לקראת סוף ההיריון, את חייבת להתחיל לחשוב מי את רוצה שילווה אותך ללידה, ומי יהיה איתך בלידה עצמה. הטיבעי ביותר בדרך כלל לפנות לאמא או לאחיות שלך ולבקש שהן ילוו אותך בלידה. אך לא תמיד יש אמא או אחיות, ולא תמיד רוצים לפנות אליהן.

מאת: יעל סנדלר

לקראת סוף ההיריון, את חייבת להתחיל לחשוב מי את רוצה שילווה אותך ללידה, ומי יהיה איתך בלידה עצמה. הטיבעי ביותר בדרך כלל לפנות לאמא או לאחיות שלך ולבקש שהן ילוו אותך בלידה. אך לא תמיד יש אמא או אחיות, ולא תמיד רוצים לפנות אליהן.

באופן כללי כל מלווה אחר יכול לבוא בחשבון: החל מחברה טובה, משהי שעובדת איתך, חבר לשעבר, או בחורה שאת תשלמי לה כדי שתלווה אותך ללידה.

צריך לקחת כמה דברים בחשבון בבחירת מלווה ללידה: הלידה יכולה להתרחש בכל זמן. לידה ראשונה יכולה להמשך גם שעות. לכן, חפשי משהי שאת ממש יכולה לסמוך עליה, ומוכנה להעניק לך את הזמינות הזו. בלידה הראשונה שלי קרובת משפחה התנדבה להיות לצידי בלידה, ומאוד התרגשתי, אבל בתאריך הלידה הסתבר לי שהיא בכלל שוהה בחו"ל במשך שבוע, ולא יידעה אותי. כדי להימנע ממצבים כאלה, כדאי להכין מראש את המלווה – הסבירי שאת סומכת עליה, ובדקי שהיא אכן מוכנה לצאת מהעבודה במידת הצורך, או להפסיד לימודים, או למצוא סידור לילדים שלה, ושאכן היא מוכנה להיות זמינה. בדקי עד כמה נעים לך איתה במצבים שבהם אתן נמצאות יחד, וכדאי גם לבדוק או לדבר איתה עד כמה את יכולה להיות רגועה במחיצתה, שלא תלחיץ אותך יותר.

אם חשוב לך שמישהו ילווה את התינוק במהלך הבדיקות, כדאי שתבדקי עם המלווה ללידה האם היא תוכל להישאר עם התינוק לאחר הלידה בזמן בו מתבצעות בדיקות ואת עדיין לא יכולה ללוות אותו.

אל תשכחי גם את המצלמה, אלה רגעים מרגשים אחרי הלידה וכדאי שיהיה לך תיעוד מהם.

בדקי האם המלווה תוכל לבקר אותך מדי פעם במחלקה. ברוב המחלקות נותנים ליולדת רק צמיד אחד למלווה-האב, ואם יותר מאדם אחד ימלא את התפקיד הזה את עלולה להיות בבעיה. קחי בחשבון שאם לא תענדי את הצמיד למלווה לפני שאת נכנסת לחדר לידה, לא בטוח שהמלווה שלך יקבל אותו אחר כך מהאחות, וכבר נתקלתי בלא מעט סיפורים כאלה.

כדאי גם שתעדכני את הצוות במצבך האישי, ספרי להם שאת עומדת להיות אם חד הורית ובאת ללידה עם מלווה, או לבד אם אין לך מלווה, ברוב בתי החולים ינסו לעזור לך. עוד דבר שחשוב שתדעי, שהמיילדות בדרך כלל מנוסות מאוד ונחמדות, אבל אם אין לך כימיה עם המיילדת, אל תהססי לפנות למנהל המחלקה או לאחראי ולבקש להחליפה – המטרה שלך לעבור לידה נעימה ועד כמה שאפשר לא מלחיצה.

גם במהלך הלידה, זכרי שלמלווה יש תפקיד לסייע לך. אם את רואה שהיא מלחיצה אותך או דומיננטית מדי ביחסה לאחיות או לרופאים בקשי להיות לבד.

שמעתי על הרבה סיפורי לידה של אימהות יחידניות מרגשים עד דמעות, אבל גם על סיפורים של מלווה פחות מוצלח, לכן, אל תתביישי עמדי על הזכויות שלך ללידה נעימה.

בימים הראשונים בהם את בבית החולים, אם עברת ניתוח קיסרי ואת נדרשת לכמה לילות, בקשי עזרה, או מהאחיות להביא אליך את התינוק, או מחברים שיבואו ויעזרו לך בזה, במיוחד אם בחרת להניק את התינוק וצריך להביא אותו ולהוציא אותו מהמחלקה, וללוות אותו בזמן הבדיקות.

לחזרה הביתה תצטרכי סל קל, ורצויי שיבדקו שהסל קל מתאים למכונית של המלווה שלך, כי אחרת את יכולה למצוא את עצמך עם רצועה של מכונית קצרה וסל קל שלא נקשר כמו שצריך. זיכרי שאסור לקשור סל קל לכיסא הקדמי כאשר יש בו כרית אויר.

בבית בקשי שיעזרו לך בעיקר עם אוכל. כדאי לתכנן זאת מראש ולדאוג לאוכל קפוא שתוכלי להכין לעצמך. אם תוכלי העזרי בקרובי משפחה, או קני אוכל מוכן. ניתן גם להזמין אוכל מעמותות שמחלקות מזון ליולדות. יש מספר עמותות כאלה שכדאי להכיר, בימים הראשונים זה עשוי מאוד לעזור לך.

לדעתי, וכבר הזכרתי זאת בעבר, כדאי להכין הכל לתינוק מראש בבית ולא להתחיל להתעסק בזה ולחכות למשלוחים כשאת לא בבית או בימים הראשונים לאחר הלידה.

בימים הראשונים – הכי חשוב שתהיי חזקה. לעיתים, לאחר הלידה יש התפרצויות בכי הנובעות מעודף הורמונים, מצבי רוח משתנים. חשוב שתהיי מודעת לכך, אבל גם שתהיי עם יד על הדופק ותפני לטיפול בכל מצב בו את מרגישה דיכאון, כי בדיכאון אחרי לידה חייבים לטפל.

זיכרי שצעצועים וצעצועי התפתחות מאוד צבעוניים ומגרים, וגם עולים הרבה מאוד כסף,  אבל הקשר שלך עם התינוק, קריאת ספר ביום, הקדשת זמן, חיבוק ליטוף נשיקה, טיול משותף, אלה הצרכים האמיתיים שתספקי לתינוק.

ועצה אחרונה:

אל תשכחי לתעד את התינוק, לפעמים מרוב עומס תשישות ועייפות לא זוכרים גם לצלם.

ודבר אחרון – כשאת עייפה והתינוק נרדם לכי לישון. אל תחכי לאורחים ואל תעשי עבודות בית, לכי לנוח, לישון ולמלא מצברים.

והכי חשוב – את אמא! מזל טוב.