"מצב בנקי הזרע בישראל טעון שיפור", מסבירה בפתח דבריה ד"ר יערית בוקק- כהן, סוציולוגית המתמחה בתחומי המשפחה וטכנולוגיות פריון ומרצה באוניברסיטת אריאל. " מדובר בתחום  פרוץ ללא פיקוח הדוק וקיימות בו בעיות רבות, בעיקר בגלל היעדר עדכון הנהלים והשענות על 'תקנת בריאות העם' משנת 1940( !) ועדכון נוסף שנכתב במשרד הבריאות לניהול תרומות זרע מ- 1992", מסבירה ד"ר בוקק- כהן.

 

במחקר החדש שערכה, שפורסם בחודש שעבר בכתב עת בינלאומי יוקרתי בגניקולוגיה, ביקשה ד"ר בוקק- כהן למפות את הבעיות העיקריות בתהליך הקיים בארץ. המחקר התבסס על ראיונות עומק עם תורמים ולקוחות על מנת ללמוד על היחס אותו הם מקבלים בבנקי הזרע ולהבין את המצבים עימם נאלצים להתמודד האנשים משני צדי המתרס- התורמים מחד והלקוחות מאידך. בנוסף, השוותה ד"ר בוקק- כהן בין מצב בנקי הזרע בארץ ובעולם מבחינת מספר התורמים הנמצא במאגר, נעימות התהליך והיחס לתורמים וללקוחות. החוקרת השוותה בנושא גם בין בנקי זרע פרטיים לציבוריים. מהמחקר עלו נתונים מדאיגים.

 

במהלך המחקר אמדה ד"ר בוקק- כהן בהערכה ראשונה מסוגה את מספר התורמים המשוער במאגר בנקי הזרע בארץ בהשוואה להנחיות של האגודה האמריקאית לרפואת פריון (ASRM)וכן של האגודה הבריטית לפוריות (BFS) לגבי מספר התורמים המינימלי הדרוש לגודל האוכלוסייה. ההנחיות הללו חשובות מאין כמותן על מנת למזער את הסיכוי לנישואי קרובים עד לכדי מינימום. מהמחקר עלה האומדן כי סך הכל במאגר בנקי הזרע קיימים בין 50-140 תורמי זרע בכל הארץ, לאוכלוסייה של 6.2 מיליון יהודים בישראל. בחישוב על פי האומדן האופטימי ביותר של 140 תורמים, על מנת לעמוד בתקנות של האגודות הבינ"ל יש להגדיל את מספר התורמים  פי 6 על מנת להתאימו לסטנדרט המקובל בעולם. 

 

הבעיות ההלכתיות העיקריות הנוצרות מתרומת זרע הן איסור הלכתי של שפיכת זרע לבטלה, וכן, אי ידיעת זהות האב, שמביאה לחשש של נישואי אח ואחות. לקוחות רבות ,ובעיקר הדתיות שמבניהן, ממזערות כמעט לאפס את סיכויי ילדיהם העתידיים לנישואי אח ואחות על ידי יבוא תרומת זרע של גוי מחו"ל. בנקי הזרע נמנעים מהאופציה של קניית תרומות זרע מערבים מוסלמים אזרחי ישראל, הן בשל התנגדות ההנהלה והן בשל חוסר ביקוש לכך מצד לקוחות. 

הליך ייבוא זרע של גוי הוא יקר בהרבה (פי חמש- עד 10 ממחיר תרומה בארץ), ומשמעות הדבר היא שמדובר בהליך לעשירים בלבד. משום כך, האפשרות של הגדלת מאגר התורמים בארץ הוא חיוני הן לשם שיפור השירות המוצע בארץ, והן לפתרון הבעיה ההלכתית. "יש מחסור רב בתרומות זרע בכל העולם. בארץ, המחסור רב יותר מכיוון שמעבר למחסום הפסיכולוגי בארץ קיים גם מחסום תרבותי ודתי", מסבירה ד"ר בוקק- כהן. "על מנת לפתור את הבעיה יש צורך אדיר בשיפור השירות והיחס לתורמים פוטנציאלים".

 

בעקבות הראיונות במהלך המחקר, עלו בעיות רבות עימם מתמודדים התורמים הפוטנציאלים הפונים לבנקי הזרע, החל ביחס לא מכבד, חוסר מתן שירות ושמירת פרטי הפונים המעוניינים להפוך לתורמים, וכלה בקשיים רבים בהגיעם לבדיקות וכן היעדר מרחב פרטי דיסקרטי בעת מתן התרומה. גם הלקוחות מתלוננות על יחס לא מכבד. היעדר פרטיות, היצע נמוך ודרישה לבחור תורם מתוך קטלוג מצומצם במהירות ללא אפשרות להתייעץ עם קרובי משפחה וחברים באינטימיות.

 

"מהמחקר עולה תמונה מדאיגה של מצב בנקי הזרע בארץ. יש במצב זה משום פגיעה הן חברתית והן הלכתית. אין ביכולתם של בנקי הזרע במצב הנוכחי להתמודד עם הבעיות העולות מן המחקר ויש למצוא להן פתרונות", מדגישה ד"ר בוקק- כהן. "מהמחקר עולות מסקנות רבות, ביניהן שיפור היחס ללקוחות ולתורמים פוטנציאלים, על מנת שתהיה אפשרות להעלות את מספר תורמי הזרע בארץ כאשר היעד הוא שכמות התורמים תהיה גבוהה לפחות פי 6. דבר זה ימזער את הסיכון לנישואי אח ואחות ובכך יהיה מענה לבעיה ההלכתית וכן, תהיה אפשרות לנשים רבות יותר לפנות לתרומת זרע". ד"ר בוקק כהן מסכמת כי "אנו במצב בו התרחיש של אח המכיר את חצי אחותו בפאב, או אב המכיר את ביתו במועדון קרוב מאוד למציאות, אם לא קורה כבר עכשיו, ועל משרד הבריאות לנקוט בצעדים מהירים ולמנוע תרחיש אימה זה".