בשנים האחרונות מתרחשת מהפכה של ממש בגישתם של בתי היולדות ביחס לחתך החיץ (הפירנאום). אם בעבר היה החתך הליך שגרתי וידוע מראש, בפרט בלידות ראשונות, הרי שכיום אישה יכולה לבקש שלא ייחתכו אותה, אלא במקרה הצורך ורק בתיאום מראש איתה.

מאת: בת-שיר סולמי

הימים עוברים וההריון שלך מתקדם. את אולי מרגישה שאינך יכולה לשמוע או לדבר על הלידה המתקרבת אבל תכל'ס זה מה שמעניין אותך. בעוד את יושבת עם חברותייך בגינה הציבורית, או רצה בשארית כוחותיך אחרי הפעוט בן השנתיים, את שמחה להתרענן בשיחות בטלות על דיאטה, מערכות יחסים בעבודה או השופינג האחרון שערכו החברות. אבל ייתכן שזו גם דרך טובה לשמוע מהן כמה רעיונות כיצד לטפל בחתך החיץ, שממנו אולי תצטרכי בקרוב להחלים.

 

חתך החיץ – אפשר גם אחרת

בשנים האחרונות מתרחשת מהפכה של ממש בגישתם של בתי היולדות ביחס לחתך החיץ (הפרנאום). אם בעבר היה החתך הליך שגרתי וידוע מראש, בפרט בלידות ראשונות, הרי שכיום אישה יכולה לבקש שלא ייחתכו אותה, אלא במקרה הצורך ורק בתיאום מראש איתה. שינוי זה קורה במקביל למחקרים הסותרים הנחות יסוד שאבד עליהן הקלח לגבי יתרונותיו של החתך כמונע תהליכים בלתי הפיכים במערכת הרבייה הנשית. גם בקרב היולדות עצמן עולה המודעות לגבי הימנעות מחתך החיץ.

 

מוכנות מראש ומניעה על פני קבלה כמובן מאליו

היום יותר מבעבר נשים שמעוניינות להימנע מחתך יכולות להכין עצמן לפני הלידה. בין השבועות ה34-36 להריון כדאי להתחיל לבצע עיסוי פרינאום לעסות בעזרת שמן (שמן סומסום שהוא עבה במיוחד או שמן שקדים), בתדירות של פעם ביום תוך שמירה על היגיינה גבוהה על מנת להימנע מיצירת זיהום.

גם שימוש ב"אפי נו" (epi no) - מכשיר דמוי בלון, שמוחדר לנרתיק ומשמש כמאמן לידה, ידוע כדרך טובה להגביר את האלסטיות של הפרינאום על מנת להימנע מהחתך במקרים רבים. תנוחת הלידה גם היא משמעותית -  לידה בכריעה או בישיבה נחשבות כמקלות על לידה ללא חתך. היום יש גם פתיחות מצד המסגרות הקונבנציונליות גם לגבי תנוחת היולדת בזמן הלידה, מה שמגביר את כמות הלידות שבהן לא נעשה חתך כדי להוציא את התינוק. אימון הנשימה ולחיצות נכונות יכולים אף הם לתרום ללידה ללא חתך.

 

ההחלמה מהחתך

במידה ולא הייתה ברירה ובוצע חתך במהלך הלידה, ההחלמה ממנו היא שונה מיולדת ליולדת. יש כאלו שכמעט לא ירגישו בחתך ויש נשים שיכולות להעלות חום גבוה כתוצאה מהתפרים או מהקושי בישיבה על המקום. בדרך-כלל מדובר בתפרים הנמסים מאליהם ואין צורך בהוצאה יזומה. כדאי לשמור על היגיינה של המקום בימים הראשונים, על ידי שטיפות עם מים קרים או פושרים. ייתכן שבימים הראשונים תימצאי את הישיבה על גלגל ים כמיטיבה במיוחד על המצב. במקרה של החמרה כדאי לפנות לרופא משפחה או לצוות בחדר הלידה (גם אחרי שחרור מהמחלקה), במקרים נדירים יותרו התפרים בצורה יזומה על-ידי רופא.

 

על מנת להקל על הכאב ולהאיץ את ההחלמה:

• הכנת תחבושת הגיינית – פד קפוא ועליו תמיסת מגנזיום סולפט עשוי להקל על הכאב ולשמש גם דרך לשמור על המקום היגייני. אפשר לבקש מהאחות להכין עבורך. ואפשר גם להקפיא בלון לא מנופח אך מלא במים ואחר לעטוף אותו בבד נעים ולהניח באזור לצורך הרגעה.
• שימוש בצמחי מרפא – חליטת הצמח "תרמיל רועים" וספיגת פדים לצורך שטיפה מקומית תסייע בהיגיינה ובהחלמה. גם שימוש במשחות על בסיס קלנדולה או ארניקה, צמחים הידועים בסגולות המרפא שלהם לאיחוי קרעים ולעידוד רקמות עור חדשות, עשויות להועיל מאוד.
• תרסיס אלופירסט המכיל אלו-ורה.  אלו-ורה ידועה כבר אלפי שנים בתכונות הבריאותיות שלה, והשתמשו בה בעיקר לטיפול בפצעים, חתכים, כוויות, וגירויים שונים. התרסיס הוא פתרון מצויין שכן לא נדרש מגע או מריחה באזור התפרים. פשוט מרססים.
• משחות להקלה – משחות על בסיס טבעי אך לא רק שידועות כמועילות: אפיפואם ופרוקטופואם.
• בכל מקרה כדאי לקחת נשימה עמוקה, ולהתבונן שוב ושוב ברך או הרכה שנולדו כדי לזכור למה עלינו לעבור את כל זה, ולקדם את הכאב בברכה.