הנוהל המיושן בוטל רשמית על ידי משרד הבריאות, ובמקביל יצאו לשוק מוצרים חדשים ליולדת שיעזרו לעבור לידה קלה - החל מעיסוי פרינאום ועד ג'ל חדש ומיוחד שעוזר לתינוק להחליק החוצה.

מאת: דנה פלג באדיבות אתר Onlife

במשך עשרות שנים נהגו בחדרי הלידה בארץ בנוהל שגרתי של חתך החיץ לכל יולדת. בעקבות שינוי המגמה העולמית ועל בסיס נתונים מחקריים רבים שהצביעו על כך שהנזק מההליך רב יותר מהתועלת, שינו גם במשרד הבריאות הישראלי את הנהלים.

 

עוד כדאי לקרוא:

• חיסוני השפעת כבר כאן - האם לחסן תינוקות או שיש דרכים אחרות
• זהירות גם אתם יכולים לשכוח את הילד באוטו
• אמהות בשבי הצרכנות

 

"כיום כבר לא מדובר בשגרה", אומר ד"ר חגי קנטי, סגן מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים מאיר בכפר סבא, "גם לא בלידות מכשירניות כמו ואקום ואפילו מלקחיים. היום אנחנו מעדיפים להימנע מיצירת החתך".

 

חתך החיץ, או בשמו הלועזי, אפיזיוטומיה, הוא חתך יזום המבוצע ממש לפני יציאת ראש העובר באזור החיץ, הנקבים ובקיר האחורי של הלידן. החתך מתבצע באמצעות מספריים, על ידי המיילדות בבתי החולים ברחבי הארץ או על ידי הרופאים אשר ניהלו את הלידה. מטרת החתך היא קיצור משך יציאת התינוק במהלך הלידה ומניעת קרעים בלתי מבוקרים בנרתיק ופגיעה ברצפת האגן.

 

"השינוי בגישה הוא למעשה הבעת אמון בגוף האישה", אומרת גילה רונאל, מנהלת מקצועית של רשת דיאדה, מדריכה ומלווה משפחות ואנשי מקצוע במעגלי ההיריון, הלידה וההורות וממחברות הספר "טבעי ללדת". "מדובר בהכרה שגוף האישה יודע ללדת ואנחנו כחברה מאמינים שהאישה אכן יכולה לעשות זאת מבלי להתערב בתהליך".

 

חותכים אותנו מתחילת המאה

"הכל התחיל עוד בתחילת המאה", מספר ד"ר קנטי, "אז בקשו המיילדות מהרופאים לבצע את חתך החיץ בנשים בעקבות ריבוי המקרים בהם נולדו תינוקות מתים. חשוב לזכור שמדובר בתקופה שבה לא היה אולטרסאונד או מוניטור ואי אפשר היה לפקח על מצבו של העובר. העוסקים בלידה לא ידעו אם העובר פיתח מצוקה כזו או אחרת והתרחשו לא מעט מקרים בהם נולדו תינוקות מתים. כדי למנוע את זה, בקשו המיילדות לחתוך ובכך לקצר את משך הלידה ולהציל את התינוקות".

 

בשנת 1912 קבע אחד הגניקולוגים הבכירים בארה"ב,שיש לבצע את ההליך בכל הנשים היולדות. כך, הוא סבר, ניתן להגן על רצפת האגן של היולדות ולמנוע קרעים משמעותיים.

 

במרוצת השנים התחילו כמעט בכל העולם בשימוש נרחב באפיזיוטומיה, מתוך האמונה, כאמור, שהתפירה וההחלמה מחתך עדיפים על החלמה מקרע בלתי מבוקר, וכן שביצוע החתך מקל ומקצר את משך יציאת התינוק ומונע בשלב מאוחר יותר את צניחת אברי האגן והנרתיק.

 

גם בישראל של שנות השמונים הייתה קיימת הוראה חד משמעית שאינה נתונה לשיקול דעת ברוב בתי החולים בארץ לבצע אפיזיוטומיה לכל יולדת במיוחד בלידה ראשונה, ללא קשר למשקל התינוק, לגמישות אזור הפרינאום של היולדת או ליכולת ולסיכוי לגרימת קרע באזור החיץ הנקבים.

 

"אחרי 40 שנה, אותו גניקולוג אמריקאי בכיר, הודה שההחלטה ההיא הייתה שגויה. במהלך השנים יותר ויותר נשים הגיעו אליו לניתוחים לתיקון רצפת אגן, בעקבות אותו חתך." מספר ד"ר קנטי. "במשך השנים נעשו מחקרים רבים ברחבי העולם, רובם ככולם הצביעו על ההשלכות הרעות של אותו הליך כירורגי. המחקרים העולמיים נגעו באינספור רבדים של הלידה והשפעותיה על גוף ונפש היולדת ועל הקשר עם התינוק שרק נולד.

 

"בישראל נערך מחקר גדול וממושך בבית החולים סורוקה בבאר שבע, באותו מחקר נבדקו 150 אלף לידות, ונמצא שאפילו במקרי לידה קשים ומסובכים אשר בהם נראה היה שיש הכרח ממשי בביצוע החתך, גם אז נמצא כי חיתוך החיץ לא רק שלא הגן על הנרתיק, אלא שלעתים אפילו סיכן את בריאות היולדת ופגע באיכות חייה וחיי תינוקה", מספר קנטי.

 

במקרים מסוימים עדיין מדובר בהליך כירורגי נחוץ

ד"ר קנטי מסביר כי כיום "אין מבחינתי הבדל בין לידה ראשונה או לידה חוזרת, בהקשר של כן או לא לבצע את חתך החיץ. אני רואה כן הבדל עצום בגמישות הרקמות של היולדת, וזה במקרים רבים, גנטיקה".

 

גם רונאל מרגישה את השינוי, "למרות ההשתדלות לה אני עדה בבתי החולים ברחבי הארץ להמנע מעשיית החתך, היא אומרת, עדיין חשוב שהיולדת תכין את גופה ללידה. נכון שגוף האישה מרכך עצמו לקראת הלידה, שכן הגוף יודע ללדת רק צריך לאפשר לו ולא להתייחס אליו כאל חולה או מקולקל ו"לעזור" לו, בחיתוכים כאלה או אחרים. אבל חשוב לדעת שהגוף מצידו מרכך את הנרתיק, את השפתיים ומכין את הפתח לבואו של התינוק."

 

רונאל מוסיפה כי "אכן יש גישה שאומרת שאין צורך לעשות כלום ולתת לגוף ללדת, אבל יש גם גישה אחרת שטוענת שעיסוי של הפרינאום, לימוד שיטות הרפיה שונות כמו הרפיה של  רצפת האגן או שימוש באביזרים ייעודיים יכול לעזור לגוף להקרע פחות, ולהיות אלסטי יותר".

 

אבל לא משנה עד כמה הגוף מוכן אם הצוות הרפואי הפוגש את היולדת בחדר הלידה אינו בטוח בעצמו הסיכוי שהלידה תגמר בחתך חיץ גדול גם היום, "אני כבר שנים נמנע מלעשות את החתך", אומר ד"ר קנטי, "אבל אני גם רואה לא פעם שהחתך נעשה בעקבות חוסר ביטחון של מיילדת או רופא. אם רופא בטוח בעצמו, ויותר מזה, אם הוא יודע שהוא יוכל לתקן במקרה של קרע או של טעות בהחלטה אז הסיכוי שיתבצע הליך כירורגי מיותר קטן הרבה יותר. אבל עם זה חשוב לזכור שלעיתים מדובר בפעולה נדרשת וחשובה שעשויה להציל חיים. לכן שיקול דעת אמיתי שמגיע ממקום של בטחון וידע חייב להעשות גם במקרה הזה". 

 

יולדת: כך תכיני את עצמך ללידה

עיסוי הפרינאום - אזור חיץ הנקבים

 

שימוש בשמן טבעי עשיר בויטמין e אשר מזין את הרקמות, ממליצה גילה רונאל, כדאי להתחיל בעיסוי בשבוע ה 35 -36 להריון. העיסוי יכול להעשות על ידי בן הזוג כחלק מההכנה הזוגית ללידה אבל אם הסיטואציה לא נעימה, האישה יכולה לבצע את העיסוי גם לבד. להדרכה לעיסוי לחצו כאן.

 

מחיר: השמנים השונים נעים במחירם בין 20-80 שקל. מומלץ להגיע לחדר הלידה עם בקבוק שמן סגור לשימוש המיילדת בזמן הלידה.

 

שימוש ב"אפי נו"

ה"אפי נו" הוא מכשיר הדומה בצורתו למכשיר מדידת לחץ דם ידני, המורכב מבלון מתנפח בעל צורה מוארכת וממתקן ניפוח, עם או בלי שעון לחץ. הבלון מוכנס אל פתח הנרתיק משבוע 38 להריון כפעם ביום, כאשר האישה מנפחת את הבלון בעזרת מתקן הניפוח עד לקוטר מקסימלי של 10 ס"מ ונותנת לו לשהות בתוכה כעשר דקות.

 

רונאל מסבירה: השימוש באפי נו, מדמה ראש של תינוק ומאפשר לאישה ללמוד להרפות כאשר יש ראש באזור הנרתיק. לימוד זה יעזור לה מאוד בתהליך הלידה כאשר היא תרצה להרפות בשלב הזה.

 

מחיר:  החל מ 520 שקל ועד יותר מ 600 שקל תלוי בדגם.

 

"דיאנטל"

מוצר חדש בשוק, אותו יש לקנות באופן פרטי לפני ההגעה לחדר הלידה. "דיאנטל" הינו ג'ל ללידה אשר פותח בשווייץ. על פי המפתחים מדובר בג'ל ולא בתכשיר תרופתי. הג'ל נצמד לתעלת הלידה, מפחית את החיכוך ומקדם את הלידה הווגינלית. הוא פועל בצורה פיזיקלית וללא השפעה פרמקולוגית  ומגן על הנרתיק, רצפת האגן וחיץ הנקבים ומפחית את הצורך בחתכים.

 

השימוש בדיאנטל ג'ל נעשה בחדר הלידה ע"י מיילדת מקצועית, בזמן הלידה ולאחר תחילת צירים סדירים השימוש בו הוא חד פעמי בזמנים שונים בזמן הלידה ונעשה על ידי המיילדות בחדרי הלידה. במוצר כבר השתמשו עשרות אלפי נשים ברחבי העולם.

מחיר: כ- 539 שקל