היי, אני יעל ואני קיסרית כפול 3. במילים אחרות – את שלושת ילדי, ירדנה, מתן ואלינור, ילדתי בניתוחים קיסריים. הצטרפתי למועדון בשנת 2006, כשניתוח קיסרי היה פחות נפוץ ופחות מקובל, ובכל זאת, קיבלתי אותו בחיוך, לפחות כך חשבתי בהתחלה. 

 

בימים הראשונים אחרי הקיסרי הראשון שלי, הייתי בתחושת אופוריה ואהבה ענקית אל התינוקת שלי. בהתחלה הרגשתי שהניתוח היה הכרחי וייתכן שהציל את חיי התינוקת, ורק לאחר כמה שבועות עלו אצלי השאלות האם זה היה באמת הכרחי ומדוע לא ילדתי בלידה טבעית. ההתמודדות עם סימני השאלה דרשה ממני סבלנות ותשומת לב, ואפשר לומר שמכאן החל מבחינתי התהליך הארוך של ההכנה לקראת הריון נוסף, שבו קיוויתי ללדת רגיל. התקווה ללידה נרתיקית לא התממשה וניגשתי לקיסרי השני שלי. אחרי ההתאוששות מהלידה נשארתי להתמודד עם התחושות ששני הניתוחים הקיסריים גרמו לי. 

 

בהמשך הקמתי את קהילת "קיסר נולד" כדי לתת מקום לשיתוף ומידע עדכני, מקיף ואמין לכל הנשים שבדרך/ לאחר ניתוח קיסרי. היום אני יודעת שאני ממש לא לבד וכ- 20% מהלידות הן קיסריות.

 

מה קורה כשהלידה לא כמו שחלמת: לידה טבעית, מהירה כשהתינוק ישר יונח עלייך, יתחמם מחום גופך וקשר ההתאהבות הראשונית יחל. מה קורה כשהפנטזיה נשברת והלידה הופכת להיות ניתוח קיסרי חרום שאליו בכלל לא התכוננת ואפילו יכול להיות שלא היית במצב להבין מה קורה סביבך.

 

הלידה הקיסרית (וכל מה שבא אחריה) לא תמיד צפויה ונשים מגיעות אליה כמעט תמיד ללא כל הכנה מוקדמת, כך שהחוויה עשויה להיות טראומטית. הצלקת שנשארת מזכירה מצד אחד את השמחה והגאווה הגדולה בלידת הבייבי אבל מצד שני את הטראומה שבלידה ניתוחית בה היולדת לא הייתה פעילה בה. ישנן נשים שבכל פעם שהן נזכרות/ ממששות את הצלקת עולה בהן כעס, אכזבה או עצב. חלק מהנשים מספרות שהצלקת עבורן היא מעין פגם בגוף ואף אומרות ״אני מרגישה שהטילו בי מום״. כמעט כל אישה אחרי לידה חווה איזשהו משבר הקשור לדימוי הגוף. הגוף משתנה במהלך ההיריון ולא חוזר לעצמו לאחר הלידה. הבטן כבר לא שטוחה, החזה משתנה. אבל אצל נשים שעברו לידה קיסרית  מתווספים לכל זה שינויים גופניים נוספים (פאוץ) וצלקת שנשארת לכל החיים.  

 

תמונות של נשים לאחר ניתוח קיסרי במאגרי תמונות שונים מציגות בטן שטוחה לחלוטין עם צלקת קטנה – דבר שבד"כ רחוק מהמציאות. יש נשים שהתמונות האלה מייצגות אותן וזה נפלא אך יחד עם זאת, ישנן הרבה נשים שהתרעמו על הפרסומים בקהילה שמציגים רק מודל יופי אחד והומוגני, מבלי להראות סוגי בטן וצלקות אחרים שנוצרים אחרי הניתוח הקיסרי. בזכות הקולות שעלו בקהילת "קיסר נולד" (קבוצת פייסבוק לנשים לפני ואחרי ניתוח קיסרי)  כנגד מודל היופי השמרני והלא תמיד מציאותי, החליטו צוות המותג "קלו קוט" המסייע בטיפול בצלקות לאפשר לנשים להציג את עצמן כפי שהן נראות באמת אחרי הניתוח הקיסרי וליזום ביחד עם הקהילה את פרויקט "קיסריות לא מסתירות". 

 

במסגרת הפרויקט הנשים בקהילה העלו תמונות אישיות שלהן עם הצלקת וכתבו את סיפור הצלקת הקיסרית שלהן. הופתענו מכמות הנשים שהסכימו לחלוק ולשתף למרות היחסים המורכבים שלהן עם הגוף בכלל והצלקת בפרט. חשבנו שלא נכון להשאיר את המסר של "קיסריות לא מסתירות" רק בקהילה והחלטנו להביא את התמונות והסיפורים לקדמת הבמה. חמש נשים מהקבוצה עם סיפורי לידה קיסרית שאי אפשר להישאר אדישים אליהם זכו בחוויה של פעם בחיים. הנשים הגיעו ליום צילומים מקצועיים בסטודיו גברא, שם הצטלמו בגאווה עם הצלקת לצד הבייבי שיצא. הדרכה  . בצילומים יש אמירה ברורה "אנחנו לא מסתירות יותר!"  בכך מראות  לעולם שהן גאות בצלקת שלהן, שהלידה הקיסרית היא לידה לא פחות מלידה ואגינלית, שהן עברו בגבורה ובאומץ את כל מה שהמציאות גלגלה לפתחן והביאו לעולם את התינוקות המהממים והמהממות שלהן.

 

אז, לא משנה איך ילדתן. עברתן בגבורה לידות לא פשוטות כדי להעניק חיים לילדים שלכן,

ועל זה מגיע לכן להדליק משואה, או לפחות לעמוד ליום אחד באור הזרקורים 😊