור מתחת לחולצת אמה המולבשת עליה. לא רק זאת אלא שגופה, לא מצליח לממש את ייעודו הטבעי – קרי כניסה להריון. אם הטבעיות אינה ממומשת, ושלא מבחירה, מה דינה של הזהות האישית? 

לפגיעה בדימוי העצמי הנשי עלול להתלוות משבר אישי אשר אינו מצליח ליישב את הסתירה בין הזהות עליו גדלה האישה כל חייה, לבין המצב במציאות. לא רק זאת אלא שהשיח החברתי ממשיך לחלחל, ולהדהד מכל עבר דבר המעצים את תחושת חוסר המימוש והפגיעה בדימוי העצמי.

השאלות מגיל ארבע חוזרות אך במקום להצחיק חותכות כמו תער בבטנך – "נו..מה עם ילד?", את לא מתכננת בקרוב?" ועוד ועוד. שאלות המשקפות לך שוב ושוב את שגופך אמור להיות, את שאת אמורה להיות – פוריה ואמהית.

תמיכה רגשית וגופנית

נשים אשר אינן מצליחות לממש את ייעוד גופן וזהותן הנשית, שלא מבחירה, חשות תסכול עצום ולעיתים כעס על מצבן, גופן ואף על גוף חברותיהן המצליח להרות. לצד הפגיעה בדימוי חשוב להתמקד בחיובי בחייך ולזכור כי הצלחות עוד תגענה. אלו נשמעות קלישאות אשר אינן עוזרות בעת קריאת המאמר, אך כתהליך מתמשך ניתן לפנות לפורומים בנושא, וקבוצות תמיכה.

לשם התגברות על תחושת חוסר המימוש דרושה בראש ובראשונה תקשורת טובה בין אם תקשורת עם בן הזוג, או חברה טובה. העיקר שיהיה עם מי לדבר.

ותמיד זכרי, למרות שאולי מדובר בחלומך – להיות אמא, את קודם כל אישה עם ובלי. תמיד.

 

 

שיהיה בהצלחה.

בחסות אלכימיסט מפתחת אנרג'י מאקה, אוניה דה גאטו וצמחי מרפא מהאמזונס.