אספנו פה מספר הבדלים בין צירי לידה ספונטנית שמתחילה באופן טבעי, לבין צירים שמתפתחים באופן מלאכותי על ידי התערבות חיצונית.

 

שישה סיכונים בעת זירוז לידה:

 

 

1. הפעילות ההורמונלית פועלת שונה בשתי הסיטואציות: בלידה ספונטנית הורמון בשם אוקסיטוצין שתפקידו להגן עליך מפני צירים מוקדמים, עובד ביעילות על מנת להרפות את שרירי צוואר הרחם. בעת זירוז לידה נותנים ליולדת פיטוצין, שהוא מהווה חיקוי סינטטי של הורמון האוקסיטוצין אשר מביא להתכווצויות ברחם, החיקוי הוא של הפעילות המכאנית של הרחם.

ההבדל בין סוגי הצירים הוא שהאוקסיטוצין מופשר בזרם פולסטיבי- מה שגורם בהכרח להפסקות בין הצירים. לעומתו, הפיטוצין מגיע ישירות לווריד וגורם לצירים מאוד ארוכים וכואבים, מבלי לתת לתינוק ולאם זמן התאוששות. בנוסף, הגוף לא מספיק להפריש אנדורפינים לשיכוך כאבים ולפיכך, ישנו סיכוי גבוה שיהיה צורך במשככי כאבים. במקרים נדירים, ישנו סיכוי למצוקה עוברית וקרע של הרחם.

 

2. עוצמת ההתכווצויות משתנה: כאשר בזירוז לידה, צוואר הרחם לא מוכן ללידה, ובשל כך יש צורך בצירים חזקים וממושכים בתדירות גבוהה יותר על מנת לקדם את תהליך הלידה. לעומת הלידה הטבעית, צירי הלידה מתחילים בהדרגה כאשר צוואר הרחם רך, ההדרגתיות בצירים מאפשרת התמודדות עם רמות הכאב אשר מתעצמות וגדלות. בזירוז, אין את אותה הדרגתיות, ולכן היולדת מרגישה את הכאבים בעוצמות הגבוהות ביותר בבת אחת, ולכן הכאב הוא חד ועוצמתי ביותר.

 

3. נוחות: בעת לידה טבעית, כאשר הכאבים קשים מנשוא, היולדת תחפש לעצמה דרכים להרגיע ולהתמודד עם עוצמת הכאב. לפיכך, בלידה טבעית היא יכולה לבחור במהלך הצירים להיכנס לאמבטיה או לעשות מקלחת מים חמים שעשויים לסייע. בזירוז לידה, לא תתאפשר גישה לאמבט היות והיולדת תהיה חייבת להיות מחוברת למכונות ניטור שתפקידן לזהות מצוקה עוברית. בנוסף, היא תעבור בדיקות באופן תכוף, מה שלא מאפשר למעשה ירידה מהמיטה. 

 

4. רפלקס הדחיפה: במהלך הלידה, באופן רפלקסיבי היולדת חשה דחף עז ובלתי נשלט לדחוף את העובר אל עבר היציאה, בדומה למתג שהופעל על מצב "שליפת תינוק". בלידה הטבעית רמות האוקסיטוצין מתרבים בהתמדה, עד לשלב השיא, היינו, התרחבות צוואר הרחם. תפקידו של האוקסיטוצין הינו למגר התכווצויות חזקות בעוצמה שלא ניתן לעמוד בהם, וזאת על מנת לדחוף את התינוק כלפי מטה והחוצה. בזירוז לידה, אוקסיטוצין סינתטי מסופק על ידי משאבה אשר לא מסוגלת לסייע בתהליך הרפלקסיבי של הדחיפה לקראת סוף הלידה. בשל כך, ברב המקרים נדרשות התערבויות בלידה כגון מלקחיים, ולידה קיסרית.

 

5. בריאות העובר: הגוף מייצר אוקסיטוצין טבעי שתפקידו בין השאר הוא לחצות את השליה ולהגן על מוח התינוק ומפני נזקים העלולים להתרחש עקב מחסור בחמצן. בלידה טבעית, נעשית פעולה מתונה של התכווצויות שמתחילות באופן הדרגתי. רמות האוקסיטוצין גדלים זמנית בהדרגה גם הם, מה שעוזר לשמור על ביטחון התינוק. בזירוז לידה לעומת זאת, אוקסיטוצין סינטטי מפריע ליכולת של הגוף לייצר הורמון מגן. לכן התינוק חשוף לסכנות של מחסור בחמצן. התינוק בדרך כלל יראה סימני מצוקה ואז היולדת תכנס לקיסרי חירום כדי למנוע נזק מוחי אפשרי לתינוק.

 

6. הורמון אהבה: יש הבדלים בין שני סוגי הלידה גם בתום הלידה, כאשר התינוק כבר נולד. בלידה טבעית הורמון האוקסיטוצין משתחרר בגוף היולדת במינון גבוה- למעשה, במינון הגבוה ביותר שאישה תחווה בחיה. ההורמון הזה נקרא גם הורמון האהבה, הוא אחראי להתקשרות הראשונית ולהתאהבות של האם בתינוק.