בוודאי לא פעם עולה בלבכן השאלה: "איך אדע מתי הגיע הזמן לצאת אל ביה"ח?" לקראת סוף ההריון ניתן להבחין בכמה סימנים המבשרים את הלידה המתקרבת. ירידת הבטן, שחרור הפקק הרירי, יריד מים, הפרשה דמית, כאבי בטן ועוד..

 

מאת: יונת ארד – "נגיעות של אימא", מדריכת הכנה ללידה, מנחת מפגשי אימהות ותינוקות. מוסמכת "המרכז הישראלי לחינוך ללידה".

 

 

הריוניות יקרות,

בוודאי לא פעם עולה בלבכן השאלה: "איך אדע מתי הגיע הזמן לצאת אל ביה"ח?"

 

לקראת סוף ההריון ניתן להבחין בכמה סימנים המבשרים את הלידה המתקרבת:

• ירידת הבטן - ראשו של התינוק יורד ונכנס לתוך האגן. כתוצאה מכך מורגשת הקלה בנשימה, לחץ על שלפוחית השתן ותכיפות במתן השתן.
• שחרור "הפקק הרירי"(show) - ה"פקק הרירי" ממוקם בצוואר הרחם בכל תקופת ההריון ותפקידו לאטום את פתח צוואר הרחם ולהגן מפני חדירת גורמי זיהומים כמו נגיפים וחיידקים. יציאת הפקק הרירי אינה מלווה בכאב ושחרורו מעיד כי הגוף מתחיל להתכונן ללידה שעשויה להתחיל שעות או אף כמה ימים לאחר מכן.
• ירידת מים - פקיעת  שק מי השפיר. ירידת מים עשויה  להתרחש בטפטוף איטי או בשטף מים פתאומי. ירידת מים אינה מלווה בכאב.
• הפרשה דמית - דימום טיפתי (כקצה הזרת) מעיד על התרככות  ומתיחה של צוואר הרחם. לפעמים יופיע דימום כתוצאה מקיום יחסי מין או מבדיקה ואגינלית. דימום בכמות של יותר מטיפה מחייב בדיקת רופא.
• כאבי בטן, בחילה  או שלשול - התרוקנות המעיים מעידה על כך שהגוף מכין עצמו ללידה.
• יצר הקינון - דחף בארגון וסידור הבית, בבישול ואפייה, עבודה בגינה...  כל ציפור מכינה את הקן לפני הטלת הביצים, כך מכינות אימהות בכל העולם את הקן הביתי לקראת התינוק/ת החדש/ה.

 

חשוב לזכור שלא אצל כל הנשים מופיעים כל הסימנים הללו. כל גוף מתכונן ללידה בדרך שלו ובקצב שלו.

 

נוסף לכל הנ"ל ישנם כמה סימנים המחייבים הגעה אל ביה"ח:
 

• צירים סדירים - המופיעים כל 3-5 דקות, וכל ציר נמשך בערך כדקה, כך למשך בערך שעה.
• ירידת מים - בעיקר אם המים מקוניאלים ואינם צלולים.
• דימום - כל דימום שהוא בכמות של יותר מטיפה. כל דימום בכל שלב של ההריון מחייב בדיקת רופא. דימום יכול להיות מהרחם, מצוואר הרחם, מהשליה, מהנרתיק, מהפות, מפי הטבעת. רופא צריך לאבחן את מקור הדימום ולטפל בהתאם.
• כאבים עזים בבטן.
• מיעוט בתנועות עובר.
• כאבי ראש חזקים, סחרחורות, בחילות, ראיה מטושטשת.
• נפילה, חבלה או מכה חזקה בבטן.

 

אם את לא רגועה, חוששת, לחוצה, וכל מה שירגיע אותך זה בדיקה רפואית – לכי להיבדק ולו רק בשביל השקט הנפשי שלך. 

 

לידה המתחילה בירידת מים:

ירידת מים יכולה להתרחש בטפטוף או בשטף.

איך נבדיל בין ירידת מים לשתן?

ישנם 3 הבדלים עיקריים בין מי שפיר לשתן:

1. צבע - מי השפיר צלולים והשתן יותר צהבהב.
2. ריח - למי השפיר ריח דומה לריח הזרע של הגבר.
3. שליטה - על טפטוף מי השפיר אין לנו שליטה, ואילו את השתן אפשר לעצור.

 

אם את מזהה טפטוף מי שפיר, התכונני, לא בבהילות והתארגני לצאת אל ביה"ח.

אם את מזהה שצבע מי השפיר אינו צלול אלא חום-ירקרק, כפי הנראה אלה מים מקוניאלים.

מקוניום = צואת העובר. העובר לא אמור להפריש צואה בעודו בתוך הרחם ואם בכל זאת המים מקוניאלים זה עלול להצביע על משהו שאינו תקין.

אם המים יורדים בשטף הגיעי אל ביה"ח כמה שיותר מהר.

אם המים יורדים בשטף ואת מרגישה את חבל הטבור בין רגלייך, שכבי והזמינו אמבולנס.

*** אחרי ירידת מים אסור להכניס שום דבר לנרתיק (טמפון,אצבע,יחסי מין) מחשש לזיהום. כמו כן אסור לשבת בתוך אמבט. להתקלח – מותר אבל לא לשבת באמבט.***

 

לידה המתחילה בצירים:

יש להבחין בין צירים מדומים (בריקסטון-היקס) לצירים אמיתיים המביאים את לידת התינוק.

 

צירי בריקסטון-היקס הן התכווצויות שאינן סדירות, אינן מתחזקות במנוחה הן נחלשות ואף נעלמות. אין להן השפעה על צוואר הרחם ותפקידם לעשות הכנה מוקדמת לרחם ולתינוק לקראת הלידה.

 

צירים אמיתיים הם סדירים, עוצמתם מתחזקת והם הולכים ונעשים תכופים וארוכים. מנוחה לא מחלישה אותם ויש להם השפעה ישירה על צוואר הרחם.

אלו הצירים שיביאו את לידת התינוק.

 

כשתכיפות הצירים היא כל 5-3 דקות וכל ציר נמשך בערך כדקה, למשך שעה, צאי אל ביה"ח.

 

דעי להקשיב לגופך ועשי את כל מה שמרגיש לך נכון לעשות. גם אם הצירים לא ממש סדירים והכאב עדיין נסבל, אך את מרגישה בתוך תוכך שנכון לך לגשת לביה"ח להיבדק – עשי זאת !!!

ולו רק בשביל השקט הנפשי ותחושת הביטחון שלך.

 

באיחולי לידה טובה וחיובית.