נשים רבות מגיעות לסוף הריונן ללא צירים וללא פתיחה. גם אם הצוות הרפואי בחדר הלידה קשוב ומסייע ליולדת כמיטב יכולתו, סביבת בית החולים עצמה גורמת ללחץ רב ליולדת – במודע או שלא במודע, במיוחד אם היא מגיעה אחרי השבוע ה-40.

 

כשהצוות הרפואי בחדר הלידה מתחיל לדבר על זריקת זירוז, היולדת מתארת לעצמה שהלידה תהיה מאוד כואבת. בעקבות סיפורים של חברות או מקרים על לידות שהסתבכו עליהם שמעה, נגרמים לה לחצים ותחושות אי שקט אצלה – בדיוק בשעה שהגוף שלה חייב להיות משוחרר על מנת שתוכל ללדת. 

 

בלידות רבות עוברת היולדת חוויה לא נעימה – מבחינה רגשית ומבחינה פיזית, וזאת משום שנוצר חוסר הלימה בין מה שעובר על נפשה של היולדת לבין מה שעובר על גופה. במקרים בהם מקבלת היולדת פיטוצין, הלידה מתרחשת שלא לפי קצב הגוף שלה ולא לפי מצבה הנפשי. לכך צריך להוסיף את העובדה שבית החולים אינו מקום טבעי והרבה פחות סימפטי מביתה של היולדת, שבמהלך הלידה פעמים רבות נאמרים לה דברים מלחיצים, והיא עוברת בדיקות לא נעימות ומלחיצות – עם תחושה של סטופר מלחיץ לקראת הלידה. אז איך בכלל יכולה היולדת להיות משוחררת לקראת הלידה? 

 

על מנת להיות מוכנה ללידה רצוי מאוד שהיולדת תעבור כבר במהלך הריונה הכנה ללידה בסביבתה הטבעית בבית ושתמשיך את חייה כרגיל. אם משהו מפריע לה מבחינה פיזית או נפשית כמו: חרדות, כאבים, ורידים בולטים, בחילות והקאות, הפרעות שינה ועוד, ניתן לאזן את גופה כמה שיותר מוקדם במהלך ההריון, וכך הלידה תהיה חוויה יותר חיובית. אחת הדרכים המעשיות לכך היא ההומאופתיה. בשונה מהרפואה הקונבנציונאלית המתייחסת לאיבר מסוים – במקרה זה הרחם בלבד – ההומאופתיה מתייחסת למכלול שכולל כל מה שעובר על נפש האישה בזמן הלידה כי זה כמובן משפיע על העובר ועל חייו לאחר שיוולד. והכל במטרה להבין מה עובר על היולדת ולהחזיר את האיזון הטבעי לגופה.

 

הריון והומאופתיה מתחברים זה לזה בקשר הדוק, כאשר המצב האידיאלי עבור היולדת הוא לאזן את גופה כבר במהלך ההריון באמצעות טיפול הומאופתי. בחודשי ההריון הארוכים נשים רבות אינן מקבלות מענה מהרפואה הקונבנציונלית, וכל תשובה שלא נענית או כל תוצאה בעייתית של בדיקה רפואית מעוררת בהן מתחים ודאגות. לעתים קרובות מדובר באבחנה כללית שאינה מתייחסת לעומק הבעיה, ובמקרים אחרים מדובר בחוסר קשב ובחוסר רגישות מצד הצוות הרפואי, שעלולים לגרום לעוגמת נפש לאישה ההרה. 

 

פעמים רבות הפחדים והחששות של האישה ההרה מהלידה גורמים לה לעצור אותה או לעכבה, ובעקבות זאת מגיעות נשים רבות לניתוח קיסרי. מכיוון שבזמן הלידה האישה לא נמצאת בשליטה, ההומאופתיה מסייעת לה להשתחרר מפחדיה ומחששותיה. אחרת, היא לא תצליח ללדת. לכן חשוב מאוד לדעת מה עובר על היולדת ומה עוצר אותה מלהתקדם בלידה – באופן מודע ובאופן בלתי מודע. כך למשל, אם לאישה יש פרויקט שהיא צריכה לסיים בעבודה או בעסק עם דד ליין מוגדר מראש, אין לה פניות ללדת כי מבחינתה הלידה תפריע בביצוע המשימה. יש נשים שלא מתאים להן ללדת בחופש, בחגים או בשבת, ויש כאלה שיש להן ילד נוסף שהן מאוד אוהבות וקשורות אליו וקשה להן לדמיין כיצד יקבל את אחיו או את אחותו. גם אם אחד מהורי האישה היולדת מאוד חולה והאישה מרגישה שהיא צריכה לטפל בו, זה עלול לעצור את הלידה.

גם הפחד מכאב הלידה כל כך חזק אצל היולדת, עד שהוא עלול לשלוט על הלידה וגם על העובר עצמו ולהפריע ללידה להתפתח. זאת מכיוון שכל מה שעובר על האמא עובר גם על העובר, ולהפך. 

 

ההכנה ללידה מתחילה בנטילת תרופות הומיאופתיות שמכינות את הרחם של היולדת ללידה – מבחינה נפשית ומבחינה פיזית. כאשר ליולדת יש צירים חזקים וסדירים אבל הפתיחה לא מתקדמת במשך שעות רבות או להפך – תרופות הומאופתיות יסייעו להסדיר את הצירים ולאפשר להם להיות אפקטיביים בלידה. במקרה שהראש של העובר גבוה מדי, תרופה הומאופתית יכולה לסייע לעובר להוריד את הראש לכיוון למטה וכך במקרים רבים נחסך מהיולדת הצורך בלידת ואקום או בניתוח קיסרי. במצבים בהם הרופאים רוצים שהיולדת תלד כבר בשבוע ה-38, כאשר למשל היולדת סוכרתית או שעברה כמה ניתוחים קיסריים, ניתן לתת לה תרופות הומאופתיות במקום זריקת זירוז.

 

כמי שעברה בעצמה לא פחות משישה ניתוחים קיסריים וכמומחית להומאופתיה, זו זכות גדולה עבורי ללוות נשים במהלך הפוריות, הריון ולידה טבעית. ההומיאופתיה מאוד עוזרת גם לטיפול בדיכאון אחרי לידה. בתורה נכתב: "בעצב תלדי בנים", ועצב זה נוצר כתוצאה מתחלופת ההורמונים בגוף האישה. למעשה, לאחר הלידה הגוף נמצא בסוג של אבל על הפרידה שלו מהעובר שגדל בו תקופה ארוכה. גוף האישה מתנהג כך גם בתקופת המחזור, שעבורו היא מעין אבל על פרידה מהביצית שלא הופרתה.

הריון זה ממש לא מחלה, והוא יכול להיות תקופה נפלאה עבור היולדת שתיזכר לטובה לכל חייה ותשפיע גם על העובר שלה לאחר שיוולד. זאת משום שכל מה שעובר על היולדת עובר גם על העובר – כי שניהם למעשה אחד. ואם עברת לידה לא נעימה, יש לך הזדמנות לחוויה מתקנת.