עוד כדאי לקרוא:

• אייפון ואייפד מסוכנים לתינוקות
• הנקה - האם יש לך מספיק חלב
• הפגיות בישראל קורסות 

אמא, תינוק - ומה עם אבא?

 לרוב מדברים על הסתגלות התינוק לעולם החדש והלא מוכר ועל רגשות האם והשינויים הפיזיולוגיים שהיא עוברת. אין כמעט עיסוק במצבו של האב בתא המשפחתי החדש.

האם מלאת התרגשות, חששות, שמחה, היא עייפה מאוד, מסתובבת כל הזמן סביב התינוק, מטפלת, מאכילה, והאב פתאום מוצא את עצמו "ננטש" בדרך. התחושה הזו טבעית, אבל ניתן למתן את הקושי באמצעות שיתוף האב בכל הקשור לטיפול בתינוק.

חשוב שהאב ימצא את מקומו בבית: יאכיל את התינוק, יחליף לו חיתולים, יעשה לו אמבטיה, ירגיע אותו וירדים אותו. אם האם מיניקה, הוא יכול לשבת לצידה וליהנות מהחוויה המשותפת. גם אם האב חושש שיעשה משהו לא נכון, יש לעודד אותו ולהסביר לו ובעיקר – לסמוך עליו.

משפחה אחרי לידה: האם הכל כל כך פשוט?אבא בלוז

כ-5% מהאבות סובלים מבייבי בלוז, דיכאון קל  שמגיע לאחר הלידה. האב מתקשה להתנהג כמו בסרטים או כמו שהחברים מספרים. ניתן לראות שינויים בהתנהגות כמו חוסר תיאבון, נדודי שינה, דכדוך וניתוק מהסביבה.

לעיתים האב סובל מחוסר ביטחון ומתקשה להעניק לתינוק את הטיפול הבסיסי, מה שיגרום לו להרגיש יותר ויותר מדוכא. האבות האלה  לרוב לא מבינים מה קורה להם. הם נרתעים מהתינוק ואף כועסים עליו ועל בת הזוג בלי להבין מדוע. הפער בין הרצון להיות אבא מושלם כפי שתמיד חלם לבין המציאות בשטח יגרום לו  להתרחק מהסביבה.

אמנם האב לא עבר שינויים פיזיולוגיים כמו האם במהלך ההריון והלידה, אך המקום שהיה שייך לו לפני הלידה נלקח ממנו  וכיום התינוק תופס אותו ותובע את רוב תשומת הלב של האם. לא מעט אבות נכנסים לסוג של הלם מהמצב החדש ומכך שבת הזוג  כבר לא דואגת להם ו"מטפלת" בהם כמו בעבר, וחלק מהם מרגישים שהתינוק אשם בכל.

כאשר מדובר בפגים המצב אפילו קיצוני יותר: מחקר שנערך במרכז הרפואי סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון העלה נתונים מפתיעים לגבי השפעת לידת פג על הורים. המחקר הראה כי אבות נוטים לחוש דיכאון זמן רב יותר מאמהות לאחר לידת תינוק פג. נשים אחרי לידת פג, למרות הלחץ והקשיים הפיזיים שלאחר לידה, גילו רמות נמוכות יותר של דיכאון והתגברו עליו מהר יותר. האם חוסר היכולת לשלוט או תשומת לב שנלקחה מבני הזוג היא זו האחראית לדיכאון?

החוקרים איתרו סימני דיכאון בקרב הורי הפגים בעת שהתינוקות אושפזו. סימני הדיכאון כוללים מצב רוח ירוד, עייפות ותחושות של חוסר תקווה וחוסר ערך עצמי. בתום ששת חודשי המעקב נמצא שבקרב האימהות סימני הדיכאון נעלמו, אך בקרב האבות הם נותרו בעינם.

מהמחקר עלה כי אבות נוטים יותר לדפוס של הגנת יתר, המאופיין בהתערבות גדולה יחסית במשחק של התינוק ובמתן פחות חופש לתינוק לחקור לבדו את הסביבה תוך כדי משחק. מחקרים דומים מראים כי האב נשאר הרבה פעמים מחוץ למעגל המטפל או המגיב ­- הוא חווה את השינויים אבל לא חש סיפוק מהטיפול או מהעשייה וההתרגשות.

להערכת החוקרים, ההבדלים בין האמהות לאבות נובעים מהעדר תמיכה לאבות במערכת הרפואית ובחברה כולה. לעיתים קרובות האבות נשארים ללא מענה והם מצויים בסיכון רגשי.

הדרכים היעילות להתמודדות:

אל תתביישו ברגשות שלכם. דברו עם הסביבה הקרובה, משפחה, חברים והרופא שלכם.

היו מעורבים בטיפול בתינוק. השתדלו להשתלב בטיפול אפילו באופן חלקי: הכינו את הבקבוק, מלאו את האמבטיה, הרימו את התינוק לאחר האוכל לגיהוק וכדומה.

צאו מהבית. לכו למשחק כדורגל, שבו עם חברים, צאו לעשות ספורט. המשיכו לעשות את הדברים שאתם אוהבים, בלי שזה יבוא על חשבון העזרה בבית.

תחזקו את הזוגיות. הנישואים והזוגיות הם הבסיס למשפחתיות תקינה, ולכן חשוב לחזור לזוגיות שהיתה קיימת לפני שהתינוק נולד. נסו לשמור על היחסים שהיו ביניכם עוד קודם, וכדאי לעשות זאת כבר בשבועות הראשונים לאחר הלידה.

1.קבעו יציאה משותפת ללא התינוק אחת לכמה זמן, אפילו לבילוי קצר, ונסו גם לגוון מדי פעם בהצגה, סרט וכדומה. בקשו מבני המשפחה שישמרו על התינוק או דאגו להזמין בייביסיטר.

2.אל תשכחו את בת הזוג. לוקח זמן להתאושש לאחר הלידה, וזה משתנה מאישה לאישה. היו סבלניים, ותנו לאם הטרייה הרגשה שהיא עדיין נאהבת. מחמאות, מילים חמות והבעת רגשות יחזקו אותה ואת הקשר ביניכם.