מעמדו של ילד הנולד באמצעות פונדקאות

בתהליך כזה המתעוררת ביתר שאת שאלת זהותה של אם הילד. שכן, במקרה "הפשוט" של פונדקאות, בעלת הביציות היא תהיה גם זו שתקבל את הילד לגדלו, בסוף התהליך, ואז השאלה תהיה האם בעלת הביציות שגם תגדל את הילד היא אימו, או שהאם נושאת ההריון (הפונדקאית) היא אמו, או שתיהן.



מאת: אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר – מומחה בדיני המעמד האישי
מעמדו של ילד הנולד באמצעות פונדקאות

בחלק א' של המאמר סקרנו את התהליך של ההזרעה המלאכותית ואת מעמדו של הילד הנולד במסגרת השימוש בטכניקה זו. בחלק ב' דנו בשאלת מעמדו של הילד הנולד במסגרת שימוש בפרוצדורה של הפרייה חוץ גופית.
במאמר זה נדון בשאלת מעמדו של הילד הנולד במסגרת שימוש בפרוצדורה של פונדקאות.

 

הליך הפונדקאות יכול להתאים למצבים בהם אחד מבני הזוג, או אף שניהם, סובלים מבעיה רפואית המונעת מהאשה להרות בדרך טבעית. לגבי האשה, הדבר יכול להיות רלוונטי כאשר היא אינה יכולה לשאת הריון בעצמה, למרות היותה בעלת ביציות תקינות, או אף במקרה שבו האשה אינה בעלת ביציות תקינות וגם ואינה יכולה לשאת הריון בעצמה.

ביחס לבעל, הליך של פונדקאות יכול להתבצע תוך שימוש בזרע שלו. כאשר גם הבעל סובל מבעיית פריון, ניתן, מבחינה רפואית, לבצע הליך של הפריית הביציות מזרע המתקבל מבנק הזרע, והביציות המופרות מושתלות ברחמה של אשה הנושאת עבור בני הזוג את ההריון עד ללידה.

 

ההליך של הפונדקאות, מתחיל למעשה בהפריה חוץ גופית, אך במקום להשתיל את הביציות המופרות ברחמה של האם המיועדת, היא מושתלת ברחמה של אם פונדקאית שנושאת עבור האם המיועדת את ההריון ולאחר הלידה נמסר התינוק לאם המיועדת.

 

בתהליך כזה השאלה המתעוררת ביתר שאת, בנוסף לאלה אשר פורטו ביחס להפריה חוץ גופית, היא שאלת זהותה של אם הילד. שכן, במקרה "הפשוט" של פונדקאות, בעלת הביציות היא תהיה גם זו שתקבל את הילד לגדלו, בסוף התהליך, ואז השאלה תהיה האם בעלת הביציות שגם תגדל את הילד היא אימו, או שהאם נושאת ההריון (הפונדקאית) היא אמו, או שתיהן.

במקרה המסובך יותר, שבו נדרשת גם תרומת בייציות מאשה שלישית, השאלה מתרחבת לגבי שלוש הנשים המעורבות בתהליך.

 

בפרוצדורה של פונדקאות, וכיון שהתהליך הזה הינו תהליך יחסית חדש ביותר וטרם נצבר מידע על ההשלכות והתוצאות שיש לו על המעורבים בו, נקבעו בחוק מספר מגבלות אשר למעשה מצמצמות את הבעיות העלולות להתעורר מהשימוש בפרוצדורה הזו. ממילא גם הבעיות של מעמד הילד מצטמצמות.

על פי המצב החוקי בישראל, קיימים שלושה תנאים מקדמיים, הכרחיים, כדי שניתן יהיה לאשר הליך שכזה. החוק קובע כי הליך של פונדקאות יכול להתבצע רק ביחס לבני זוג נשואים ותוך שימוש בזרע של הבעל. לגבי הביציות קובע החוק כי המגבלה היחידה היא שהביציות לא יהיו של האם הפונדקאית - האם הנושאת את ההריון. כלומר ביחס לביציות ניתן לעשות שימוש בביציות של בת הזוג עצמה - האם המיועדת, או תוך שימוש בתרומת ביציות, אך כאמור לא ניתן לקבל תרומת ביציות מהאם הפונדקאית עצמה. עוד נקבע כי האם הנושאת את ההריון והאם המיועדת תהינה בנות אותה דת.

הוראות אלה נועדו, בין היתר, למנוע בעיות בהגדרת זהותו האישית של הילד הנולד מהליך של פונדקאות. כאמור תמיד יהיה שימוש רק בזרע של הבעל ולא תהיה כל שאלה דתית לגבי זהות הילד שכן שתי הנשים המעורבות בתהליך צריכות להיות בנות אותה הדת.

המגבלה שיכולה להתעורר תהיה כתוצאה מהשאלה מי תחשב אימו של הילד, שכן כאמור לעיל, בפרוצדורה כזו ישנן שתיים או שלוש נשים, המעורבות בתהליך. האם הנושאת את ההריון, האם המיועדת ובמקרה בו יש צורך להסתייע גם בתרומת בייציות, האשה שתרמה אותן.

 

ישנן כמה גישות לשאלת זהות האם, והאם ניתן להגדיר רק אחת מהן כאם של הילד או שלכל הפחות גם האשה הנושאת את ההריון וגם האשה בעלת הביציות הן ביחד האמהות שלו. להבדיל מתרומת זרע, שהיא אנונימית, במקרים שיש שימוש בתרומת ביציות, ולאור דרישות חוקיות שונות (הנובעות בעיקר בשל המורכבות הרפואית בשאיבת ביציות להבדיל מתרומת זרע והרצון למנוע מסחר בביציות תוך ביצוע פעולות רפואיות בנשים לשם הכנתן למתן התרומה) יש מידע מלא עם זהות תרומת הביציות וכך ניתן לפקח על כך בצורה יותר מסודרת וחלק מהחששות שיש לגבי תרומת זרע, לא קיימים במקרה כזה.

 

בהליך של פונדקאות, להבדיל מהזרעה מלאכותית ומהפריה חוץ גופית, האם היולדת אינה האם המיועדת של הילד. כמו כן, הילד נמסר להורים המיועדים מיד אחרי הלידה. כיון שכך, יש בחוק הסדרים הקובעים את הכרזת ההורים המיועדים כהורים וכאפוטרופוסים עליו תוך ויתור של האם הנושאת על כל זכות ביחס לילד, מיד לאחר הלידה. בדרך כזו נמנע מצב של מחלוקת לגבי האפוטרופוסית והזהות המשפטית של הורי הילד ומעמדו המשפטי.

 

במקרים בהם מקפידים על הוראות החוק והנשים המעורבות בתהליך כולן יהודיות, לא תתעורר שאלה לגבי הגדרת הילד כיהודי, וככל הנראה שתי הנשים, או כאמור במקרים אחרים שלוש הנשים, המעורבות בתהליך יחשבו, מבחינה הלכתית כאמהות שלו וקרובי המשפחה של שלושתן יחשבו כקרובי משפחה של הילד.

 

במאמר זה ראינו רק חלק קטן מאותן שאלות המתעוררות כתוצאה מהשימוש בפרוצדורות חדשניות אלה, וכן חלק מן הפתרונות או מההמלצות הרלוונטיות למקרים כאלה.

 

האמור לעיל הינו בבחינת מידע כללי ואינו בא במקום התייעצות ספציפית עם מומחה מקצועי, ביחס לכל מקרה ומקרה.