הניסיון הקליני במרכז לרפואה מינית בשיבא מראה שקיים קשר הדדי חזק בין אי-פריון לבין בעיות בתפקוד מיני: בעיות בתפקוד המיני יכולות לגרום לקשיים להיכנס להיריון ומאידך הטיפול בבעיות פריון עלול לגרום לקשיים בתפקוד המיני ולהשפיע על הזוגיות.

מאת: גילה ברונר MPH MSW CST מנהלת השרות הסקסולוגי במרכז לרפואה מינית, נשים שיבא, תל השומר

שירי כבודי-אביב

תפקוד מיני תקין מאפשר קירבה מיוחדת, התחברות ועונג הדדי בין שני בני הזוג. התמודדות עם קשיים בתפקוד המיני היא חלק טבעי בכל מערכת יחסים זוגית. התפקוד המיני מושפע משיתוף בין גורמים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים, חינוך, ערכים דתיים ורגשות. מערכת מורכבת של גורמים פיסיולוגים, כמו הורמונים, מבנה ותפקוד מערכת המין, מחלות, טיפולים תרופתיים וניתוחים משפיעים גם הם על היכולת המינית והפוריות של בני הזוג.

 

הניסיון הקליני במרכז לרפואה מינית בשיבא מראה שקיים קשר הדדי חזק בין אי-פריון לבין בעיות בתפקוד מיני: בעיות בתפקוד המיני יכולות לגרום לקשיים להיכנס להיריון ומאידך הטיפול בבעיות פריון עלול לגרום לקשיים בתפקוד המיני ולהשפיע על הזוגיות.

 

למשל, אי-פריון יכול להיגרם כאשר אין אפשרות לקיים יחסי מין. אחת התופעות השכיחות אצל נשים עם אנדומטריוזיס היא "דיספרוניה" או כאבים ביחסי מין. הנשים מדווחות על כאבים בכניסה לנרתיק, בעומק הנרתיק או באגן כולו באופן שאינו מאפשר להן קיום יחסי מין בנרתיק. נשים אחרות חשות מתח וחרדה סביב ההתמודדות עם המחלה, ואלה תורמים לבעיות נוספות בתפקוד המיני, כמו פגיעה בתשוקה, בעוררות (גירוי), וביכולת להגיע לאורגזמה. הכאבים ביחסי מין עלולים לגרום לזוג להימנע מיחסי מין  או להקטין את תדירות יחסי מין. כתוצאה מכך הסיכויים להיכנס להיריון מופחתים. פעילות מינית היא הדרך המקובלת ליצור הריון, אולם בגלל ההתפתחות הרפואית בתחום הפריון יש כיום אפשרות ליצור הריון ללא מפגש מיני בין שני בני זוג.

 

מצד שני, אנדומטריוזיס הוא מצב שכיח שבו האנדומטריום (רקמת רירית הרחם) מתפשט מחוץ לרחם. הוא עשוי להתיישב על השחלות או על איברים אחרים באגן ולגרום לקשיים בפריון. הקשיים נגרמים בגלל הדבקויות, שינוי במבנה, נזק לשחלות, לחצוצרות או פגיעה בביוץ.  ברוב המקרים הבעיה אינה מסובכת ורוב הנשים עם אנדומטריוזיס מצליחות להרות.

 

אולם, תהליך הטיפול בבעיות פוריות יכול לתרום לאי-תפקוד מיני. הטיפול מלווה במתח רב, עומס נפשי ופיזי המשפיעים על הדימוי העצמי, פוגע בביטחון העצמי, מדכא חשק מיני ויכולת לביצוע. הדרישה לקיים פעילות מינית בזמנים מדויקים, לפי צרכי הטיפול גורמת לקשיי זקפה או קושי לפלוט זרע אצל הגבר, לקשיי עוררות, לכאבים ביחסי מין ולקושי להגיע לאורגזמה אצל האישה. במקום משחקי מגע מענגים, כל פעילות מינית הופכת למשימה  שחייבים לבצע וכך בני זוג בטיפולי פוריות מאבדים גם את האינטימיות שלהם. בגלל קושי לשוחח על מין בפתיחות, רוב הזוגות אינם משתפים את הצוות המטפל שלהם בתסכול הגובר, ונותרים עם רגשי אשמה ועם זוגיות פגועה.

 

ההמלצה הסקסולוגית במצב זה היא  לחלק את הפעילות המינית לשניים. הראשונה, פעילות מינית משימתית התלויה בסדרת הוראות שהזוג מקבל מהצוות המקצועי. בדרך כלל זה קשור במתן זרע לבדיקה, להפריה, קיום יחסי מין בזמנים שתוכננו מראש ע"י הצוות המטפל.

הפעילות השנייה תהייה מוקדשת לשמירה על הזוגיות והאינטימיות ללא יחסי מין. הכוונה היא לקבוע פעם – פעמיים בשבוע זמן בילוי זוגי, הליכה לבית קפה, לקולנוע, לטייל על שפת הים או בפארק השכונתי. זוגות שנמצאים בטיפולי פוריות בדרך כלל מפסיקים לבלות, מתכנסים בתוך עצמם ויש לאפשר להם לחזק את העונג הזוגי הזה. בנוסף, יקבע כל זוג פעם- פעמיים בשבוע זמן פינוק אישי, שבו מקבלים או נותנים פינוק פיזי (ליטוף או עיסוי) ללא קיום יחסי מין. המשימות התכליתיות של הטיפול בפוריות גורמת לכך שכל מגע הוא משימתי רק לביצוע מטרה, ולעיתים במשך חודשים ארוכים בני זוג שוכחים לגעת אחד בשני סתם לשם עונג.

ואם אינכם מסתדרים עם ההמלצה, פנו לשיחה אחת במרפאה סקסולוגית.