בשנים האחרונות חלה ירידה חדה בכמות הלידות בהן נעשה שימוש במלקחיים (שתי כפות מצטלבות), כאמצעי להפחתת שיעור הלידות הקיסריות. למרות זאת, ישנם רופאים שעדיין המשתמשים בשיטה זו בעיקר במקרים של לידה מתחת ל-34 שבועות, כאשר קיים קושי להמשיך את הלידה, כשמאמצי הדחיפה האימהיים בלידה ירודים, או בעקבות כשל בחילוץ הולד מנרתיק האם באמצעות ואקום. במקביל, תוכניות ההכשרה הרפואיות מצמצמות את הלימודים בנושא. לאחרונה אף דווח במחקרים אמריקאים כי 14% מהמוסדות הרפואיים שנסקרו בצפון אמריקה ציינו כי הם לא מבצעים כלל לידת מלקחיים, וכי פחות מ-1% מכלל הלידות בארה"ב הן לידות שכאלה. מחקר חדש רחב היקף, שפורסם במגזין המדעי "The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine", מבהיר כי במרבית המקרים של לידות מלקחיים הן בטוחות לביצוע. 

 

לידת מלקחיים (המכונה גם לידה מכשירנית) היא אחת משתי פעולות אפשריות לביצוע בשלב השני של הלידה, ונועדה לסייע למשוך את הילוד כאשר הוא אינו מתקדם בתעלת הלידה. השיטה הנוספת היא לידת ואקום. מי שתפס את מקומן של לידות המלקחיים ולידות הואקום בשנים האחרונות הם הניתוחים הקיסריים, מתוך התפישה ששיטה זו תוכל לצמצם את כמות הסיבוכים האופציונליים בלידה. סיכונים אפשריים של לידה מכשירנית כוללים במקרים מסוימים שברים בגולגולת, דימומים מוחיים, נזק לרקמת המוח של הילוד או פגיעה נרתיקית בקרב היולדת. למרות ההעדפה של עולם הרפואה את הלידות הקיסריות על פני הלידות המכשירניות, הניתוח הקיסרי אינו חף מסכנות לילודים וכולל גם סיכונים ובהם דימומים או נזקים אפשריים לאם.

 

במחקר הנוכחי, אותו הובילו דר' גבריאל לוין, מרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, ומנהל מיון גינקולוגי בתל השומר דר' רענן מאיר, נחקרו תוצאות לידות מלקחיים אשר מהוות פחות מחצי אחוז מהלידות בישראל, וכהמשך למחקר אשר פורסם לפני כשנה אודות לידות מלקחיים ופגיעה גופנית אפשרית באם - קרעים פרינאליים אפשריים ליולדות בדרגות 3-4 (פגיעה משמעותית ביותר בחיץ-הנקבים, המערבים פגיעה בשרירי הסוגר של פי הטבעת ולעיתים גם ברירית האנוס). במהלך המחקר נבדקו מעל 183,191 לידות סינגלטון (ילוד יחיד) שהתבצעו בשנים 2011-2020, כש-861 מהן הסתיימו בלידת מלקחיים במרכזים הרפואיים הדסה ושיבא (0.5% מכלל ההריונות בוצעו במלקחיים). 9.9% מהן עברו בעבר לידה קיסרית. במסגרת העבודה נלקחו בחשבון גורמים שונים כמו מאפיינים בסיסיים של האם הכוללים את הגיל, מדד ומסת גוף היולדת (BMI); מחלות נלוות והיסטוריה מיילדותית; מאפייני הריון כולל התרחשות של הפרעות יתר לחץ דם בהריון, סוכרת הריונית, מין עובר ועוד; תוצאות לידה כולל גיל הריון בלידה, אופן התחלת הלידה, שימוש בהרדמה אפידורלית, משקל לידה, סיבוכים בילודים ועוד.

 

ממצאי המחקר חשפו כי ב-15.2% מהלידות שהוגדרו לידת מלקחיים הייתה תחלואה בקרב היילודים אשר כללה אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ליילודים, פגיעות קרקפת, שברים (בגולגולת ובעצם הבריח), דימום תוך-גולגלתי, צפלוהמטומה (הצטברות של דם בין אחת מעצמות הגולגולת והקרום המכסה אותה, תופעה נפוצה לאחר לידת מלקחיים או בעקבות לחץ בזמן המעבר בתעלת הלידה), ציוני אפגר נמוכים (פחות מ-5 ו-7 בחמש הדקות הראשונות לאחר הלידה) ומדדים של אספיקציה (הפרעה באספקת חמצן ודם לגוף התינוק). למרות ממצאים קשים אלה, יש לציין כי תופעות אלה מתרחשות גם כתוצאה מהניתוח הקיסרי ולא בהכרח קשורות ללידה המכשירנית.

 

כאשר החוקרים עיבדו עוד את הנתונים, הם מצאו עדויות נוספות לכך שלידה מכשירנית היא לא הפקטור העיקרי שמעלה את הסיכון לתחלואת הילוד. התחלואה נמצאה קשורה באופן חזק ומובהק ללידה מוקדמת ולמשקל לידה נמוך וכן בעלייה נמוכה במשקל של היולדת במהלך ההריון, ולאו דווקא לפעולת המלקחיים בלידה. גם לאחר בחינת המדדים התלויים והלא-תלויים והשפעתם על הממצאים, הסיקו החוקרים כי לידת מלקחיים, נדירה ככל שתהיה, קשורה באחוז נמוך יחסית של תחלואת עובר וילוד, ואין כל הצדקה לחשוש מפניה. הדבר מתלווה לתוצאות מחקר קודם של החוקרים, אשר מצא שתחלואה אימהית בישראל היא יחסית נמוכה ביחס למדווח בעולם בקרב לידות מלקחיים. 

 

"הממצאים עשויים להצביע על צורך בחישוב מחדש של שימוש במלקחיים בלידה, וגם לגבי תרגול השיטה. יש לשקול לתת מקום ללידת מלקחיים בפרקטיקה הקלינית", הסבירו החוקרים במאמרם. "יש לציין כי נמצא ש-10% מלידות המלקחיים בוצעו לאחר כישלון לידת ואקום, והדבר מראה כי עדיין ישנה חשיבות מסוימת לביצוע לידות מלקחיים כחלופה לביצוע לידה קיסרית מורכבת. אנו מזמינים ומעודדים סטודנטים נוספים לחקור נושא זה יחד עמנו בעבודות גמר או בעבודות במסגרת לימודים מתקדמים יותר".