תופעה של דכדוך או "בלוז" לאחר לידה היא תופעה נורמאלית המאפיינת לפי הערכות שונות כ-60% ויותר מהנשים, ומוסברת ע"י התנודות ההורמונאליות שהאישה חווה. עם זאת, במקרים מסוימים עלולה התופעה להתפתח לדיכאון קליני ממשי – דיכאון לאחר לידה. מה ההבדלים בין "בלוז" לדיכאון לאחר לידה?

מאת: ד"ר מיקי בלוך, פסיכיאטר בכיר מנהל המרכז לבריאות הנפש מבוגרים ובריאות הנפש של האישה, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה אמבולטורית, המרכז הרפואי ת"א

התקופה שלאחר הלידה מאופיינת בהופעתם של שינויים רבים . מקורם של חלק מן השינויים הנם בתגובות רגשיות של היולדת, בשינוי בסביבה המשפחתית ושינויים אחרים הנובעים כתוצאה מתהליכים הורמונאליים המשפיעים על תחושותיה של האישה לאחר הלידה. תופעה של דכדוך או "בלוז" לאחר לידה היא תופעה נורמאלית המאפיינת לפי הערכות שונות כ-60% ויותר מהנשים, ומוסברת ע"י התנודות ההורמונאליות שהאישה חווה. עם זאת, במקרים מסוימים עלולה התופעה להתפתח לדיכאון קליני ממשי – דיכאון לאחר לידה.

 

ד"ר מיקי בלוך, מנהל המרכז לבריאות הנפש של האישה במרכז הרפואי ת"א מפרט על ההבדלים בין "בלוז" לדיכאון לאחר לידה:

 

עיתוי ומשך הזמן

דכדוך לאחר לידה מופיע בד"כ מיידית ועד 10 ימים לאחר הלידה. מדובר בתופעה המאופיינת בשינויים קיצוניים במצב הרוח, עצבות, בכי, חוסר שקט, קשיי ריכוז, שינה, שינויים בתאבון וכן הלאה, תופעות אשר מאפיינות חלקית גם סימפטומים ראשונים של דיכאון לאחר לידה. עם זאת, בעוד שדכדוך חולף כלעומת שבא לאחר מס' ימים, דיכאון לאחר לידה הינו תופעה מתמשכת. הדכדוך יימשך לרוב מס' ימים עד שבוע בעוד המשך של הסימפטומים לטווח ארוך של שבועיים ומעלה עלולה לרמוז על דיכאון לאחר לידה.

 

פגיעה בתפקוד

עוצמת התסמינים המאפיינים דכדוך היא נמוכה יחסית ואינה מביאה לרמה של פגיעה משמעותית וקבועה בתפקוד. מנגד, עוצמת התסמינים המאפיינים דיכאון לאחר לידה היא חזקה הרבה יותר ומובילה לפגיעה משמעותית בתפקוד, הן בתפקוד האימהי והן ביכולת התקשורת עם הסביבה. חשוב לבדוק באם המצב מהווה שינוי ממצבה הבסיסי של האישה ולהשוות את התחושות ורמת התפקוד למצב שאפיין את תקופת טרום הלידה וההיריון.

 

 

פגיעה בתקשורת עם היילוד

במצבי דיכאון לאחר לידה הפגיעה בקשר עם התינוק עלולה להיות קשה עד רמה של אדישות ליילוד ואפילו מחשבות על פגיעה ביילוד. במצבי דכדוך הפגיעה בקשר עם הרך הנולד הנה זמנית בלבד ללא השלכות ארוכות טווח אך עדיין יכולות לגרום לרגשות אשם ותחושת כישלון.

 

אבחון עצמי של מצבי דיכאון לאחר לידה

1.         האם את עצובה רוב הזמן, ללא סיבה נראית לעין?

2.         האם אינך נהנית מדברים שגרמו לך הנאה בעבר, או חשה ירידה בחשק ליזום פעילויות שונות?              

3.         האם את מרגישה שאת פועלת "על אוטומט", מטפלת בתינוק "כי צריך" אך ללא שמחה והנאה?  

4.         האם את מתקשה להירדם (או מתעוררת לאחר שינה קצרה) גם כאשר תינוקך ישן?

5.         האם את מאוכזבת מעצמך, או מרגישה אשמה על כך שאת אם לא מספיק טובה?

6.         האם את מפוזרת, שוכחת דברים, מתקשה להתרכז בפעילויות שונות או מתקשה לקבל החלטות?

7.         האם התיאבון שלך ירוד ואת לא נהנית מאוכל?

8.         האם את מרגישה חוסר אנרגיה ועייפות, או לחילופין אי שקט וקושי לשבת במקום אחד?

9.         האם את מודאגת מדברים רבים בעוצמה שמטרידה אותך ופוגעת בשקט הנפשי שלך?

10.        האם יש לך תחושות של ייאוש וחוסר טעם בחיים?

אם ענית בחיוב על 3 שאלות או יותר, מומלץ שתפני להתייעצות אצל איש מקצוע.

 

במידה והתסמינים האמורים מופיעים בעוצמה גבוהה ולאורך זמן מומלץ לפנות לקבלת סיוע מרופא או לפנות לטיפול פסיכולוגי.

לעיתים, בהתאם לחומרת המצב , יידרש גם טיפול תרופתי (טיפול בתרופות נוגדות דיכאון כמו: ציפרלקס או פרוזק) על מנת לשפר את מצב הרוח והתפקוד היומיומי ולאפשר קשר תקין וחיובי עם הרך הנולד בתקופה שבה הוא הכי זקוק לחום האימהי.