לאחרונה נחשפנו ל"רעש תקשורתי" בעניין הסיכון שבנטילת גלולות למניעת הריון. העילה להדים בתקשורת הייתה פרסום מאמר בכתב העת של האגודה האנגלית לרפואה (bmj) בו דווח על עליה בשכיחות תופעות קרישיות יתר ("טרומבוזה") בקרב הנוטלות גלולות ובעיקר הגלולות החדשות יחסית כולל "יסמין".

מאת: פרופ' אמנון בז'זינסקי, מנהל המרכז לקידום בריאות האישה, מרכז רפואי הדסה. יו"ר החוג לגינקולוגיה, ביה"ס לרפואה האוניברסיטה העברית.

לאחרונה נחשפנו ל"רעש תקשורתי" בעניין הסיכון שבנטילת גלולות למניעת הריון. העילה להדים בתקשורת הייתה פרסום מאמר בכתב העת של האגודה האנגלית לרפואה (bmj) בו דווח על עליה בשכיחות תופעות קרישיות יתר ("טרומבוזה") בקרב הנוטלות גלולות ובעיקר הגלולות החדשות יחסית כולל "יסמין".

 

מאמר זה אינו הראשון המדווח על תופעה זו. העלייה בסיכון לתופעות קרישיות יתר ותסחיפים ידועה מזה שנים רבות וקשורה בעיקר למרכיב האסטרוגני שבגלולה. יש להתייחס בכובד ראש לממצאי המחקר (מדנמרק) ב bmj  אך גם לנהוג בזהירות. לשם כך יש לזכור כי גם בנוכחות העלייה בסיכון עדיין הסיכון לתופעות קרישיות ותסחיפים הינו נמוך ביותר. לשם הבהרה, הסיכון לתופעות אלו באוכלוסיית הנשים שאינן נוטלות גלולות הוא כ- 2 ל- 10,000 שנות אישה, השימוש בגלולות מעלה הסיכון ל- 4-6 ל- 10,000 שנות אישה, והשימוש ביסמין מעלה הסיכון לכ- 8-10 ל 10,000 , סיכון נמוך בהרבה מהסיכון לתופעות אלו כתוצאה מהריון רגיל (הסיכון בהריון כ 29 ל 10,000).

צריך גם לזכור כי מעבר ליעילותן הרבה במניעת הריון יש לגלולות גם יתרונות בריאותיים משמעותיים. למשל, הפחתת הדמם בזמן המחזור החודשי, טיפול באקנה ("פצעי בגרות"), הפחתת הסיכון לדלקות באגן והגנה מפני סרטן השחלה.

לפיכך יש לשקול בכובד ראש עם הרופא האם להפסיק השימוש או לשנות סוג הגלולות. ככלל ההמלצה של כל הארגונים הרפואיים העוסקים במניעת הריון (כולל ה fda האמריקאי) היא להמשיך השימוש בגלולה הנוכחית ולהיוועץ ברופא באשר לשינויים אפשריים.

במהלך חודש דצמבר יקיים ה fda דיון נוסף בנושא וקרוב לוודאי שיפרסם הנחיות ברורות יותר.