בבלוג היא מבקשת מאתנו היולדות לאמץ את דרכה, ופורטת שלושה טיעונים מנצחים בעד אוננות בלידה:

 

ההורמון שמכניס את התינוק פנימה, הוא גם ההורמון שמוציא אותו משם: האוקסיטוצין, שמופרש מהגוף בעת אורגזמה הינו אותו האוקסיטוצין שמשתחרר אל תוך הרחם וגורם להתכווצות בלידה- לפיכך, בזמן לידה אורגזמה תביא להקלה בתהליך הלידה על ידי צירים אפקטיביים יותר. 

 

משכך כאבים טבעי: אומנם לאפידורל לא קמו מתחרים. אבל אורגזמה משחררת חומרים חוסמי קולטני כאב במוח. כן כן... מדובר בהליך טבעי ללא חדירת מחט לעמוד השדרה.

 

זה פשוט נעים: אולי בזמן ההיריון לא נתת דרור לנושא המגע והסקס... אבל עולם המיניות הוא מרגיע נעים וכייפי ויותר מהכול זה בדיוק הזמן לשחרר את היצר בזמן הכי קריטי בחיים.

 

אתם שואלים איך הכל התחיל? פשוט בזכות בעלה, שהתמודד בחוסר אונים עם כאביה הקשים מנשוא של אשתו ושאל אותה אם היא רוצה לעשות סקס כבסם מרגיע. סקס נראה לה פחות מתאים אבל מתוך אינסטינקט היא ביקשה עיסויי לדגדגן!. בתוך תחושת העונג היא חוותה הסחת דעת מהכאב עצמו, והמגע מיקד את האנרגיה למקום אחר רגוע ובטוח יותר. הכאב הפך נסבל יותר. 

 

בבלוג גאלו משתפת בדבר השקפת עולם נוספת, שלפיה לסקס וללידה יש קווים משותפים, הם פועלים באותו האופן, ומערבים אותם אברים בגוף: הורמונים, תחושות- הכל קשור זה בזה. זיעה, אנחות, נשימות המהירות.

 

בנוסף היא טוענת, שאישה יולדת היא הדבר הכי סקסי שיש. כמו "לביאה שיוצאת לציד", ממוקדת כולה במטרה שלה ומחוברת במאה אחוז לגוף שלה ולתחושות שלו.