ברצפת האגן ישנה יריעה המורכבת משרירים, כלי דם ועצבים. מעל ליריעה זו ישנם אברי האגן הקטן אשר אצל נשים הוא מכיל את הרחם, שלפוחית השתן וקצה המעי הגס המחובר לרקטום. בתחתית האגן ישנו פי הטבעת, הנרתיק וצינור השתן. שרירי רצפת האגן הם שרירים רצוניים המסייעים במניעה של בריחת שתן וצואה. כמו כן, הם שומרים על אברי האגן הקטן על ידי הרמה וקיבוע שלהם. 

 

במהלך ההיריון רצפת האגן מתרחבת ועליה לתמוך ברחם בעוד העובר גדל בתוכו. במהלך הלידה, שרירים אלה מתרחבים עוד יותר. במקרים של לידה בשילוב מכשירים כמו מלקחיים או ואקום האפשרות שיגרם נזק נוסף לשרירי רצפת האגן גדול עוד יותר. 

 

 

כפי שציינו בפתיחת המאמר ברצפת האגן ישנם שרירים רצוניים המסייעים בשליטה על סוגרי צינור השתן. בשל ההתרחבות של השרירים במהלך ההיריון והלידה, עשויה להתרחש היחלשות של השרירים אשר בתורה גורמת לבריחת שתן בזמן מאמץ, בזמן שיעול, במהלך פעילות גופנית ואפילו בזמן צחוק. אצל חלק מהנשים תופעה זו חולפת זמן קצר לאחר הלידה, כאשר השרירים מתכווצים חזרה למקומם. זו הסיבה בגללה מומלץ להביא בתיק הלידה גם תחתונים חד פעמיים המסייעים בספיגת שתן. 

 

כאשר בריחת השתן נמשכת גם זמן רב לאחר הלידה ניתן להיעזר במוצרים כמו תחתונים לבריחת שתן או תחבושות לבריחת שתן, שימנעו את הצורך לרוץ להתפנות בתכיפות גבוהה. כמו כן מומלץ לבצע תרגילים לחיזוק רצפת האגן, המחזקים את השרירים ומאפשרים להחזיר את השליטה בהם. דבר נוסף שעשוי לסייע הוא לשמור על תזונה בריאה כדי למנוע מצב של עודף משקל. זאת משום שכאשר ישנו משקל עודף הלחץ המופעל על האברים הפנימיים עשוי לגרום לבריחת שתן גם כן. טיפ נוסף שעשוי לסייע הוא להימנע משתיית נוזלים לפני השינה, כך ישנו סיכוי מופחת לכך שתמצאי את עצמך רצה לשירותים במהלך הלילה. 

 

 

בלידות בהן היילוד גדול מאוד או כאשר שלב הלחיצות ארוך במיוחד, עשוי להתרחש מצב של צניחת רחם בו הרחם נופל ממקומו אל עבר הנרתיק. צניחה זו מתרחשת בשל חולשה של שרירי רצפת האגן שאינם מצליחים לתמוך ברחם ולהחזיק אותו במקומו. 

 

לעיתים במקרים של צניחת רחם ניתן לראות התבלטות של רקמת הרחם אל מחוץ לנרתיק. תסמינים נוספים שעשויים להופיע הם תחושה שהנרתיק מלא, קשיים בקיום יחסי מין, קשיים במתן שתן או ביציאות, כאבים ואי-נוחות בנרתיק. 

 

צניחת רחם הוא מצב כרוני, אך במקרים קלים אין צורך בטיפול ייחודי משום שהתסמינים אינם מקשים על קיום אורח חיים תקין. במקרים חמורים יותר נדרש טיפול, שכן התסמינים החריפים מרעים את איכות החיים. הטיפולים הנפוצים לבעיה הם שינוי באורח החיים כמו הפסקת עישון, הפחתה של משקל עודף ותרגול חיזוק שרירי רצפת האגן. 

 

טיפול נוסף הוא החדרה של מכשיר אל הנרתיק התומך ומרים את הרחם למקומו התקין. ישנן גם אפשרויות כירורגיות, בהן נעשית הרמה של הרחם או כריתה שלו.