באמת?!  אני לא מכירה? ספרו לי על זה..

טוב, הקשבתי....

ואחרי ששמעתי כמה סיפורים מחברות שלי ברשת וגם מקריאת בלוגים חמודים מחו"ל, הכרתי את האבות האלו ממש ממש לעומק.. ואפילו התפוצצתי מצחוק..

אז אל תישארו במתח נשים יקרות. בשביל מה אני פה?!

אספתי לכם כמה סיפורים פופולריים ומעט הזויים שגברים בחרו לעשות ממש בדקות האחרונות של לפני ה"דחיפות". אז קבלו את מצעד 15 הדברים שפשוט לא מומלץ לכם הגברים לעשות בשעה שאתם פוגשים את ילדכם החדש מגיח לעולם!

 

 אבות!! לקרוא להפנים ובשום פנים ובאופן לא לנסות בבית...

 ואת... מעניין מה את תחשבי כשתקראי את הרשימה?!

ייתכן ותרגישי שבעלך הוא פשוט קדוש ... או לחילופין אולי תזכרי למה לא דיברת איתו אחרי הלידה ....!

 

 

1. מכיר את מסלול הנסיעה לבית החולים?

 

 

אם משום מה, לא ביקרת לאחרונה באיכילוב, תל השומר, או בלינסון. עשה לעצמך מנהג.

בסמוך לחודש התשיעי, תתחיל לעבור בכמה מסלולים המובילים לבית החולים. תבדוק מה הכי קצר. נסה את הדרך בשעות שונות ביממה כדי להעריך את עומס התנועה. אחרת, אתה עלול למצוא את עצמך בעיצומה של התברברות בנסיעה, מיילד את אשתך בצד הדרך, ליד דוכן פלאפל....

 

 

2. עכשיו אתה מוכר מניות ?

 

מישהי אחת סיפרה לי איך בעלה ניהל שיחה עסקית ערה, בזמן שהיא מנסה לא "להפריע" לו..

הוא הגדיל ואף אמר לה שתסמן לו עם היד בכל פעם שמגיע ציר... 

אז שימו לב גברים יקרים, כל מכשיר אלקטרוני, טאצ' סקרין, טאבלט....וואט אבר, שתשתמשו בו בשלב הקריטי הזה, ימצא את עצמו מרוסק על איזו מדרכה סמוכה לחלון המיטה שלי... השאירו את כל המחשבים הניידים והתדריכים העסקיים עד לאחרי הלידה...

 

3. שופינג? עכשיו?

 

כמה אמהות סיפרו לי גם.. שפתאום הבעלים שלהן נעלמו...

תשאלו לאן?! הם פשוט ירדו לשופינג זריז במרכז המסחרי של בית החולים.

אחד קנה מכשיר להורדת סרטים בטלוויזיה ואחד אפילו קנה קנקן תה מכוער להפליא מפורצלן..

אז תקשיבו! לא משנה לי איזה דיל מטורף היה בחנות. ואיזה מהמם קנקן התה שלכם... אין שופינג בשבילכם היום!!

מעכשיו המרחב החופשי שלכם, הוא המטר הרבוע שליד המיטה שלי. 

 

 

 

 

 

4. ואם בכל זאת התחמקת לקנייה חפוזה...

 

 

אז תשלשל לקנקנן התה קופסא קטנה ונוצצת עם הפתעה קטנה בתוכה.

 

 

5. זה לא הזמן לפתוח סחבקייה עם הרופא שלי

 

 

" ראית את המשחק אתמול? וואו מסי שיחק אותה", חבר'ה, תחליפו טלפונים בבקשה.

זה לא הזמן למינגלינג. אני יולדת פה. סליחה בבקשה!!!

 

 

6. נתקפת במתקפת סלפי בלתי מרוסנת?

 

 

אימא אחת סיפרה לי, שבעלה צילם כל כך הרבה תמונות של עצמו בחלוק הרופאים הירוק, שנגמרה לו הסוללה בזמן שהבהילו אותה לניתוח קיסרי חירום ...

 

 

 

7. אל תבדוק את השעון כל הזמן

 

 

זה רבע לשמונה סנטימטרים "פתיחה". זה כל מה שאתה צריך לדעת!!

 

 

8. מתחם "הכניסות" למטה, זה לא בשבילך!

 

 

אני "פתוחה" לרווחה לכל מיני ידיים מקצועיות שדוחפות מודדות ומסובבות לי.

ה"שטח" הפרטי שלי הפך למסיבת "ידיים" אחת גדולה. כל ההתנהלות סביב הטריטוריה הזו לא ממש נעימה לי, אז בבקשה שמור על הימין.

 

 

9. אל תגיד לי שאתה רעב עכשיו...

 

 

לא ממש אכפת לי אם אתה "מת" לדפוק עכשיו שווארמה חזן. עד שתספיק לנגב את הטחינה מהפנים הילד כבר יכול לקרוא לך "אבא...חח"

 

 

10. או עייף....

 

 

נכון שלידה היא לא בדיוק כמו לצפות בסרט "משימה בלתי אפשרית" ובניית המתח ב"סרט" הזה, נמתחת הרבה מעבר לנדרש. אז שב לידי בשקט ותשתעמם בסבלנות.

 

 

11. או שכואב לך משהו...

 

 

עוד אחת סיפרה לי..כי בעלה התלונן שנתפס לו הצוואר והוא חייב לקחת לה כרית אחת מהמיטה. במילא יש לה יותר מידיי...

אז גם אם הרגל שלכם נשברה בדרך חזרה ממכונת הקפה, תשמרו את זה לעצמכם עד שהתינוק בחוץ. אוקי?!

 

 

12. תמצא תשובה יצירתית 

 

 

אבל אם בכל זאת בא לך להימתח קצת, להסתובב, לפהק או משהו... לפחות תמצא תירוץ שווה כזה כמו:  " מה קורה פה? איפה המרדים. אני הולך להזיז את העניינים ..".

 

13. סטטוסים בפייסבוק? לא. אבל ממש לא!

 

אתה בהתרגשות וחייב לשתף את כולם. אס אם אס אחרי הלידה בנוסח השבלוני: "מזל טוב נולד לי נסיך במשקל .." מספקים בהחלט. ברור שבלי תמונה. נראה לך?!

 

 

14. כשהתינוק מתחיל לצאת. אל תתחיל לצעוק כמו אינדיאני "ישששש"

 

תירגע בבקשה עם  ה- OMG שלך. רק לי מותר לצעוק. חוץ מזה, אל תבהיל את הילד...

 

 

15. ולבסוף, אל תשווה אותי לפרה למשל..

 

 

ותראו איזה סיפור מצאתי בבלוג אמריקאי. אימא אחת מספרת על בעלה שגדל בילדותו בחוות בקר והרגיש מאד בנוח לספר למיילדת בביטחון מלא, שהוא לא עצבני בכלל," הוא ראה את זה קורה כבר מיליון פעמים עם פרות " 

 

 

פרות ונשים אינן שייכות לאותה קבוצה. למרות נקודות ההשוואה המתבקשות. אף פעם לא!! ובמיוחד לא בזמן לידה.

 

זהו , הריוניות יולדות ואמהות יקרות. בטוחה שעם חלק מהחוויות המובאות לעיל גיליתן אמפטיה מהולה בזיכרון מטושטש. אני יכולה להעיד על עצמי שכן. למרות שממרחק הזמן הם הפכו לבדיחה פרטית ביני ובין בן הזוג שלי...

 

האם גם לכן יש סיפורים קורעי לב על "פעילות" בני הזוג שלכן במהלך הלידה.

אם כן למה אתן מחכות? אני מתה לשמוע...