לאחרונה נתקלתי, ממש במקרה, בשיחת גברים לגבי מקומו של הגבר בחדר לידה: האחד שאל  "מה אתה חושב, היכן צריך לעמוד הגבר ליד אשתו בלידה – בחזית, ולראות את התינוק מגיח לאוויר העולם, או בעורף, לצד ראשה, ללטף, לעודד ולהשתדל לא להתעלף?".

רות פדידה, רכזת קורס דולות מורחב במכללת מהות

בחזית או בעורף

לאחרונה נתקלתי, ממש במקרה, בשיחת גברים לגבי מקומו של הגבר בחדר לידה:

האחד שאל "מה אתה חושב, היכן צריך לעמוד הגבר ליד אשתו בלידה – בחזית, ולראות את התינוק מגיח לאוויר העולם, או בעורף, לצד ראשה, ללטף, לעודד ולהשתדל לא להתעלף?".

"אם תשאל אותי", אמר השני, "הגבר בכלל לא צריך להיות בחדר לידה. שיעטפו אותו יפה אחרי הלידה ויוציאו להראות לי. זה מספיק".

ואכן, שאלה זו רווחת בקרב גברים וזוגות בקורסי הכנה ללידה וסתם במפגשים חברתיים. הדעות המקצועיות בעניין חלוקות. בכנס בו השתתפתי לפני מספר שנים, שמעתי את הרצאתו של דר' מישל אודנט, רופא נשים הידוע בתמיכתו בלידות טבעיות, שהביע את דעתו לגבי מקומו של הגבר בחדר לידה: "על הגבר להישאר מחוץ לחדר בו היולדת יולדת. ללכת הלוך ושוב כפי שהיה עד שנות ה- 90 לערך, ולצפות בקוצר רוח שיצאו ויבשרו לו מה נולד".

 

אני, לעומת זאת, חושבת אחרת לחלוטין.

איך ייתכן שגבר שהיה שותף פעיל בכל תהליך הכניסה להריון, וליווה את זוגתו במהלך ההריון, הלך איתה לבדיקות השונות ועקב איתה אחרי מהלך ההריון,  חווה יחד איתה את החוויות והיה שותף לקשיים, יבחר להישאר מחוץ לחדר הלידה בפינאלה, ולא ישתתף בפעולה הסופית?

יותר מכך, אם גברים היו מבינים את יכולתם האמיתית לסייע לזוגתם ולתמוך בה, היחס שלהם לעניין היה שונה, והם לא היו מהססים לרגע ללוות באהבה ותמיכה מלאה את היולדת.

וזה לא בהכרח מחייב אותם להיות בחזית.

 

הורמונים כמו שלא הכרתם

הגוף מתרגם את תהליך הלידה כחווית כאקסטזה המביאה לשינוי, בדיוק כמו בשלב הכניסה להריון, שלב בו הגבר היה שותף מלא ועזר להורמונים להשתחרר, הן מבלוטת ההיפופיזה שלו והן מזו של זוגתו, ולאפשר את העונג שבקיום יחסי מין ובכניסה להריון. אמא טבע בירכה אותנו בחכמתה בהורמונים שעוזרים לנו להשתנות כאשר נוצר גירוי הורמונלי הדדי בין בני הזוג, כמו בעת התאהבות, התענגות, התעברות, לידה ועוד.

הורמונים אלה מאפשרים לידה זורמת, מהירה וטובה.

 

המערכת ההורמונאלית הפעילה

כל התהליכים שפורטו לעיל תלויים בארבע מערכות הורמונאליות עיקריות, הפעילות במהלך סקס, אורגזמה, לידה ועוד:

אוקסיטוצין – הורמון האהבה. נוצר בהיפותלמוס ומאוחסן עמוק במוח. האוקסיטוצין משתחרר בפולסים. הוא מופרש בכמויות גדולות בזמן קיום יחסי מין, במהלך הלידה ובהנקה.

האוקסיטוצין  מפחית לחץ וחוסך אנרגיה כשהוא הופך את האישה לישנונית.

רמת האוקסיטוצין גדלה עם הלידה, במהלך ירידת התינוק בתעלת הלידה, ומגיעה לשיא לאחר הלידה, עם יציאת השליה, ולאחר מכן רמתו מתחילה לרדת.

האוקסיטוצין מגן מפני דימום שלאחר הלידה ותורם להתכווצויות תקינות של הרחם, וכן להתאוששות  מהירה לאחר הלידה. הוא מופרש בזמן ההנקה ופועל לרגיעת האם, מפחית לחצים ומונע מחלות בהמשך.

מומחים מעריכים כי הפרעה במערכת האוקסיטוצין במהלך הלידה יכולה להוביל לגרעון ביכולת שלנו לאהוב את עצמנו ואת האחרים.

בטא אנדורפין – משכך כאבים שהשפעתו דומה להשפעתם של האופיום הטבעי, המורפיום וההרואין.

בדומה לאוקסיטוצין, הוא מופרש מבלוטת המוח בעת קיום יחסי מין, במהלך הריון ולידה ובהנקה.

הבטא-אנדורפין הוא הורמון לחץ, שמשתחרר בתנאי לחץ וכאב ופועל כמשכך כאבים. רמת הבטא-אנדרופין עולה בזמן קיום יחסי מין ובמהלך ההריון, ומגיעה לשיא בלידה, בזמן הצירים. רמת הבטא-אנדורפין הגבוהה עוזרת בשיכוך כאבי הצירים ומאפשר ליולדת להיכנס למצב תודעה המאפיינת לידה ללא הפרעה. הבטא-אנדרופין חשוב גם בהנקה, ובכמויות גבוהות בחלב אם גורם לתלות הדדית נעימה בין האם והתינוק.

 

הורמוני fight or flight – הורמוני אדרנלין ונוראדרנלין (הילחם או ברח, catecholaminesca), מופרשים מבלוטת יותרת הכליה כתגובה ללחץ, פחד, קור או התרגשות.

בשלב הראשון של הצירים, רמות גבוהות של הורמונים אלה מעכבות את יצור האוקסיטוצין ומאיטות את קצב הצירים. הורמונים אלה גם מפחיתים את זרימת הדם לרחם ולשיליה, ומכאן שגם לתינוק.

ברגע שהצירים עוברים ללא הפרעה (בסיוע אהבה וחיבה מצד הגבר...) ורגע הלידה מתקרב, הורמונים אלה פועלים בדרך שונה. רמת ההורמונים עולה בבת אחת וגורמת לאם להרגיש בפרץ של אנרגיה, וגוררת אחריה התכווצויות חזקות מאוד שמביאות ללידת התינוק במהירות וקלות.

 

המוח כשותף פעיל

מערכות אלה משותפות לכל היונקים ומקורן במוח המרכזי. על מנת שהלידה תתקדם בצורה אופטימלית, חלק זה של המוח חייב להתגבר על החלק הרציונלי שבמוח.

ניתן לסייע לחלק המרכזי של המוח על ידי סידור סביבה מתאימה: שקט, פרטיות ועמעום אורות, בדיוק כמו בחדר המיטות... בן הזוג יכול להמשיך את תהליך האהבה גם בתהליך הלידה בחיבוק, ליטוף, גיפוף ונשיקות, שעשויים לסייע להורמונים להשתחרר ולתעל את תהליך הלידה בצורה טובה יותר.

בתנאים אלו, האישה יכולה לבחור את התנועות הטובות לה באופן אינטואיטיבי. וכן בצלילים ובנשימות שיביאו ללידת תינוקכם בצורה הקלה והמהירה ביותר.

 

מתנה של פעם בחיים

המדע מגלה יותר ויותר את מה שאנו כבר שכחנו  מזמן: הדרך בה ניוולד תשפיע על כל חיינו. הדרך בה אישה יולדת משפיעה על הזוגיות ועל חיי התינוק. לידה נכונה היא מתנה של פעם בחיים.

 

מי מפריע?

שיטות הלידה הקונבנציונליות הנהוגות במרבית בתי היולדות אינן מתחשבות במערכות אלה, אינן תורמות ללידה טבעית, והתהליך ההורמונאלי הטבעי מוטרד ומופרע על ידי משככי כאבים, ניתוחים  ובהפרדת התינוק מהאם מיד לאחר הלידה.

 

ומי יכול לעזור?

ברגע שהבעל יבין כי יש לו את היכולת לסייע בלידה, לקצר את הזמן וליצר חוויה טובה לו, לזוגתו  ולתינוק, באמצעות הענקת אהבה, תמיכה והכלה, אני בטוחה שהרבה גברים יבחרו להיות פעילים יותר במהלך הלידה, מבלי להיות בחזית.

 

אז מה את אומרת-  היית רוצה את בן זוגך בחזית או בעורף?

 

רוצה להיות דולה בעצמך? לפרטים נוספים לחצי כאן