לידה בשליטה
קרן (שם לגמרי לא בדוי) הגיעהלבית החולים בערב, עם ירידת מים, עם פתיחה מזערית ועם צירים סדירים אך ללא כאבים.הרופא האישי שלה היה שם, אך לאור מצבה החליט ללכת הביתה והודיע לה שהם יתראו בבוקרבחדר הלידה. לאחר שעה בלבד, קרן כבר החזיקה בידיה את בתה. "דמיינתי אותה יוצאת,והיא יצאה", אומרת קרן. היא לא קיבלה שום משככים או מאלחשים, ובכל זאת לא חוותה שוםכאבים.
מאת: תמר עילם, מעבירה סדנאות הדרכה ללידה בתל אביב, ברחובות ובגדרה.
הוכשרה על ידי קיי ולקינשו עצמה.
האחיות בחדר הלידה של הדסה עין כרם עוד לא ראו דבר כזה: יערה (שם לגמרילא בדוי) הגיעה עם צירים יעילים ועם פתיחה של ארבע אצבעות – על אופנוע! יערה החליטהלקחת אפידורל למרות שלא חשה כל כאב, "לכל מקרה".
מה משותף לקרן וליערה? שתיהןלמדו לשלוט בגופן ובתחושותיהן בשיטת קיי.
על כאב בכלל וכאבבלידה
מהו כאב?
כאב הוא סימן שמשהו לא בסדר.
אם כואב הראש זהסימן שצריך לאכול, לשתות, לישון, אולי לקחת אקמול, ואם הכאב עדיין נשאר, או ממשיךזמן רב – צריך ללכת לרופא ולבדוק. כאב גב מסמן לנו שצריך להפסיק לשאת משאות כבדים.כאב שיניים שולח אותנו אל רופא השיניים.
כאב הוא דבר טוב.
כאב הדקירה בכףהרגל אחרי שדרכנו על זכוכית בחוף הים גורם לנו להרים את הרגל ולא להמשיך לדרוךבאותו מקום. כאב שנובע מחום מונע מאיתנו להמשיך לשים את ידינו על אותו חפץ חם, ובכךמונע כוויה (או כוויה קשה יותר).
בגוף יש קולטנים מיוחדים שקולטים מולקולותהמשתחררות על ידי רקמת גוף הנמצאת במצוקה. הקולטנים האלה מעבירים אל המוח מסרשמתפרש ככאב, בתקווה שהמוח יעביר לגוף מסר שיוציא את הרקמהמהמצוקה.
איפה מרגישים את הכאב?
האם קרה לך אי פעםשמישהו דיבר על כינים והתחלת להתגרד?
כאב הוא במקרים רבים גם פונקציה של ציפייה:כשמצפים לכאב, זה כואב יותר. כשמצפים להקלה, באה ההקלה. לא בכדי, התרופה הנפוצהביותר בחדרי מיון בארץ היא... אֵינְבּוֹ (פְּלָצֶבּוֹ בלעז. כדור ללא תרופה).החולים המקבלים אינבו מצפים להקלה בכאב ולעיתים גם בתסמינים אחרים – ולעיתים קרובותמספיקה האמונה הזאת כדי להקל. מאותה סיבה, בכל מחקר על תרופה חדשה, יש גם קבוצתביקורת המקבלת אינבו, כדי להפריד בין האפקט של התרופה עצמה לבין אפקט השכנוע שלהחולה ביעילותה. לעיתים קרובות מגלים שגם האינבו יעיל בטיפול באותם תסמינים.
בתפיסתנו, האיבר שמרגיש את הכאב הוא היד, הרגל, הגב, הבטן וכו'. למעשה,המוחהוא זה שמרגיש את הכאב ובאמצעותו אפשר גם לשלוט בו.
בתחילת המאהה-20 גילה רופא בשם ד"ר גרנטלי דיק-ריד שנשים מתרבויות שאינן מבוססות על התנ"ך, וכןנשים אנאלפביתיות שאינן מכירות את התנ"ך, סובלות פחות או אינן סובלות כלל מכאביםבלידה. חלקן, כך הוא גילה, לא ידעו כלל שלידה אמורה לכאוב.
אנחנו, לעומת זאת,שטופות מוח לא רק משחר ילדותנו – 20, 30 או 40 שנה. כברשלושת אלפיםשנהאומרים לנו "בעצב תלדי בנים". אנחנו מצפות לכאב וכמובן שבהתכווצות הראשונה שהיאחזקה ממה שאנחנו רגילות, אנחנו אומרות לעצמנו "אוי לא, זה ציר. עכשיו יכאב לי".ונחשו מה? זה יכאב.
נסי "לעשות שריר" ולמתוח את הזרוע במקביל לרצפה. עכשיוהניעי אותה בתנועות קטנות ואיטיות למעלה ולמטה. כמה זמן את יכולה להמשיך כך בלילהרגיש כאב? תלוי ברמת האימון של השריר. בכל מקרה, אחרי זמן מה זה יכאב.
השרירמעביר למוח מסרים של כאב כי הוא מתאמץ מעל ומעבר למה שהוא רגיל.
בלידה, מטרתהצירים היא לפתוח ולמחוק את צוואר הרחם, ומאוחר יותר לדחוף את התינוק החוצה. שערובנפשכן איזו עוצמה של התכווצויות צריך כדי לדחוף תינוק שלם דרך פתח של כ-10 ס"מועוד להעביר אותו אחר כך בתעלת הלידה! התכווצויות אלה הן מעל ומעבר לכל פעילות שעשהשריר הרחם אי פעם (חוץ מאשר בלידות קודמות) ולכן אין תימה שהן כואבות. אולם אצלהאישה המפוחדת והלחוצה, פועל סט נוסף של שרירים, שמטרתו להשאיר את צוואר הרחם סגור.הפעולה המנוגדת של השרירים מעצימה את הכאב ומאריכה את הלידה. כמובן שככל שכואביותר, השרירים המתנגדים עובדים חזק יותר.
שיטת קיי
שיטת קיי,המבוססת על הרפיה עמוקה בשילוב טכניקות שונות של דמיון מודרך, מספקת מענה לטווח רחבביותר של בעיות, גופניות וגם נפשיות: פחדים, חרדות ופוביות; שינוי הרגלים – עישון,אכילה נכונה, כסיסת ציפרניים, ניהול זמן וכו'; בעיות שינה, התמודדות עם מתחים, וכןמצבים גופניים שונים, החל ממחלות פסיכו-סומטיות וכלה במחלות "אמיתיות" (לפי לואיזהיי, שספרה "אתה יכול לרפא את חייך" הוא ספר חובה לכל מי שרוצה לשלוט בחייו,כלמחלה היא פסיכו-סומטית). לאישה ההרה מאפשרת שיטת קיי שליטה כמעט מלאהבלידה.
אבן היסוד של השיטה היא ההרפיה. ברגע שהאישה מגיעה לחדר הלידהרגועה, כבר נעשתה יותר מחצי עבודה. רובנו שוכחות (בעיקר בהריון ראשון) שצריך להגיעלבית החולים כדי לקבל אפידורל, והצירים אינם מחכים. גם בבית החולים, צריך פתיחהמסוימת והחומר אינו משפיע על כולן באותה יעילות. אישה שמגיעה לחדר לידה כאובהולעיתים קרובות גם מבוהלת, אינה יכולה בדרך כלל לחשוב בקור רוח, ופעמים רבות אינהאסרטיבית דיה כדי לנהל את הלידה בדרך שלה. טכניקות הרפיית המתחים מאפשרות יותרשליטה במצב.
כמו כן, בשיטת קיי לומדים להרפות באופן מודע את השרירים הבלתירצוניים המתנגדים לפתיחת הרחם, ולהעצים את פעולתם של השרירים הפותחים. כתוצאה מכךכל מי שהשתמשה בשיטה מדווחת על לידה מהירה מהצפוי.
ההרפיה הגופנית מביאה גםלהרפיה של החלק המודע והביקורתי בנפש, ולחשיפת התת מודע. כמו בשינה, שבה הגוף רפוי,ופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו מאמינים לכל מיני דברים בלתי אפשריים המתרחשים בחלום;כמו בצפייה בסרט טוב, כשאנחנו מוצאים את עצמנו מאמינים לכל מה שקורה על המסך,ומרגישים מה שיוצרי הסרט רצו שנרגיש (לעיתים אנחנו נכנסים גם להרפיה גופנית,ומזילים ריר...); כך גם במצב של הרפיה יזומה, אנחנו יכולים להביא את עצמנו למצב שבונוכל לשנות את גופנו ואת תחושותינו ב"דרך עוקפת אינבו".
במקום לקחת כדור שאנחנומאמינים שיעזור לנו, אפשר לדמיין, ו/או פשוט להאמין, בלי לקחת כדור. הדרך הזו יכולהלעבוד גם במצב של ערנות מלאה, אם אנחנו מאפשרים לעצמנו לנטרל את הגורם הביקורתיולהאמין ביכולותינו. הדמיון המודרך הוא החוליה המקשרת בין סרט טוב לבין חלום: בסרטהחושים מודרכים אבל אין מקום לדמיון. בחלום התת מודע לוקח אותנו למחוזות שהואמחליט, ללא הדרכה מבחוץ.
לכן בנוסף להרפיית מתחים, כוללת שיטת קיי גםטכניקות אלחוש המבוססות על דמיון מודרך. הצלחת האלחוש משתנה מאישה לאישה לפי מידתהאימון והאמונה – חלק מרגישות כאב אך יכולות להתמודד איתו, וחלק לא ירגישו כאב כלל.
יישום נוסף לנשים הרות הוא היפוך עוברים. בשנת 1981 נעשה מחקר בארצות הבריתובו השתתפו מאתיים נשים שעובריהן לא התהפכו למצג ראש עד השבוע ה-36 של ההריון. מאהמהן קיבלו הדרכה בהרפיה ובדמיון מודרך ומאה אחרות עברו היפוך ידני (הליך כואבביותר) או לא קיבלו שום טיפול. הממצאים הפתיעו גם את החוקרים: מתוך קבוצת הביקורת, 26 תינוקות התהפכו עד הלידה. חלק מהתינוקות שעברו היפוך ידני, התהפכו בחזרה. בקבוצתהדמיון המודרך, 81 תינוקות התהפכו למצג ראש. השערת המחקר הייתה שיידרשו כ-10 מפגשיםבממוצע כדי להפוך תינוק. למרבה ההפתעה חלק מהתינוקות התהפכו כבר אחרי טיפול אחד,והממוצע עמד על שתי פגישות בלבד.
ההסבר הוא פשוט: לפעמים הסיבה לכך שהתינוק לאהתהפך נעוצה במתח שבו נמצאת האם. זה יכול להיות פחד מפני הלידה הקרבה, אך גם מתחיםשאינם קשורים להריון, כגון מעבר דירה, מערכות יחסים וכו'. הרפיית המתחים היא השלבהראשון. הדמיון המודרך יכול לעבוד כ"אינבו", ותהליכים שהאם מדמיינת יכולים לקרות גםבמציאות.
היתרונות של שיטת קיי רבים מספור: טכניקות הרפיית הגוף וההרפיהממתחים ימשיכו לשמש אתכן לאורך כל החיים. ברגע ששולטים בהרפיה, אפשר להשתמש בדמיוןהמודרך גם "שימוש עצמי" ללא מדריך חיצוני, כדי לרפא תחלואים שונים. היתרון הגדולביותר הוא שאין כאן תלות במטפל או בכימיקלים. כל מה שצריך כדי ליישם את הטכניקה הואראש – ויש להניח שאותו אתם לוקחים אתכם לכל מקום.
בטיפול פרטני בבעיות נפשיותוגופניות (זה היינו-הך. ההפרדה בין גוף לנפש היא מלאכותית), אנשים שהיו בטיפולפסיכולוגי קונבנציונלי מדווחים ש"שעתיים בשיטת קיי שקולות לשנה של טיפול" או "חודשיים שקולים לעשר שנים".
אזהרות:
לעולם איןלהשתמש בדמיון מודרךבמקוםרופא, רקבנוסף!
לעולם אין להפסיקלקיחת תרופות פסיכיאטריות או אחרות על דעת עצמך ללא התייעצות עם רופא, גם אם הרגשתשיפור.
אין להשתמש בטכניקות האלחוש על כאב חדש, שבמקרה אחר היה מביא אתכם אלמשרד הרופא!
כמו כן, משום שדמיון מודרך הוא כלי כל כך רב עוצמה, אין להשתמש בועל אחרים ללא הכשרה.
מאחר שכל העבודה נעשית בתוך הראש, מידת ההצלחה בכלטיפול בשיטת קיי תלויה במוטיבציה, באימון ובאמונה. מי שאינורוצהלשנות אולהשתנות – באמת "לא יצליח". בשליטה בכאב בדרך כלל המוטיבציה גבוהה (מה שלא תמידנכון בהקניית הרגלי אכילה נכונים ובגמילה מעישון). עם זאת, מי שמאמינה שלא תצליחבאלחוש אכן תחוש כאב (או תבקש אפידורל מבעוד מועד, כמו יערה), אם כי שמירה על קוררוח והרפיה מודעת עדיין יקלו ויאיצו את הלידה.
כל הנשים שעברו את ההכשרה,עוד לפני הלידה, מעידות שהדרך עצמה מעשירה ותורמת לא פחות מהתוצאה.
לידהקלה!
לפרטים נוספים: 054-4776791 / 08-9719386 / 03-5292667