בשעה שאחרי הלידה התינוק והאם נמצאים במצב הורמונאלי ייחודי- מה שיאפשר התחלה חיובית של ההנקה והקשר בין האם והיילוד. לאשה בלידה יש יכולת להגיע לרמה מאוד גבוהה של אוקסיטוצין. השיא הוא בשעה שאחרי הלידה. השיא הזה חיוני לפליטה בטוחה של השליה ובונדינג עם התינוק. חשוב מאוד שאחרי הלידה לאם יהיה חם ונעים.

מתוך ההרצאה של ד"ר מישל אודנט בכנס דיאדה שהתקיים ב 25.4.10.

כתבה וסיכמה: סיגל מנדל תומכת לידה (דולה) ומדריכת הכנה ללידה

ד"ר מישל אודנט, ידוע כמי שהכניס לבתי החולים את חדרי הלידה דמויי החדרים הביתיים, ואת הלידות בבריכות לידה.

הוא החל את דרכו כמנתח, המשיך כגינקולוג ובתום הקריירה שלו כרופא וכמיילד בבית החולים, החל ליילד בלידות בית. הוא חולל מהפכה בעולם המיילדות, בהתייחסות המיוחדת שלו אל האישה וצרכיה בעת הלידה.

ד"ר אודנט ייסד בלונדון את מכון המחקר primal health research center, המתמקד בשאלה המחקרית לגבי השפעת החיים כעובר והלידה על מהלך החיים.

מחקריו של ד"ר אודנט פורסמו במיטב הירחונים המדעיים: הוא מחברם של למעלה מחמישים מאמרים. עשרה ספרים פרי עטו תורגמו לתשע עשרה שפות, והוא אחד המרצים המבוקשים בעולם בתחום המיילדוּת וברפואת האם והילוד, ואחד החוקרים החשובים של ארגון הבריאות הבינלאומי  (who) בתחומים אלה.

 

בספרו " the scientification of love" ,שמתורגם בימים אלו לעברית בשיתוף עם דיאדה,

מתחקה ד"ר אודנט אחר תהליך הלידה מהזווית ההורמונלית והגישות התרבותיות אשר הביאו להפרדת האם והיילוד. הוא מביא  בספר אישור מדעי לתהליכים רגשיים במהלך הלידה ואחריה אשר מוכרים לכולנו ומרגישים לכולנו נכונים.

לאורך היסטוריה בתקופות שונות ומגוונות נוצרו טקסים, הרגלים ואפיונים תרבותיים אשר גרמו לאנושות להתייחס לתהליך הלידה וההנקה בדרכים שונות. היו תקופות בהן תהליך הלידה והחיבור הראשוני בין האם לתינוקה לא הופרע אולם בתרבויות רבות מנהגים מקומיים הביאו לדעות שונות סביב נושא הלידה והתקופה שלאחר הלידה.

בשנים האחרונות ישנה הסתכלות חדשה על נושא הלידה וההנקה. שוב מובן וברור לכולם שאשה זקוקה לתנאים אופטימלים כדי ללדת. שוב ברור לכולם שהיילוד מקומו עם האם. מילים כמו "לידה טבעית\פיזיולוגית", "הנקה מלאה", "בונדינג", "ביות מלא" חזרו אל שפה המדוברת. לא רק זה אלא שבתי יולדות בעולם ובארץ מתחילים להפנים את המסרים ולאפשר לנשים אשר רוצות בכך ללדת בדרכן.

ד"ר מישל אודנט מביא סימוכין ומחקרים המאשרים בדיוק את זה: היולדת זקוקה לתנאים מיוחדים כדי ללדת. האם והיילוד זקוקים לזמן המיוחד הפרטי שלהם כדי לאפשר את החיבור האופטימלי והנקה יעילה.

הדרך אמנם עוד ארוכה אבל ד"ר אודנט משקיע מאמצים רבים כדי להעביר את המסר שלו.

אז מה לטענת אודנט הקשר בין הפיזיולוגיה של הלידה לפיזיולוגיה של ההנקה ואיך שני אלו קשורים לאספקט הבקטריולוגי שבחיבור בין האם ותינוקה. התשובות בהמשך.

הקשר בין הלידה לבין ההנקה מובן לנו באופן אינטואיטיבי אך לא הובאו הסברים מדעיים.

מייד לאחר הלידה יש צורך הדדי בין האם לתינוק, ליילוד שזה עתה הגיח לאוויר העולם. לאורך היסטורית הלידה המודרנית הופרד נושא ההנקה מנושא הלידה. עצם ההפרדה של היילוד מאמו מנע ועיכב את תחילת ההנקה. עד לאחרונה לא הוכר הקשר בין הלידה להנקה. בימינו זה שונה. נקודת מבט מדעית יכולה להאיר את מה שנשכח במשך מאות שנים. מחקרים מדעיים מוכיחים שנשים בלידה צריכות לשחרר אנדורפינים ( משככי הכאב הטבעיים המופרשים בעת מאמץ ובזמן הלידה). שחרור האנדורפינים מאפשר לאשה להתמודד עם הכאב בלידה. בעקבות שחרור האנדורפין מתאפשר שחרור של פרולקטין – הורמון ההנקה. כלומר ככל שאשה משחררת יותר אנדורפינים בלידה כך תהליך ההנקה יושפע לטובה.

לא רק הורמונים מקבוצת האנדורפין אחראים על ההנקה. גם הורמון האוקסיטוצין (הורמון האהבה) אחראי על התהליך שבו האם בעצם מתאהבת בתינוק שלה.

בשעה שאחרי הלידה התינוק והאם נמצאים במצב הורמונאלי ייחודי- מה שיאפשר התחלה חיובית של ההנקה והקשר בין האם והיילוד. לאשה בלידה יש יכולת להגיע לרמה מאוד גבוהה של אוקסיטוצין. השיא הוא בשעה שאחרי הלידה. השיא הזה חיוני לפליטה בטוחה של השליה ובונדינג עם התינוק. חשוב מאוד שאחרי הלידה לאם יהיה חם ונעים. חשוב לא להפריע לאם בזמן החיבור עם התינוק. היא זקוקה לזמן כדי לחוש את התינוק להריח אותו ולהביט בו. היא זקוקה למקום בטוח כדי שתוכל לייצר את הקשר הראשוני החיוני הזה. שימוש במצלמה עם פלאש וטלפונים ניידים עלולים להפריע לשחרור ההורמונאלי המתבצע בשלב זה. גם נוכחות של מבקרים וכן הצוות הרפואי עלולים לשבש את התהליך העדין הזה.

לאורך שנים בעצם הפריעו לתהליך הפיזיולוגי של החיבור ליילוד. ניתוק והפרדת היילוד מהאם הפריע לקשר הראשוני ומנע התחלה טובה של ההנקה.

מחקרים שנעשו בשוודיה מראים ששחרור אפקטיבי של אוקסיטוצין מתבצע בפולסים. ככל שיש יותר פולסים כך שחרור ההורמון הוא אפקטיבי יותר. נשים שיולדות בלידה ואגינלית (בניגוד לניתוח קיסרי) הפרישו רמות גבוהות יותר של אוקסיטוצין. ישנם מחקרים המעידים על הקשר בין הדרך בה האשה יולדת לבין משך ההנקה לאורך ציר הזמן.

אם כך מה קורה כאשר יש התערבויות בלידה? האם התערבויות בלידה יפריעו להתחלת ההנקה והמשכה? אודנט מנסה לתת תשובות אולם ברור שיש מקום להמשיך ולחקור.

התערבות שכיחה מאוד בלידה המודרנית היא שימוש בטפטוף פיטוצין כדי לקדם לידה שנעצרה. מדובר בהורמון האוקסיטוצין אשר מופק באופן סינטטי וניתן בטפטוף במינונים שעולים במהלך הלידה. האם ישנה השפעה על התחלת ההנקה בעקבות שימוש בפיטוצין? באופן תיאורטי לא אמורה להיות בעיה שכן מדובר בחומר שאינו זר לגוף. חומר שמחכה את פעולת האוקסיטוצין. מסתבר שהשימוש בפיטוצין מפריע לזרימה הטבעית בפולסים של האוקסיטוצין, ולמעשה ישנה ירידה של האפקטיביות של קולטני האוקסיטוצין. כך שהאם אינה מוצפת בהורמון בתום הלידה מה שיכול להוביל לקושי בהתחלת ההנקה.

לשמחתנו כאשר מדובר בבני אדם ישנם תהליכים מעבר לפיזיולוגיה שיגרמו לאם לרצות לאהוב ולהניק את התינוק שלה. ואכן נשים רבות אשר עברו התערבויות בלידה מיניקות בהצלחה.

כאשר מדובר בבעלי חיים הפרעה בתהליך הלידה והחיבור הראשוני עם הוולד יגרום לאם לאבד עניין ולא תתקיים הנקה.

המצב היום בנושא ההנקה הוא שעל אף המודעות הגבוהה בחשיבותו של חלב אם עדיין ישנו פער בין התכנון של משך ההנקה לבין הביצוע בפועל. כלומר נשים מיניקות לטווח קצר יותר מאשר התכנון המקורי שלהם.

לדברי אודנט את חוסר ההתאמה הזה ניתן לפתור בעזרת מסע הסברה יעיל ואפקטיבי.

 

במהלך השנים האחרונות מתגלה חשיבות נוספת לחיבור המיידי בין אם ויילוד. מדובר במסע הקסום של החיידקים והבקטריות.

תינוק שזה עתה נולד הא נטול חיידקים. בחיים שמחוץ לרחם אין מצב כזה שבו משטח נותר נטול חיידקים לאורך זמן. ביכולתנו לקבוע אלו חיידקים יהיו הראשונים שיתמקמו על גוף התינוק. נוגדני האם מוכרים לתינוק מהחיים שבתוך הרחם. כאשר האם היא הראשונה שבאה במגע עם היילוד נחשף גופו למערכת חיסונית המוכרת לו. בדרך זו החיידקים הידידותיים ביותר עבור היילוד יהיו אלו שיעשו את ההטבעה הראשונית על גופו של היילוד.

ככל שחוקרים יותר מגלים את חשיבותה של פלורת המעיים לתהליכים רבים בגוף. פלורת המעיים היא ייחודית לכל אדם. להוולד = להכנס לעולם הבקטריות. כאשר התינוק מונח על אמו ויונק את החלב הראשוני – הקולוסטרום, מתאפשרת חשיפת גופו של היילוד לפלורה ידידותית ומוכרת לגופו.

מאחר וישנה בימינו חשיפה גדולה של נשים יולדות ותינוקות לאנטיביוטיקה יש לבחון שנית את השימוש הגורף בה שכן האנטיביוטיקה הורסת את פלורת המעיים. שימוש גורף באנטיביוטיקה גורם ליצירת זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה המסכנים את האנושות כולה.

 

המסר של ד"ר אודנט הוא ברור. התחלת חיים טובה יותר תוביל להמשך חיים טוב ואיכותי. כל מה שצריך הוא לאפשר לתהליך הלידה וההנקה לזרום בדרך הטבעית והפשוטה ביותר. לאפשר לאם וליילוד להיות מוצפים בקוקטייל ההורמונאלי הנחוץ לשניהם.