אימהות דרך העיניים של דיכאון
הרגע הזה הגיע. את מרגישה מאושרת ומלאת מרץ. כל דבר מזכיר לך כמה שאת מאושרת ומלאת אופטימיות. לא! הרגע הזה הגיע ואת מרגישה אבודה. אבודה בתוך עולם של כאב וחוסר אונים.
כלכך רצית להיות אמא נהדרת ומלאת אהבה כלפי היצור הקטן הזה.
כלכך רצית שהחיים יצבעו בצבעים של שמחה.
זה לא קרה והאושר לא נראה באופק.
את מרגישה מוזנחת, מבוישת, חסרת ביטחון ולגמרי לבד.
לידך כל הזמן אנשים אך את בהרגשה שלך “לבד”.
אמהות עם משקפיים של דכדוך
כל בוקר בשבילך זה סיוט כי שום דבר לא משתנה ורק מחמיר.
מצבך הבריאותי משתפר אך בכל זאת את מרגישה חלשה וללא תקווה לשיפור ניכר.
כלכך בא לך להירדם לכמה ימים ושהסוללות של נפשך יתמלאו בכוחות.
לצערך זה לא יקרה , את תישארי לבד למרות תמיכה חונקת שנמצאת סביבך.
מה את חווה? האם זה בסדר?
לכל אשה יש מטענים רגשיים שאיתם היא מגיעה אל ההורות הראשונית שלה. מטענים שמתפרסים לאורך שנות חייה. זה מה שיקבע את רמת הדכדוך לאחר לידה.
לאור שינויים החלים בגוף האשה הרבה מאוד גורמי סיכון מהווים מפתח לבעיה.
כגון: מצב סוציואקונומי, מרחק ממעגל תמיכה, יחסים עם הבעל ומצב בריאותי.
ככל שאשה חווה תסכול ופחד מהמצב הכלכלי שמשתנה עם יציאתה לחופשת לידה כך יותר קשה לה לשים פוקוס על הרך הנולד ולתפקד בצורה טובה. המחשבות הטורדניות לא נותנות מנוח ולכן קשה להמשיך בתפקוד מלא.
גם מעגל תמיכה מהווה מנבא להצלחה באמהות הראשונית. ככל שיש יותר נשים כמוך כך יותר קל לראות את חצי הכוס המלאה.
לא סתם בעבר נשים שהתגוררו בחמולות כמעט ולא חוו תסכול ודיכאון לאחר לידה.
כאשר את לא לבד ויכולה לשתף ולהיות עם מי שמשתפים, כך הרגשת מסוגלות עצמית עולה ויחד איתה גם שביעות רצון.
חד משמעית מעגל נשים גורם להרבה נשים לחוות אמהות בדרך אופטימית ופחות קשה.
יחסים עם הבעל יכולים לנבא גם הם שביעות רצון גבוהה והרגשת שלמות עם הגוף החדש.
ככל שהבעל יותר יתמוך כך תעלה רמת המסוגלות ושביעות הרצון.
האינטימיות הוא פרמטר מאוד חשוב. ככל שאנחנו כנשים נאפשר לגבר שלנו להרגיש שהוא נערץ ונאהב כך יהיה לנו יותר קל לשנות דפוסי התנהגות שלו לצד שנוח לנו.
לדוגמה: גבר שמרגיש שאישתו אוהבת אותו ויוצרת מגע (נשיקה, חיבוק, חיוך וכו…) ירצה לפנק אותה . או שזה ארוחת ערב או ארוחת בוקר ביום שישי או שבת. גבר שמרגיש שהוא גם חלק מהנוסחה ירגיש בהרבה יותר בטוח בעצמו ורגוע.
למה נשים מרגישות דיכאון גם בילד השני?
הרי כבר עברת את הקשה ביותר את הלא נודע. למה?
ישנם סוגים שונים של קשר. כמו שכל תינוק שנולד הוא שונה, כך הקשר איתו הוא שונה. כמו שיש הרבה צבעים, וכולם יפים, כך יתכנו צבעים שונים שצובעים את הקשר של האם לילדים שלה.
טיפול בזמן בתסמינים ואבנים בדרך של הורות ראשונית יכולים לפתור מלא תסביכים וכאבים נסתרים בנפש של האמא.
לסיכום:
בעבר התקיים קשר השתיקה שאסור להיות עצוב לאחר הלידה כי הרי קרה הדבר הכי שמח... גם אני חוויתי קשיים, אז כן זה בסדר להיות גם עצובה אחרי הדבר הכי משמח שקרה לך, זה אפילו נורמלי. חבל שלא כולם מבינים ברגשות של אנשים...
בעיר חדרה הוקם מעגל תמיכה לנשים.
התקופה שלאחר הלידה מתאפיינת בתחושות שמחה ורצון להיות מעורבת ,התרגשות וגם עייפות, בדידות וקושי לאור השינויים.
בקבוצה נאפשר מקום להקשבה ושיתוף לחוויות ולתחושות במסע החדש של ההפיכה לאמא. במפגשים יהיה מקום לדבר על מה שכואב באופן אישי וגם לעסוק בצורה מבנית ומושגית במגוון נושאים משמעותיים הנוגעים לאימהות.
למי שמעוניינת לקבל תמיכה במעגל נשים כנסו לקבוצה בפייסבוק.