חופשת הלידה מצטיירת לא אחת כחלום ורוד...רק את ותינוקך, שלווים ונעימים בבית. אין עבודה, משרד, לחץ, אנשים. חשבת שתוכלי להקדיש את עצמך לאמהות וליהנות ממנה כל- כך...

מאת: נטעלי דור

2P סטודיו

אחרי הלידה

את עם כאבים, כואבת ודואבת, אין לך מושג כיצד להיניק והבית הפוך...טוב שיש את הבעל, את האימא, את האחות שמכרכרים סביבך ועוזרים לך כל-כך.

אחרי שבועיים-שלושה את כבר תופסת את "העסק" ולומדת להסתגל לסדר היום החדש. מעתה חייך ייראו כך, פחות או יותר. נטולי שינה רצופה. מלאי בכי תינוקי, ומלאי חיתולים עם פיפי וקקי שדורשים החלפות תכופות.

אך יחד עם כל העבודה הרבה את כבר מייחלת ש"כולם" כבר ילכו על מנת שתוכלי ליהנות מהאינטימיות עליה חלמת כל השנים. רק את ותינוקך.

 

החלום

ואז, אחרי שרמות ההורמונים נרגעו, האמהות כבר לא הלם עבורך וכבר התחלת להכיר את תינוקך, את מתחילה להתרגל לשגרה המתוקה.

בכל החלפת חיתול, את מוצאת עצמך מגרגרת ומקשקשת למתוק שלך...מנשקת נישוקים אין סופיים את הפנים הקטנים המלאכיים...וגם לא מקפחת את הטוסיק המתוק...

את מסניפה את ריח עורו המתקתק, מתמוגגת מחיוכו החמוד ושרה לו שירים.

הטיולים בעגלה בפארק הם פסגת החלומות שלך. את והוא בהרמוניה נפלאה.

 

אנטיקליימקס

אחרי חודשיים-שלושה של ירח דבש כזה את פתאום מגלה ש....משעמם. לך. מאוד.

זה לא שהתינוקי שלך הפסיק להיות חמוד. זה לא שהאהבה פסקה. להיפך. עתה כאשר הוא מחייך, צוחק, מושיט ידיים ונהיה "בן-אדם" זה בהחלט מעניין.

העניין הוא, שאת מרגישה קצת מנוונת ללא חברת בני אדם בני למעלה מגיל 4 חודשים...

אז את מוצאת עצמך נרשמת לכל קורס יוגה/עיסוי/שפת הטף שאת רק יכולה כדי לדבר עם עוד אמהות.

ואז את מוצאת עצמך יותר ויותר מסתובבת עם העגלה בקניון כדי לראות מבוגרים בשר ודם.

את מוצאת עצמך מפנטזת על איזה יום אחד נטול התינוקי שלך. יום פינוק כזה. עם חברה.

 

וכך חולף הזמן. תכננת לקחת שנה הפסקה מהעבודה כדי "להקדיש עצמך לאמהות". אפילו קבלת הסכמה מהבוס. את כוח עבודה יקר מפז וידעת לנצל זאת היטב לפני שילדת...

 

אבל הספקות והקשיים מכרסמים בך קשות.

 

התינוק שלך צורח. הבעל שלך בורח (נו, עבודה) ואת...זו לא חופשת הלידה שתכננת.

 

אחרית דבר

נשברת. הודעת לבוס שאת חוזרת מוקדם מהצפוי...חיפשת בטרוף מטפלת טובה.

זה לא שהוא לא חמוד, להיפך. אבל לא ציפית שכך תרגישי.

 

טיפים לאמא בחופשת לידה

• הרגשת בדידות היא טבעית. אל תרגישי ייסורי מצפון. אחראים לכך ההורמונים, בין היתר. גם הרצון להיות בסביבת בני אדם וחברה הוא מובן לחלוטין. לעניין זה תינוקך עדיין לא מספיק.
• רבות מרגישות ש"הספיק להן". טיפול בתינוק + משק בית הם עבודות סיזיפיות. בשלב זה האינטראקציה מול תינוקך קטנה למדי. כך יוצא שאם את מרגישה שאת מעניקה הרבה טיפול ומקבלת מעט פידבק זוהי הרגשה אמיתית ונכונה.
• אמא טובה היא אמא מאושרת. אם מה שעושה לך טוב זה לחזור לקריירה שלך, עשי זאת ללא היסוס. גם אם תכננת מראש שהדברים יהיו אחרת.
• כל אישה מרגישה אחרת אחרי הלידה.יש שתרגשנה שהן משתגעות משעמום אחרי חודשיים. אחרות תרגשנה ששנה לא הספיקה. הכול יכול להיות. אנו שונות זו מזו.

 

המאמר מטעם העצמה נשית ואופנה – קרייזי ליין ובשיתוף פרופורציה - שאיבת שומן והסרת שיער.